השוויון בנטל

הרב דוד סויד , ז' באדר תשע"ג

הרב דוד סיוד
הרב דוד סיוד
עצמי

בימים אלו מתנהל בארץ דו שיח ציבורי,  אשר הוא ממש דו שיח חרשים, אין לי הגדרה אחרת.

ראש מפלגות שאינם דתיות אומרים אנו מכירים בערך התורה והגמרא, אבל לא יתכן שבני ישיבות ימשיכו בלימודים ולא יתרמו לעם, ואילו גדולי הדור ומנהיגי האומה כולה אומרים לא יתכן שכאן בארץ ישראל לא יתנו ללמוד תורה למי שבאמת רוצה ללמוד תורה, אנחנו מבקשים דיחוי שירות רק עבור מי שחשקה נפשו ללמוד תורה, מי שלא לומד תורה מעולם לא היה פטור כי במשך כל שנות המדינה הפטור היה רק עבור מי שתורתו אומנתו.

אם כן למה לא מגיעים להבנות? אם באמת התורה חשובה גם ליהיר לפיד ולנפתלי בנט א"כ מה המריבה הגדולה?

אלא שהויכוח כאן מתחיל בנקודה יותר עמוקה, בשביל מה בעצם לומדים תורה, מבחינת בנט ולפיד לימוד התורה הוא לימוד מקצוע יהודי, צריך ללמוד תורה כדי להיות רב ופוסק הלכות ומוהל ושוחט וסופר סת"ם וכל שאר עבודת הקודש של היהדות, א"כ אין צורך בהרבה תלמידי ישיבות, וממילא כל ההצדקה היא להחזיק רק את מי שמוגדר כעילוי, וגם זה רק לפי מכסה מסוימת ולא יותר.

אבל זו הידיעה החדשה של מי שלא למד גמרא ולא יודע את מטרת לימוד התורה, אבל מי שלמד תורה ותלמוד יודע שמצוות לימוד תורה אינה נמדדת בתוצאות, וכל מילה של לימוד תורה זה מצווה, אפילו אם הוא לא יהיה רב, והראייה שהלימוד תורה שהכי מחזיק את העולם, זה הלימוד תורה של ילדים לפני גיל בר מצווה שהם עדיין לא חטאו, שזה יותר חשוב מלימוד גמרא של אביי ורבא שהיו מהאמוראים אשר מוזכרים בגמרא לרוב, ועל זה נצטווינו במקרא ובהם נהגה יומם ולילה, שכל רגע שיש לאדם הוא מצווה ללמוד תורה.

אבל גם לשיטתם הם אינם אמיתיים עם עצמם, כי אם כן למה עד היום נותנים לכל אברך כולל גם מי שנבחן במסלולי רבנות רק חמש שקל לשעה (התקציב לאברך הוא 927 ₪ והוא צריך ללמוד תשע שעות ביום חמישה ימים בשבוע, שזה יותר מ180 שעות בחודש) אם הם מעריכים את זה למה התקציב לכך הוא כל כך דל וזעום.