פורים בשילה

הרב אלחנן בן נון , י' באדר תשע"ג

ערוץ 7

א. מסורת היא בישוב לקיים שני ימי פורים מספק גם ביד' וגם בטו' באדר.

מסורת זו לנהוג כך בערים העתיקות בא"י נקבעה ע"י רבותינו כבר לפני 200 שנה עם תחלת ההתישבות החדשה בא"י; חברון, יפו, עכו, שכם, לוד, עזה, טבריה צפת וחיפה ומקומות נוספים (ס' ארץ ישראל סי' ה' סע' א, ס' פאת השולחן סי ג' סע' טו').

במהלך השנים ברוב המקומות הפסיקו לנהוג כך, ונוהגים כך רק קהלות מעטות בערים הללו. לאחר כבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, וחדוש ההתישבות בהם, התחדשה המסורת במספר מקומות כמו בחברון – קרית ארבע וכך נהגנו גם בשילה על פי הוראת הרב שפירא זצ"ל. לפני חמש שנים התגלתה בחפירות בשילה כתובת יונית - נוצרית ובה הוזכרו 'תושבי שילה' כתושבי המקום. הכתובת היא מהדור הרביעי של אמוראי א"י, תקופה בה היתה התפשטות גדולה של ההתישבות הנוצרית בארץ וגם בשילה.

ב. דברים רבים נכתבו ונאמרו על מדת הוודאות שיש לראות בשילה הנוכחית מקומה של העיר עתיקה, ובשאלה באם היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. עם גילוי הכתובת היוונית על יד התל, בה מוזכרת שילה בפירוש אנו יכולים לקבוע בוודאות שזה אכן הוא מקומה של שילה העתיקה. זמנה של הכתובת תוארך (ע"י מומחית גדולה מאד בנושא דר' דה סיגני) על פי אחד השמות המוזכרים בה, ועל פי העתקות מכתבים נוצריים על התקופה ההיא. במקביל, ממאמר הגמ' (ירושלמי מגלה דף יז) ברור שבתקופה זו הכירו חכמינו היטב את מקומה של שילה העתיקה.

בזה התאשרו דברי ר' אשתורי הפרחי כ 900 שנה לאחר מכן 'שילה,  הוא לדרום שכם כשלש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח, והוא בדרך עלותך לירושלם, והמסילה העולה משכם לירושלם, מניח שילה אל שמאל העולה, והוא לסוף השליש הראשון,  וקורין לו (בערבית) 'סאילון'. (הרב שחקר את א"י לארכה ולרחבה, כפתור ופרח פי"א)

ג. למרות הזיהוי המדויק של שילה, נותרה בעיה אחרת; האם היתה בשילה חומה כנענית אותה מצא יהושע כשהגיע לכאן? השרידים הארכיאולוגים לכאורה תומכים בהבנה זו. בשפולים הצפוניים של התל ובמקומות נוספים נחשפה חומה שיסודותיה העמודים באדמה כ 6 מ' מעידים שהיתה גבוהה ובצורה מאד. אמנם גם לגביהם יש חלוקי דעות מסוימים בין אנשי המחקר. מבחנה הלכתית חשובה יותר לעניננו העובדה כי גם בין מפרשי הגמרא ישנה מחלוקת.

בעלי התוספות במסכת שבועות (טז.) אומרים שבשילה היתה חומה. גם בתלמוד הירושלמי נאמר שכל הערים שנמנו ביהושע היתה להם חומה. מאידך, יש אומרים שהבטוי 'נמנו' מכוון רק לרשימות המפורשות ביהושע שיש בהן מנין; רשימת לא' המלכים, ורשימת הערים המציינות את גבולות נחלות השבטים. לדעה השוללת את המצאות החומה בשילה מזמן יהושע יש מקור חשוב לא פחות. בפירוש רבנו גרשם מאור הגולה על מסכת תמורה (כא:) כתוב שלא היתה בשילה חומה, כי היא היתה כפר קטן. (אמנם דברי ר' גרשם מוסבים על תקופת המשכן, ולא על התקופה שקדמה לכבוש) בכל אופן, בלי ממצאים ברורים יותר לא נוכל להכריע, כדעת התוספות. על כן, בינתיים אנחנו נוהגים יומיים.

ד. מדוע קבעו בכל הערים העתיקות לעשות יומיים מספק, מדוע היה הדבר חשוב כל כך? את התשובה נותן כבר התלמוד הירושלמי: (תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף א/ב) "כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי [אמר] חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון".

מסביר הר"ן בתחלת מסכת מגילה: (חדושי הר"ן על מגילה דף ב ע/א)  "שאלו היה אומר מימות אחשורוש לא היתה ירושלים ושאר ארץ ישראל בכלל מוקפין חומה, לפי שהן חריבות עתה". לכן ראו חשיבות גדולה לציין גם בא"י את הנס של היום השני. היום הראשון מזכיר את ההצלה שנצלו ישראל מגזירת המן, אבל היום השני מיוחד למצות מחיית עמלק, כי רוב הרוצחים נהרגו כבר ביום הראשון. אם לא יהיה זכר למחיית עמלק בדורו של המן בערי א"י, סימן שלפני שנפל, הצליח עמלק בחלק ממזימתו. 

ה. אומר על זה המדרש כי אחת הטענות ששכנעו את אחשורוש ויועציו לגזור את הגזירה למרות פחדם מד', היתה: (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז ) " .. שהזקין אותו אלוה שלהם, ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם, והגלם מעל אדמתם והביאם בינינו". דהיינו חורבן המקדש הוא הוכחה להצלחת עמלק, שאין ישראל קשורים כבר לא-לקיהם. לפיכך חשיבות גדולה היא לבטא את חלקה של א"י במחיית עמלק, ולחגוג את היום השני כראוי.

ו. מקומות רבים בא"י היו שמחים לזכות לעטרה זו של שילה העתיקה. נושאים אנחנו בגאוה גדולה את הזכות ליישב את מקומנו, בו ניתן לראות במוחש את העובדה שאיננו אורחים ולא כובשים, אלא בני הארץ ואליה שבנו. שרשינו לא 200 או 300 שנה ינקו כאן, 3273 שנה אנו יושבים בשילה משנת 2500 לבריאת העולם חסר שתיים. אבל העיקר הוא, ששרשינו יונקים לא רק מהסטוריה אלא משליחות א-לקית אשר מצות מחיית עמלק, בעור הרע העולמי היא אחד מחלקיה הראשונים.

ז. עד שיתברר לנו באופן ודאי יותר זמנה של החומה בשילה נמשיך לעשות שני ימי פורים. בדבר אחד אנחנו מקפידים יותר ממנהג רוב המקומות העושים יומיים מספק, אנחנו אומרים 'על הנסים' גם בתפלה וגם בברכת המזון גם ביום השני כפי שפסק המשנה ברורה (סי' תרצ"ג ו). 

יהי רצון שנזכה לשמחה גדולה וישועה גדולה מתוך שמחת הפורים הבעל"ט.