והגדת לבנך- שיח בין דורי

פרופסור אלי וקיל , ז' בניסן תשע"ג

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

המצווה המרכזית בליל הסדר בעת קריאת ההגדה הינה מצוות "והגדת לבנך".

הכוזרי ורבים אחרים מחז"ל הדגישו את החשיבות האמונית של ליל הסדר בעצם העברת המסורת מאב לבן ומדור לדור. כהורים כולנו מתמודדים עם האתגר החינוכי הזה באופן יום יומי.

מהתבוננות בהגדה, לא רק מהתכנים המובאים בהגדה אלא גם מהמבנה והאופן בו נערכה ההגדה ניתן ללמוד על מספר עקרונות בסיסיים בייעול הדו שיח הבין דורי וכיצד ניתן לשפר את "והגדת לבנך".

א.      התורה ובעקבותיה ההגדה בוחרת במתכונת של שאלות ותשובות. כל אחד מארבעת הבנים מנסח את השאלה בצורה שונה ובהתאם מקבל גם תשובה שונה. אם כך המסר הראשון הוא שאין תשובה אחת מנצחת המתאימה לכל ילד ולכל מצב. לפני מתן התשובה עלינו להיות קשובים לשאלת הבן ולאופן בה בחר לנסח את שאלתו.

בהתאם לסוג השאלה וניסוחה ("מה העדות הזאת לכם, לכם ולא לו") אנחנו למדים על תכונותיו של הבן, אנחנו למדים מה באמת מטריד אותו ורק אז ננסח את תשובתנו באופן שתהיה באמת מותאמת לשאלה. אגב, אמנם בהגדה מדובר ארבעה בנים אך זה יכול להיות אותו בן בימים שונים ובמצבים שונים ששואל שאלות ופעם הוא באמת רוצה לדעת ופעם לבקר ופעם אולי אף להתריס. האגדה מלמדת אותנו שנותן התשובה בין אם הוא הורה או מחנך עליו להיות מאד קשוב לשאלה ול"מוזיקה" המתלווה אליה לפני מתן התשובה.

ב.      המבנה של שאלות ותשובות מלמד על החשיבות בכך שהדיבור לא יהיה חד סתרי גם כשהמסר ברור יהיה זה יותר אפקטיבי אם הוא נעשה באופן של דו שיח. יתירה מכך הסיכוי שמסר יוטמע הוא כאשר הוא ניתן כמענה לשאלה דבר המעיד כי ישנה פתיחות להפנים את התשובה ואם הבן לא סקרן ולא מתעניין אז עלינו המחויבות לעניין אותו "את פתח לו".

ג.        ההגדה נאמרת בהסבה, כאשר כולם ישובים בניחותא. ניתן ללמוד מכך על החשיבות בהקדשת זמן לשיחה או דיון לא לנסות ולחנך כבדרך אגב ועל רגל אחת במסדרון. 

ד.      עקרון נוסף שעולה במהלך ההגדה הוא שאין זה יעיל לומר רק את "השורה התחתונה". על מנת שהשורה התחתונה תוטמע כראוי יש לתת רקע ("מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו...") לתאר את השתלשלות העניינים אז ניתן להבין טוב יותר את הרציונאל והחשיבות של "השורה האחרונה".

ה.      רבות מההלכות בליל הסדר (המצות והמרור) בכוונתן להמחיש את האירוע של יציאת מצרים ולהביאו לרמה חווייתית עד שירגיש אדם "כאילו הוא יצא ממצרים".  מחקרים רבים מראים שהזיכרונות נשמרים הרבה יותר טוב כאשר הם נחווים בכמה אופנויות (שמיעה ראיה) ובודאי כאשר מעורב בהן מטען רגשי וחוויתי.

מי ייתן ומליל הסדר לא רק הבנים אלא גם ההורים יצאו נשכרים.

המאמר פורסם לראשונה בעלון "על פסיכולוגיה ויהדות" בהוצאת מכון שילה