לפיד או חרדים?

ברית עם לפיד תקרבו לתורה, ברית עם החרדים תקרבם למדינה. מה חשוב יותר?

ד"ר הדר ליפשיץ , ז' באדר תשע"ג

ד"ר הדר ליפשיץ
ד"ר הדר ליפשיץ
יח"צ

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, העלה לאחרונה חשש מפני קצינים דתיים אשר יש להם נאמנות כפולה, לתורה ולמדינה.

ההתלבטות בקונפליקט ביניהם מסוכנת בעיניו. כאנשים דתיים עלינו לומר לד"ר כרמון באופן חד משמעי: אין לנו כל קונפליקט. נאמנותנו לתורה היא ללא סייג. מסירותנו למדינה נובעת מהיותה ביטוי לחזונם של נביאי ישראל, לקיבוץ גלויות ויישוב ארצנו הקדושה.

דברי כרמון מדגימים דברי חז"ל 'אם יורדים – יורדים עד לעפר'. סלידתו מאלו ה'עלולים למצוא עצמם מתלבטים אל מול קונפליקט' משמעותה עוינות לכל התלבטות וקונפליקט מוסרי של חייל. כמיהתו לצבא הנטול קונפליקטים מוסריים, המבצע באופן אוטומטי כל פקודה, מזכירה ימים ומשטרים אפלים. כמקולקלים שבאומות היה. 

הציונות הדתית נאמנת לתורה ולמדינה, אך אין השתיים שוות. מנאמנותנו לתורה פינה ויתד למסירותנו למדינת ישראל. דמות דיוקנו של ישראל סבא עומדת ומנחה אותנו בדרכנו. שלומי אמוני ישראל אנו. הבחירות האחרונות העניקו משקל מכריע לציונות הדתית. אנו יכולים לחזק את כלל ישראל, לקרב רבים מאחינו לאבינו שבשמיים.

קירוב האחרונים חשוב ממחאת הראשונים. דווקא בגלל נאמנותנו לתורה, כראשונה ובסיסית לנאמנותנו למדינה – עלינו להעדיף ברית עם לפיד, אשר תקרב את התורה ברצון טוב, לרבים יותר.

המציאות הפוליטית הפכה את 'הבית היהודי' לציר היכול להיות שותף למפלגות החרדיות מכאן, או ללפיד וחבריו משם. את מי נעדיף? התשובה הראשונה והיסודית היא: אלו ואלו אחינו, עלינו לקדם סדר חדש, אשר יושיב את כולם בשולחן הממשלה. אם יצליחו בנט וחבריו להוביל לכך – יזכו לשני עולמות. אך בל ננסה לרפא שבר עמנו על נקלה – מי בראש? האם להעדיף את החרדים היושבים באוהלינו, אוהלה של תורה, או שמא את היוצאים אתנו לשדה הקרב?

וכאן עלינו לשים נגד עיננו את דמות דיוקנו של ישראל סבא. להיות נכונים לבצע את הבחירה האכזרית בין נכדיו. שיתוף פעולה עם לפיד עלול להגביר ניכור מצד החרדים כלפי מדינת ישראל. ברית עם החרדים תוביל, למדנו מהניסיון, להגברת העוינות כלפי התורה ונושאיה במחנה החילוני. וכאן הבן שואל: מה חמור יותר – ניכור למדינת ישראל או לתורת ישראל?

נשוב אל הראשונות: קירוב אחינו לתורת ישראל, ודווקא הרחוקים ממנה יותר – חייבת להיות בראש מעייננו, החפצים בחיזוק הבית היהודי. עלינו להקשיב היטב לאלו אשר לא גדלו על ברכי התורה והמסורה, לשלב כוחות אתם מתוך נאמנותנו המשותפת לישראל סבא. נוחה לנו כניסת דגל ישראל לכבשן האש החרדי, מהפקרת שמע ישראל במחנה החילוני. קירוב האחרונים חשוב ממחאת הראשונים. דווקא בגלל נאמנותנו לתורה, כראשונה ובסיסית לנאמנותנו למדינה – עלינו להעדיף ברית עם לפיד, אשר תקרב את התורה ברצון טוב, לרבים יותר.

סוגיות רבות עולות על שולחן הדיונים אחר הבחירות. הציונות הדתית מחויבת ויכולה לשלב ידיים עם לפיד וחבריו. להגיע להסדרים אשר יקרבו את כולנו, מתוך הסכמה הדדית, לחיזוק אופייה היהודי של המדינה. לעיצובה בדרך אשר תקרב את שותפנו המתעוררים, אפילו על חשבון הלנים בספסלי בית המדרש. אם נלך בדרך זו ישמעו רחוקים ויבואו. אני מקווה ומאמין כי גם החרדים, בתחילה מאונס ולבסוף מרצון, יענו אמן ויצטרפו אף הם לשולחן הסדר החדש אשר יעצבו בנט ולפיד. ובא לציון גואל.