האם יחימוביץ תצטרף לברית?

אם הציר לפיד-בנט לא יתערער ונתניהו לא ייכנע לו, הקלפים יהיו בידי יחימוביץ. היא תוכל לכפות בחירות חדשות שעשויות לחולל רעידת אדמה בפוליטיקה הישראלית

מרדכי קרפל , י"ז באדר תשע"ג

מוטי קרפל
מוטי קרפל
צילום: עצמי

אני מודה שהמאמר שלפניכם הוא בבחינת ספקולציה, אבל האפשרויות שנפתחות בפוליטיקה הישראלית מרתקות ומעוררות את הדימיון.

מצב המגעים הפוליטיים כרגע, כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר, הוא שהציר בנט-לפיד עומד מול הציר נתניהו-ליברמן, ובינתיים איננו נשבר. האפשרויות העומדות בפני נתניהו הן צירוף "הצמד הסורר" וקבלת סדר היום שלו – קואליציה חברתית – השפלה שנתניהו מאד לא אוהב, או לחילופין, צירוף החרדים, מה שייעשה כנראה בשבוע הקרוב, תוך הימור כפול: או שהברית של לפיד ובנט תקרוס, ואחד מהם (סביר יותר שבנט) יצטרף לקואליציה, או שיחימוביץ תישבר ותעשה זאת.

בהנחה שהברית תישמר, המסקנה המפתיעה היא שהקלפים הם, דווקא, בידי יחימוביץ. אבל מלבד הבטחת קואליציה (מאד לא יציבה) לנתניהו, יחימוביץ יכולה גם לבחור בכיוון שונה: היא יכולה להצטרף לברית של בנט ולפיד ולכפות בחירות חדשות.

ליחימוביץ ישנן כמה סיבות טובות לכך. כידוע היא מאוכזבת מתוצאות הבחירות, והאפשרות לסיבוב שני ודאי קורצת לה. היא אפילו יכולה "לצאת גדולה" כמי שכפתה בחירות חדשות. אבל עוד הרבה יותר מכך.

אם תצטרף יחימוביץ לברית ותיכפה בחירות חדשות, תיווצר סיטואציה מהפכנית בפוליטיקה הישראלית, שבלי ספק תדבר אל ליבה. הציר החברתי לפיד-שלי-בנט יעמוד מול הציר המדיני נתניהו-ליברמן. צעירים מול ותיקים. פוליטיקה חדשה מול פוליטיקה ישנה.
זו תהיה רעידת אדמה אמיתית בפוליטיקה הישראלית. קשה להעריך שצוותי החשיבה של בנט ולפיד לא ראו אפשרות כזו. אם בימים הקרובים נתבשר על מגעים בין לפיד ובנט לבין יחימוביץ, לא בלתי אפשרי שזהו פשרם

אין לשלול את האפשרות ששלושתם ילכו יחד בבחירות החדשות, לא במובן של איחוד רשימות כמובן, אלא במובן של תעמולת בחירות משותפת תוך התחייבות להקמת "ממשלה חברתית" משותפת אחרי הבחירות. הנוסח יכול להיות משהו מעין "בחרו רק באחד מאיתנו ותנו לנו את הכוח להביא לשינוי חברתי". משהו מעין טריאומווירט חברתי בהנהגת המדינה.

בנסיבות כאלה "התנועה" של לבני ומופז ימחקו כנראה. מרץ תוסיף מנדט. הליכוד- ביתנו יספוג מכה לא קטנה. להערכתי כל אחד מהטריאומווירט יעלה במספר המנדטים שלו. כרגע הם מונים יחד 46 מנדטים. מופז ולבני – 8 יחד. חסרים 6-7 שיכולים להגיע מהליכוד. במוביליות הפוליטית של השנים האחרונות הדבר איננו בלתי אפשרי.

שלושתם יכולים לצאת נשכרים מהמהלך. יחימוביץ כבר מזמן מעדיפה את פתרון הבעיות החברתיות על התהליך המדיני. במהלך כזה היא יכולה לחזור לתחייה ולמרכז העניינים. גם לפיד ממוקד באוריינטציה חברתית, משימתו הראשונה היא ממשלה בלי חרדים, ותחושתו היא שהוא יכול לעלות במספר המנדטים. בנט בכלל יצא נשכר, לא רק במה שהוא יהיה חלק מרכזי מהטריאומווירט, ולא רק בפריצה נחשונית של הציבור הדתי-לאומי שהיה עד עתה שולי ומגזרי אל תוך מרכז הציבוריות הישראלית, אלא בעיקר בעניין המדיני: מהלך כזה מרחיק סכנה מדינית לא באמצעות ניצחון של ימין על שמאל, אלא באמצעות הורדת הנושא מלכתחילה מסדר היום. מה עוד שהליכוד-ביתנו ימצא עצמו כאופוזיציה ימינית.

זו תהיה רעידת אדמה אמיתית בפוליטיקה הישראלית. קשה להעריך שצוותי החשיבה של בנט ולפיד לא ראו אפשרות כזו. אם בימים הקרובים נתבשר על מגעים בין לפיד ובנט לבין יחימוביץ, לא בלתי אפשרי שזהו פשרם.

זוהי ספקולציה בלבד, כאמור, אבל היא מעידה שבנט תמרן בחכמה מעמדת "רק לא הבית היהודי" בקואליציה, לעמדה בה יש בפניו לפחות 3 אפשרויות טובות. נתניהו – שבוודאי רואה גם את התרחיש הזה לנגד עיניו – נמצא בלחץ עצום. המשך סירובו להיכנע ללפיד-בנט עשוי להביא לחבירתם עם יחימוביץ. נראה לי שבוחרי הבית היהודי שקצת לחוצים מידי, יכולים להירגע. תנו לבנט לעבוד ולנתניהו להיות זה שמזיע.