נמשך הבלוף הגדול של צה"ל

נשים בקורס טיס – בכל פעם שיש קורס חדש, העיתונות מפמפמת את המרכיב הנשי. מדוע, ומה בעצם תרומתן של הטייסות?

גיל רונן , כ"ב בשבט תשע"ג

גיל רונן
גיל רונן
ערוץ 7

מזה 18 שנה, מאז בג"צ אליס מילר, הנושא של נשים ביחידות קרביות, ובמיוחד במטוסי חיל האוויר, אינו יורד מהכותרות בישראל.

הקורס האחרון אינו יוצא דופן מהבחינה הזו: שוב העיתונים מלאים בסיפורים על הבנות הלוחמות המהוללות, שלפי הנפח העיתונאי המוקדש להן, אפשר לחשוב שהן לוחמות העילית שבלעדיהן צה"ל לא יוכל לתפקד.

האמת לגבי הטייסות היא שתרומתן לחיל מזערית. ככל הידוע לנו, רק אישה אחת – רוני המפורסמת – משרתת כטייסת קרב במטוס, ואישה אחת משרתת כטייסת מסוק קרב. כל האחרות הן על תקן של טייסות תובלה, נווטות או מכוננות.

תשאלו – נו, אז מה? האם עינך צרה בכך שנשים משרתות כטייסות? האם הגבריות שלך מאוימת? האם אתה שונא נשים ולא מוכן לפרגן להן את יכולותיהן?

ובכן, לא! אף אחת מהתשובות האלה אינה נכונה.

האמת הפשוטה היא שקורס טיס אמור להיות אחד הקורסים הקשים ביותר בצבא, אם לא הקשה שבהם. אחד המרכיבים שלו, שכל מתנדב לטיס מודע לו היטב, הוא סדרת השבי האימתנית. מרכיב אחר הוא אימון מיוחד המכשיר את הלוחם לשרוד בשטח אוייב עויין, הכולל יכולת לחימה פנים-אל-פנים.

באופן ממוצע, בנות חלשות יותר פיזית מבנים באופן משמעותי ביותר. ההבדלים ניכרים במיוחד בכוח בפלג הגוף העליון, וגם בחוסנ
טייסת שלא מסוגלת לעבור את קורס הטייס בלי הנחות גם לא תוכל להתמודד בקרב פנים אל פנים עם אזרחים או חיילים עוינים בשטח אוייב. לחיילים הקשוחים ביותר זה קשה – קל וחומר שזה יהיה קשה עבור מי שעברה את קורס הטייס רק בכדי למלא מיכסה של ארגוני הנשים.
ן של העצמות וביכולת של הגוף לפתח מאסת שריר כתוצאה מאימונים. ההבדלים אינם הבדלים קטנים אלא הבדלים גדולים ומכריעים. לא חסרים מחקרים שמפרטים את שיעורי ההבדלים בכוח הפיזי של המינים, אבל האמת היא שלא צריך מחקרים בשביל זה: אלה דברים שכל ילד יודע.

יוצא איפוא שבשביל להכניס בנות ליחידות קרביות, ובמיוחד ליחידות מובחרות, יש צורך בהורדת סרגל המאמצים עבורן. הן נושאות פחות ציוד. פחות מחסניות בחגור, למשל. כאשר צריך לקפוץ מעל קיר באימון, שמים להם דרגש ליד הקיר בכדי שיוכלו לעבור אותו (זה לא צחוק, זה נכון וזה בדוק ואפילו הראו את זה פעם בכתבה בטלוויזיה). בכדי שלא ישימו לב, בזמן האימונים, שהבנות רצות לאט יותר מהבנים, פיתחו בצה"ל "אימון מטשטש הבדלים". כלומר, במקום לרוץ בקו ישר, החיילים והחיילות רצים במסלול מעגלי. ככה אי אפשר לדעת מי נמצא בהקפה השלישית, ומי עדיין לא סיים את הראשונה.

הגששים קראו לזה ישראבלוף.

טייסת שתיפול חלילה בשבי האוייב תיאנס – אין בכך ספק בכלל. שום תרגולת בסדרת השבי לא תמנע את זה ולא תעזור לה לשרוד את זה. לא רק שהיא תיאנס, השובים ידאגו ליידע אותנו בכך. המדינה לא תעמוד בזה, והעיתונות התבוסתנית תייצר כזו פאניקה, שהממשלה תסכים למסור עבור הטייסת השבויה גם את הכותל המערבי.

טייסת שלא מסוגלת לעבור את קורס הטייס בלי הנחות גם לא תוכל להתמודד בקרב פנים אל פנים עם אזרחים או חיילים עוינים בשטח אוייב. לחיילים הקשוחים ביותר זה קשה – קל וחומר שזה יהיה קשה עבור מי שעברה את קורס הטייס רק בכדי למלא מיכסה של ארגוני הנשים.

