לא מתנת חינם

הגיע הזמן שנפנים: הסיוע לישראל תורם לאמריקנים בחזרה בתחום הצבאי, המדיני וגם המסחרי

ד"ר גבי אביטל , י' בניסן תשע"ג

ד"ר גבי  אביטל
ד"ר גבי אביטל
צילום: ערוץ 7

כל תשומת הלב הציבורית מופנית בשעות אלה אל נשיאה של ארה"ב המבקר בארץ וגם במה שנקרא הרשות הפלשתינית. אולם ייתכן מאוד שראשו של אובמה במקום אחר. עומק המשבר הכלכלי בארה"ב ידוע לכול. מאבקו של נשיא ארה"ב ברפובליקנים הוא עימות בין שתי תפיסות עולם. התוצאה ההכרחית הייתה קיצוץ עומק בכל משרדי הממשל ובמיוחד בתקציב ההגנה. לאחרונה התבשרו קברניטי המשק בישראל שארה"ב מתכוונת לקצץ כ-5 אחוזים במה שנקרא 'הסיוע הצבאי לישראל'. ואולם זמן קצר לאחר מכן נשמו לרווחה, הקיצוץ יהיה כמחצית ממה שתוכנן מראש.

מה טיבו של תקציב בן 2.8 מיליארד דולר בשנה הנמצא בסעיף ההוצאות של הממשל האמריקני? ומדוע כאשר מתעורר ויכוח בין הצדדים עולה מיד הטיעון שאנחנו, אזרחי ישראל, לא יכולים להישען על כספי משלם המיסים האמריקני ולא לעשות כבקשתנו. מלכוד במיטבו.

על מנת להשיב על השאלות הללו יש לשוב לאחור ולבחון כיצד עלה סך הסיוע-מענק-הלוואה מסכום של פחות ממיליון דולר לשנה בשנים עד מבצע קדש. מיד לאחריו סכום ההלוואות לישראל עלה בהדרגה עד לממוצע של 35 מיליון דולר לשנה, פי 50 מאשר בתקופה הקודמת. מה קרה בתקופה ההיא? עוצמתה של מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט עלתה בעיני ארה"ב. חידוש מפורש בהשוואה לקרירות שנשבה בשנים שבהן צרפת הייתה שלטת.

מלחמת ששת הימים העלתה את מניותיהם של המדינה ושל צה"ל בכמה מונים. ארה"ב קראה את המפה ונכנסה בחלל שנשיא צרפת שארל דה-גול השאיר לא בחוכמה יתרה. מטוסי סקייהוק החלו להחליף את המטוסים הצרפתיים, ואחריהם הגיעו הפנטומים וסיימו את המהפכה בהצטיידות של צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט. עדיין, כל הכסף שהגיע מארה"ב נחשב כהלוואה לכל דבר ועיקר. מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית הובהר היטב על פי היכולת הצבאית, אך נתח חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי היה מודיעין בזמן אמת בעיצומה של המלחמה הקרה בין שתי המעצמות. 

מודיעין וכלי נשק, וכן העברת מכ"מ סובייטי חדיש תרמו תרומה מכרעת לארה"ב גם בלוחמה בווייטנאם. כל אלה עולים ממון רב. בארה"ב ידעו זאת. והם שילמו מאז, ממלחמת יום הכיפורים ואילך, במענקים. בזה רק מתחיל הסיפור. המזרח התיכון שבע המלחמות היה לשדה ניסויים בכלי נשק תוצרת ארה"ב מול מה שסיפקו הסובייטים. כל כלי נשק שצה"ל אחז בו גרר קניות בשרשרת ברחבי העולם. ישראל שקלה אם לקנות ארבעה מטוסי 'הוקאי' בשנת 1980, המתחרה היה 'נמרוד' בריטי. ברגע שישראל הכריעה לטובת המתחרה האמריקני, 16 מדינות רכשו בזו אחר זו את המטוס. קוראים לזה קידום מכירות.

היבט אחר של הסיוע הישראלי לארה"ב עולה מהשמדתו של כל מערך טילי הנ"מ הסוריים במלחמת לבנון הראשונה. זה היה זרז חסר תקדים לניצחונה הקרב של ארצות הברית על ברית המועצות. 

וזה רק מקצת מתרומתה של ישראל לביטחונה של ארה"ב. יש המכנים את ישראל 'נושאת מטוסים יבשתית'. כל הנאמר מתייחס עד לתקופה שלפני הסכם אוסלו האומלל. מאז כמעט התהפך הגלגל, ומנכס אסטרטגי ישראל הפכה לנטל. למזלנו חלפו השנים והמטוטלת שבה אל מקומה הטבעי, ושוב ישראל איננה נטל אלא נכס. די בהצצה מסביב כדי לראות כיצד מדינת ישראל נראית לעומת שכנותיה, וארה"ב מבינה זאת היטב. 

המסקנה המתבקשת היא שיש להעמיד את הדברים על דיוקם: הכסף הזורם לישראל איננו מתנת חינם. יש להסביר זאת תחילה כאן בארץ, בקרב מקבלי ההחלטות ובקרב הציבור הרחב. מדוע חשוב הדבר? על מנת שישראל תוכל לדרוש את כספה במטבע ישראלי, כך שתוכל לקנות כרצונה היכן שתחפוץ. וזאת בניגוד למצב הקיים שבו ישראל מוכרחה להשתמש בכספי הסיוע בקניות בתוך ארה"ב - מלכוד שיש לנטרלו.