הגיוס שצריך לבטל
הגיוס שצריך לבטל
1. בעוד תשומת הלב הציבורית מופנית כולה בימים אלו לשאלת גיוסם של גברים מהמגזר החרדי לצה"ל, רוחשת כל העת מתחת לפני השטח פעילות ערה סביב גיוסן של בנות מהמגזר הדתי-לאומי. 

הגישה המרכזית במערכת החינוך הדתית-לאומית מקבלת את עמדת הרבנים הראשיים מימי קום המדינה ועד ימינו, אשר מתנגדת לשירות בנות בצבא מסיבות חינוכיות והלכתיות כאחד. בהתאם לכך מפנים רוב מוסדות החינוך הדתי את בוגרותיהם לשירות לאומי. מאז ומעולם היו גם בנות דתיות שבחרו להתגייס לצבא, אם למסגרת כלל צה"לית ואם למסגרת ייעודית לחיילות דתיות, למשל גרעיני הנח"ל של תנועת בני עקיבא או מסלול מורות חיילות של האגף לתרבות תורנית.
מה שהתחדש בשנים האחרונות הוא מאמץ מכוון שמתבצע על ידי שלטונות צה"ל במטרה להגביר את זרם המתגייסות הדתיות. או כפי שניסח זאת תא"ל מאגף כוח אדם בצה"ל באירוע פתוח לתקשורת שהתקיים בשבוע שעבר: "יש לנו רצון גדול בשילוב הבנות הדתיות". שיעור ההשתמטות של בנות חילוניות משירות כלשהו, צבאי או לאומי, הוא עצום. אבל במקום להתמקד בבעיה הזאת, צה"ל מקדיש תשומת לב ומשאבים כדי לגייס דווקא את הבנות הדתיות.

2. כחלק מהמאמץ לעודד גיוס בנות דתיות, תומכת מערכת הביטחון בפעילותם של עמותות ומוסדות שקמו בתוך הציונות הדתיות במטרה ללוות את הבנות הדתיות ערב גיוסן ולאחר גיוסן. פעילות בולטות בגופים אלו נוהגות לטעון שמטרתם איננה לעודד גיוס בנות דתיות לצה"ל, אלא רק לסייע לאותן בנות שהחליטו מעצמן להתגייס לשמור במהלך השירות על אורחות חייהן וזהותן הדתית. בחסות טכאשר חיילת מתגייסת לקורס טיס היא איננה ממלאת שום צורך אמיתי של המערכת, מלבד הרצון לרצות את התנועה הפמיניסטית ולהוכיח שצה"ל מאפשר לחיילות לשרת בתפקידים יוקרתיים. לא חסרים מתנדבים איכותיים לקורס טיס
ענה זו זכה למשל ארגון 'אלומה' לתמיכה פומבית של גורמים רבניים המתנגדים אמנם לגיוס בנות, אך מעוניינים שגם מי שהתגייסה לא תידרדר לחילוניות. בפועל מדובר באחיזת עיניים, וברור למדי שהגופים הללו והעומדים בראשם מתייחסים אל גיוס בנות דתיות כתופעה רצויה, ושואבים את צדקת קיומם מיכולתם להראות תוצאות בהגברת גיוסן של בנות דתיות. 

3. כמו כל מבצע צבאי, גם המבצע לעידוד התגייסות הבנות הדתיות זוכה לליווי תקשורתי מקצועי מצד מערכת יחסי הציבור המשומנת של דוברות צה"ל. די ברור למשל שההתעסקות התקשורתית המסיבית בצעירה הדתית שסיימה קורס טיס לפני כחודשיים, נבעה בין השאר מהרצון לעודד צעירות דתיות נוספות ללכת בעקבותיה. ואכן הנווטת בחצאית סיפקה את הסחורה. בריאיון לידיעות אחרונות היא נשאלה האם תמליץ לבנות דתיות ללכת בעקבותיה, והשיבה: "לכל בת, דתייה או לא, אני אמליץ לנסות. אם מזמנים אותך, עברת את המבדקים ומצאו אותך מתאימה... אז כן - בואי תנסי".
אגב, הסיפור על הנווטת בחצאית הארוכה הוא הטעיה בפני עצמה. אי אפשר באמת לעבור קורס טיס בחצאית, כפי שמעידה הנווטת ת' באותה כתבה: "ביומיום הייתי עם מכנסיים של מדי ב' או עם סרבל, בדיוק כמו כולם". גם החשיפה התקשורתית הנרחבת לחיילת קרקל מאלעד שהרגה מחבל על גדר המערכת בדרום משרתת את המגמה הזאת. מול מערכת משומנת כזו של יחסי ציבור צריכים גם ראשי החינוך הדתי לחשוב כיצד לנהל הסברה מקצועית ויעילה בכיוון ההפוך, ולא להותיר את מחנכיהן הישירים של הבנות להתמודד בכוחות עצמם מול עוצמת התעמולה של המבקשים לגייס עוד ועוד בנות דתיות.  