עוד בעייה קשה היא שיעור הפציעות הגבוה של בנות ביחידות הקרביות, וחומרתן של הפציעות (ראו וידיאו). זהו אחד הסודות השמורים ביותר בצה"ל. ח"כ יעקב כץ התייחס אליו מעל במת הכנסת בשנה שעברה – אבל זה רק בגלל שהוא איש אמיץ. אף אחד אחר לא מוכן לגעת בנושא, כולל חברי כנסת מהימין, כולל (ובמיוחד) העיתונות, מהחשש שיצויירו כ"שוביניסטים" רחמנא ליצלן ו"ייפלו לפה" של קרן נויבך, שלי יחימוביץ', אילנה דיין ודומותיהן.

יש עוד הרבה סיבות מדוע הכנסתן של נשים ליחידות קרביות, ובמיוחד לטיס, היא מעשה טפשי. אחת מהן היא שעצם העובדה שאתה מקדם חייל אחד – במקרה הזה חיילת – על סמך דרישות נמוכות יותר מאלה שאתה דורש מהאחרים, יוצרת דמורליזציה. שכן, העדפת החיילות לא מסתיימת בעצם כניסתן ליחידות אלא נמשכת גם בקידום שלאחר מכן. מכיוון שממילא פחות מ-3% מהבנות מתנדבות לשירות קרבי, ועוד הרבה פחות שורדות את המסלול כולו – העיסקה הזו לא משתלמת לצבא.

חמורה מכל, אולי, היא העובדה שמי שמקדמות נשים באופן מאוד אגרסיבי בתוך הצבא הם ארגוני "הקרן החדשה לישראל", שהיא קרן עויינת לישראל, ובראשם עמותת "שדולת הנשים."

בווידיאו הבא אתם יכולים לראות את מי ששימשה עד הזמן האחרון כיו"ר שדולת הנשים, רינה בר-טל, משתוללת מזעם בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת מהשנה שעברה, בנוכחות אלוף אורנה ברביבאי ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן), תא"ל רחל טבת-ויזל. מה שבר-טל אומרת שם באופן ברור מאוד זה: אתן חייבות את קידומכן לנו. אני קידמתי אתכן. הסיבה לכעס שלה, אגב, היא ככל הנראה העובדה שהרמטכ"ל מינה ליוהל"ן את טבת-ויזל, שהיא אישה דתייה ולא טופחה על ידי הקרן החדשה, ולא את אחת המועמדות ששדולת הנשים רצתה שתמונה.

ועכשיו תצפו בבקשה בווידיאו הזה, שצולם באותה הישיבה. האיש שמדבר ברקע זה עבדכם הנאמן. משום מה המצלמה לא הראתה אותי אלא את מי שישבו מולי: חבורה של נשות שמאל קיצוני שבמרכזן ד"ר אורנה ששון-לוי, גם היא מ"צוות המגדר" של צה"ל. ששון לוי כתבה ספר, "זהויות במדים," בו קראה להחלשת הצבא ומרכזיותו בחברה הישראלית.

כך כתבה ששון לוי בספרה: "המשך הסכסוך והצמדות לפתרונות צבאיים כוחניים משרתים את מעמדם של חלק מהגברים בישראל.... מכאן שהתפתחותם של דגמים אחרים של גבריות... יכולה לסדוק את כוחה של הגבריות הקרבית ולפגוע ביציבותו של המיליטריזם הישראלי".

למרות זאת היא קיבלה כבוד מלכות בישיבה – שנוהלה על ידי ח"כ ציפי חוטובלי הפמיניסטית – וכפי שאתם רואים, היא וחברותיה גם לועגות לי בגלוי בזמן שאני מדבר.

כך בדיוק מקבל השמאל הקיצוני והבוגדני דריסת רגל בדרגים הגבוהים ביותר של צה"ל ושל המדינה. תאמינו או לא, אבל בתוך צה"ל פעל במשך שנות ה-2000 "צוות מגדר" בראשותה של הפרופ' נעמי חזן. זו אותה נעמי חזן שחתמה על עצומה שקראה לצה"ל להפסיק את "הטבח" בעזה, כבר ביום הראשון של מבצע עופרת יצוקה. אותה חזן שעמדה בראש הקרן החדשה שארגוניה סיפקו 92% מהחומרים הישראליים של דו"ח גולדסטון. הצוות הזה – המורכב כולו מנשות שמאל קיצוניות ביותר, המתנגדות לצה"ל – קיבל גישה למאגרי הנתונים השמורים ביותר והעביר הרצאות למאות או אלפי חיילים וחיילות, קצינים וקצינות.

זה לא צחוק, רבותי. זה רציני מאוד. מדובר במחדל ברמה הגבוהה ביותר, והוא מתרחש מתחת לאף של כולנו. הגיע הזמן לשים סוף למצב הזה ולהתחיל לומר את האמת על הקמפיין למען נשים קרביות.

לפרטים נוספים – הקליקו בבקשה על הקישור הזה בכדי לצפות בחוברת של "הפורום לחוסן צה"ל"

בנוסף, צפו בבקשה במצגת הזו