אריאל שרון הצליח לשבור שיא ישראלי, וכנראה גם עולמי, ביחסי פוליטיקה ועיתונות. הוא ראש הממשלה הראשון כאן שמשלים תקופת כהונה בלי להתראיין אפילו פעם אחת לערוץ תקשורת המזוהה עם המחנה שלו עצמו, המחנה שבחר בו. בשתי שנות כהונתו דחו יועצי התקשורת שלו בקשות ראיון לכלי תקשורת אלו, או פשוט התעלמו מהן.

בהשוואה לראשי ממשלות קודמים מיעט שרון בראיונות בכלל, עד לתקופה האחרונה, אך הקפיד שלא להתראיין אף פעם לערוצי תקשורת בעלי נטייה ימנית או דתית. הוא לא התראיין ל"הצופה", ל"מקור ראשון", ל"נקודה", ל"ערוץ 7", לעיתון "בשבע" ולשלל העיתונים החרדיים. הפעם האחרונה שבה עשה זאת היתה במערכת הבחירות הקודמת, שבמהלכה התראיין ליומן ערוץ 7 ולבטאון כפר חב"ד. באותם ראיונות, אגב, הבטיח שלא יעקור ישובים והצהיר שבדברו על ויתורים כואבים הוא מתכוון לוויתורים שכבר נעשו בעבר.

וכך חלפה לה קדנציה שבה לא נשאל שרון אפילו פעם אחת, פעם אחת, איך דיבוריו על נכונות לוויתורים כואבים מתיישרים עם חרטתו הפומבית על פינוי ימית? מדוע הר הבית סגור ליהודים? מדוע קבר יוסף בשכם מוכרז עדיין כשטח צבאי סגור? למה הוא מעדיף שותפות קואליציונית עם פרס על שותפות עם אביגדור ליברמן? מדוע הוא לא מגרש את ערפאת לכל הרוחות? מתי יחוסל אחמד יאסין? מה פתאום מגיעה לערביי יש"ע מדינה, אחרי כל מה שהם עשו לנו? מה עם יונתן פולארד? עזאם עזאם?

בכיר בלשכת ראש-הממשלה הסביר לי לאחרונה, שלא לייחוס, כי שרון אינו מתראיין לערוצי תקשורת ימניים כדי שאלה לא יסחטו ממנו הכרזות שיקוממו על ישראל את ממשלות העולם. עדיף לו להמשיך להתראיין לעיתונאי שמאל, שלעולם לא ישאלו אותו מתי יהיה כבר מסדרון יהודי בין חברון לקריית-ארבע. הראיון הבא שלו עם עיתונאי פרו ימני יינתן רק אחרי פרישתו לגמלאות.



חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.