4. כאן המקום להתייחס על קצה המזלג לשאלה בעצם מדוע לא, מה רע בכך שבנות דתיות יתגייסו לצה"ל? הסיבה להתנגדות באה גם מנימוקים הלכתיים ורוחניים-חינוכיים, אך בעיקר משום שתפקידנו כציבור דתי הוא לחתור אל המגמה ההפוכה - לא שגם בנות דתיות יתגייסו, אלא שיבוטל שירות החובה בצה"ל גם לבנות חילוניות.
שמירת ההלכה והרמה הדתית בצה"ל היא בעייתית, גם בגלל השפעת הסביבה החילונית וגם בגלל תנאי השטח שמעוררים בעיות שלא תמיד קל למצוא להן תשובה. הצורך ללבוש מכנסיים באימונים הוא רק דוגמה אחת מני רבות. באותה כתבה על הנווטת ת' היא מתארת כיצד הסכימה לוותר ולעגל פינות פה ושם כדי לא להקשות על המערכת.
"בפעילות הפיזית המעורבת הרגשתי לא נוח, אבל אלה היו רק רגעים מסוימים אז לא אמרתי דבר". בניווטי לילה הנערכים בזוגות היא לא יכלה לצאת עם בת "כי רק הבנים יכולים לסחוב את ג'ריקן המים". החייל הדתי נתקל פעמים רבות בדילמה עד כמה להיות 'טראבל מייקר' ולהקשות על המערכת בדרישותיו הדתיות. כשהוא נמצא בקורס יוקרתי הוא גם עלול לחשוש שגרימת קשיים תביא להדחתו מהקורס. ת' החליטה להתגמש: "ידעתי מראש שזו ההכשרה שאצטרך לעבור, ולא ראיתי טעם שבגללי ישנו את הנהלים. אז יצאתי לניווטי לילה עם בן זוג, והיה סבבה. אף אחד לא מת מזה". סליחה, אולי אף אחד לא מת, אבל אי אפשר להמליץ בפני בנות דתיות שומרות הלכה על מסלול שמוכרחים לעבור בו על איסור ייחוד.

5. נכון, גם בנים שמתגייסים לצה"ל נדרשים להתמודד עם בעיות דומות. הציבור הדתי-לאומי משלם מחיר כבד של פגיעה רוחנית כתוצאה מתנאי השירות בצה"ל, ומשקיע מאמץ חינוכי עצום כדי למזער את הפגיעה הזאת. כחלק מהמאמץ הזה דואגות ישיבות ההסדר שחייליהן ישרתו כקבוצה, שהשירות יהיה מקוצר, ושלפני השירות ואחריו תהיה תקופה משמעותית של לימודים בישיבה.
כשמדובר בבנים, ששירותם הצבאי הכרחי למען שמירת ביטחון המדינה ואזרחיה, יש הצדקה לכניסה אל תוך השדה הבעייתי הזה. לעומת זאת שירות הבנות בצה"ל אינו בא מתוך צורך ביטחוני, אלא מתוך תפיסה חברתית חילונית המבקשת לטשטש את ההבדלים בין המינים ואינה עולה בקנה אחד עם רוח היהדות. תפקידו של הציבור הדתי-לאומי הוא להאיר את עיני החברה הישראלית ולהוביל אותה אל ביטול שירות החובה לבנות, ולא להצטרף אל הזרם התועה ולהיסחף ביחד איתו.

6. שילובן של בנות בקורס טיס או ביחידות לוחמות אינו נובע מצורך מבצעי אמיתי. אדרבה, ברוב המקרים חיילת המוצבת בתפקידי לוחמה תופסת את מקומו של חייל שהיה מבצע את התפקיד לא פחות טוב, ובדרך כלל יותר טוב. למרות העידן הפמיניסטי שאנו חיים בו, עוד לא יצאו עוררין על כך שיכולתם הפיזית של גברים היא מפותחת יותר, וטרם נשמעה דרישה שנשים יתחרו מול גברים בתחרויות ספורט.
כאשר חיילת מתגייסת לקורס טיס היא איננה ממלאת שום צורך אמיתי של המערכת, מלבד הרצון לרצות את התנועה הפמיניסטית ולהוכיח שצה"ל מאפשר לחיילות לשרת בתפקידים יוקרתיים. לא חסרים מתנדבים איכותיים לקורס טיס. לעומת זאת, ברור למדי שמי שבוחרת להיות טייסת ולחתום על תשע שנות שירות קבע, לא תוכל להרות וללדת במשך שנים ארוכות מבלי שתיפגע יכולתה לטוס. ואת התרומה שלה כאם שום גבר לא יכול לעשות במקומה. אז נכון שלהיות טייסת זה תפקיד יוקרתי שמעטים זוכים לו, בעוד שללדת כל אחת יכולה. אבל מנקודת מבט של הצורך הלאומי, יש יותר ערך בעוד אמא מאשר בעוד טייסת. וגם אם יטען מישהו שלגבי פלונית מסוימת יש לכך מקום מסיבה כזו או אחרת, ודאי שאין להפוך אותה לסמל ודוגמה לעוד בנות דתיות שייקראו ללכת בעקבותיה.

שיבוצן של בנות בתפקידי לוחמה פוגע ברמתו המבצעית של צה"ל. ומכיוון שראשי צה"ל אינם מסוגלים לעמוד בפני הלחץ הפמיניסטי והדרישה לשוויון, הפתרון הנכון שנראה כי יהיה מקובל גם על הפמיניסטיות הוא לפטור את הבנות מגיוס. בלאו הכי צה"ל מחזיק יותר מדיי חיילים בתפקידים לא מבצעיים רק משום שחיילי וחיילות הצבא הסדיר הם כוח אדם זול שלא משולם עליו מחיר אמיתי. ביטול שירות החובה לבנות, זהו הקו שהציבור הדתי-לאומי צריך להוביל במסגרת המעבר שלו מעמדה של היגררות לעמדה של הובלה. אולי כדאי שגם הרעיון הזה יעלה לדיון בשיחות הקואליציוניות.