שאינו יודע לשאול

ד"ר גלית אגם בן ארצי , ז' בניסן תשע"ג

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אחד הצירים המרכזיים בהגדה של פסח הוא השאלה והיכולת לשאול.

בשיאו של ציר זה מופיע תיאור ארבעת הבנים: "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל". בהיררכיית הבנים, הבן הרביעי נתפס כבן שאף השאלה אינה מצויה בפיו. לצד זאת, התורה מצווה עלינו להתייחס לכל בן על פי סגנונו.

בעבור זה שאינו יודע לשאול נאמר "את פתח לו" – כלומר קיימת הדגשה של חשיבות התיווך למי אשר מתקשה לשאול את השאלות, למי אשר מתקשה לקחת חלק פעיל ומשמעותי בסביבה החברתית שלו. מכאן שאם הבן אינו שואל חובה עלינו לפתוח עמו בשיחה, דהיינו, חובה עלינו לספק לו את האפשרות המיטבית להשתלבותו.

בהקבלה לתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים, "את פתח לו" מהווה התבוננות מחודשת בהגדה מהיבט חברתי. תפיסת השילוב של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים התפתחה בעשור האחרון מרעיון ערכי תאורטי למציאות ברת יישום נרחב: תיקון 7 התשס"ג לחוק חינוך מיוחד מושתת על העיקרון שזכותו הטבעית של התלמיד בעל צרכים מיוחדים היא להשתלב בחברה וללמוד במקום מגוריו עם בני גילו.
מחקרים מוכיחים כי התנהגויות התלמידים בבית הספר עולות בקנה אחד עם אלו של המורה – כאשר המורה אינו יודע כיצד להגיב להתנהגויות חריגות המופיעות במסגרת הכיתה, כלל תלמידי הכיתה מגיבים באופן דומה


שילוב זה מחייב אותנו לפתח אמצעים ושיטות, כמו גם לספק לו כלים שמטרתם לאפשר לו להשתתף באופן פרואקטיבי בחברה ובתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לחייו.

מכאן חובתנו המוסרית לקיים את מצוות התורה "את פתח לו" – באמצעות יצירת שיתוף פעולה בין המערכות הנמצאות בסביבה החברתית של הילד, ותיווך ליכולת חברתית מוכללת בה קיימים היבטים של יכולות התנהגותיות, רגשיות וקוגניטיביות. "את פתח לו" – תיווך באמצעות מבוגר – חובתנו המבוגרים להוות מודל לחיקוי עבור ילדינו.

מחקרים מוכיחים כי התנהגויות התלמידים בבית הספר עולות בקנה אחד עם אלו של המורה – כאשר המורה אינו יודע כיצד להגיב להתנהגויות חריגות המופיעות במסגרת הכיתה, כלל תלמידי הכיתה מגיבים באופן דומה. התוצאה היא שההתנהגות הבלתי מסתגלת של הילד אינה נענית כראוי, וגורמת לשילוב לקוי.

"את פתח לו" – תיווך באמצעות בני גיל – יצירת האפשרות למפגשים משותפים, קבוצות חברתיות ותנועות נוער. "את פתח לו" – באמצעות התערבות חברתית מובנית ועקבית חובתנו לצייד את הילד בעל הצרכים המיוחדים במיומנויות חיוניות כדוגמת היכולת לנהל שיחה חברתית (הקשבה, כיצד לפתוח בשיחה וכיצד לפתחה); היכולת להשתתף עם בני גיל במשחק או פעילות משותפת; לימוד רגשות בסיסיים (כעס, שמחה, עצב ופחד) כמו גם רגשות מורכבים (מבוכה, אשמה וגאווה); פיתוח המודעות והרגישות לאחר ולימוד תהליך יעיל של פתרון בעיות. "את פתח לו" - פתח לו פתח לאמון בעצמו וביכולתו.

בליל הסדר, בעת בה אנו מסובין עם יקירנו סביב שולחן החג, חובתנו היא לזכור את מצוות "את פתח לו" בה אנו פותחים את הלב ואת הבית עבור הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, ומפגינים אחריות משותפת לשילובם בחברה ובקהילה.