מדיני תענית אסתר ופורים

נשים פטורות מתענית אסתר 24 חודשים לאחר לידה; מה דינה של קריאת המגילה לנשים על ידי אישה? מתוך הטור בעיתון 'בשבע'.

הרב אליעזר מלמד , ט' באדר תשע"ג

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד
צילום: פלאש 90

מהות תענית אסתר

מנהג כל ישראל, עוד מתקופת הגאונים, להתענות בי"ג באדר, זכר לימי התענית שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה. שגזירת המן הרשע היתה שבי"ג אדר ירצחו את כל היהודים.

ועל ידי נס הפורים, תליית המן ועלייתם של מרדכי ואסתר, נשלחה אגרת נוספת מאת המלך אחשוורוש, המתירה ליהודים לעמוד על נפשם ביום י"ג באדר ולהרוג בשונאיהם. אך עדיין הגזירה הראשונה של המן לא נתבטלה, משום שכל אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אינו מתבטל, וממילא גם לשונאי ישראל היה מותר להרוג ביהודים. כלומר, יום י"ג לחודש אדר נקבע על ידי המלכות ליום שבו הותר לשונאי ישראל להשמיד להרוג ולאבד את ישראל, ומנגד הותר לישראל לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם.

ואף על פי שכבר היה מרדכי משנה למלך, מכל מקום עדיין הסכנה היתה גדולה, ועדיין היו צריכים לרחמי שמים כדי שיצליחו להתגבר על שונאיהם ולהורגם. על כן אותם יהודים שלא עסקו בלחימה התעוררו לתשובה והתענו באותו יום, כפי שידוע ומקובל בישראל שבעת צרה מתעוררים לתשובה. ואין תשובה גדולה יותר מאשר התשובה שעל ידי התענית, אשר מזככת את חומריותו של האדם ומחזירה את רוחניותו למקומה המרכזי.

ועל כן נהגו ישראל להתענות בכל שנה בי"ג באדר, זכר לאותה תענית. וכיוון שעדיין יש שונאים שרוצים להשמידנו, עדיין אנו זקוקים לתענית ותשובה כל שנה מחדש.

יולדות

אישה מינקת פטורה מהצומות הקלים. לדעת רוב הפוסקים הפטור נמשך כל עוד האישה מיניקה את בנה, וגם כאשר התינוק מקבל מזון נוסף, כל זמן שלא פסקה להיניק - הרי היא פטורה מהצום. ויש מקילים לכל מי שילדה שלא תצום עשרים וארבעה חודשים אחר הלידה, שלדעתם אין הפטור תלוי בהנקה אלא במשבר הלידה, שההתאוששות ממנו אורכת עשרים וארבעה חודשים.

לגבי הצומות הקלים, כיוון שרוב הפוסקים מחמירים, ההוראה היא שרק מי שמיניקה בפועל פטורה, וכן המנהג הרווח. ומי שהצום קשה לה - רשאית לסמוך על המקילים במשך 24 חודש אף שכבר אינה מיניקה.

אבל בתענית אסתר, שדינו קל יותר, אפשר מלכתחילה לסמוך על דעת המקילים, וכל הנמצאת בתוך עשרים וארבעה חודשים מעת הלידה, פטורה מהצום

האם נכון שאישה תוציא חברותיה במקרא מגילה

שאלה: בתקופה האחרונה ישנן נשים שמעוניינות לקרוא במגילה, ויש נשים שמעוניינות לקדם את מקומן של הנשים, והן מבקשות לארגן מניין נשים לקריאת המגילה. האם הדבר מותר, והאם הוא ראוי?

תשובה: אישה יכולה להוציא את חברותיה ידי חובת מקרא מגילה. ואמנם יש פוסקים בודדים שסוברים שאישה אינה יכולה להוציא נשים רבות בקריאת המגילה, מפני שדין קריאת המגילה הוא כדין קריאת התורה, וכשם שאישה אינה קוראת בתורה כך לא תקרא לנשים רבות מגילה. ויש אומרים, שלפי הסוברים שמברכים על מקרא מגילה רק כשיש מניין, הקוראת לנשים לא תברך, כי אין דין מניין לנשים, אולם העיקר כדעת רוב רובם של הפוסקים, שאישה יכולה להוציא נשים אחרות בקריאת המגילה, ותברך בתחילה באותו נוסח שמברכים הגברים. ואם הן עשר נשים, הקוראת תברך אחר הקריאה את ברכת 'הרב את ריבנו'.

אלא שאם רוצים לצאת ידי כל השיטות, עדיף לשמוע את המגילה מגבר, והמהודר ביותר, לשמוע את המגילה ברוב עם, כלומר בבית הכנסת יחד עם הגברים.

אמנם נשים שרוצות לשמוע את המגילה מאישה, רשאיות מלכתחילה לסמוך על דעת רוב רובם של הפוסקים ולקיים קריאה לעצמן, אמנם ראוי לבחון את הרצון שיהיה לשם שמים.

לא מעט פעמים אנו מוצאים משוואה מוזרה, שדווקא אותן נשים שרוצות לקרוא לעצמן במגילה וללמוד גמרא ולהתעטף בציצית, מקפידות פחות על הלכות צניעות וכשרות. בהשפעת תרבות המערב הן נוטות לטפח קריירה אישית על חשבון ערכי המשפחה המסורתיים, ומשום מה גם נוטות לאמץ תפישות שמאלניות בקשר לקדושת יישוב הארץ. הן אמנם מתקוממות נגד התפישה השיפוטית שמבקרת את בחירתן, אבל מרשות לעצמן להיות שיפוטיות ולבקר בחריפות את הנשים שמגדלות ילדים רבים מדי.

ואע"פ כן להלכה מותר להן לקרוא במגילה, ויתכן שיש במעשיהן ניצוץ קדוש שיביא בעתיד ברכה לעם ישראל.