סדר פסח הגדול בעולם

הרב איציק קופצ'יק שליח חב"ד בבוליביה, מתאר את ההכנות לסדר פסח הגדול בעולם.

הרב איציק קופצ'יק , כ"א בניסן תשע"ג

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
.. כנראה שנגזר עלינו מלמעלה. בפעם השניה אנחנו חוזרים למקום השליחות שבוע וחצי אחרי 'ברית' בשעה טובה.

אלא שהפעם זה צמוד לפסח ולהכנות לליל הסדר.

יום שני. ח' ניסן. שבוע לפני פסח.

יוצאים מהארץ עם שלושת הזאטוטים.

נוסעים ל'בן גוריון' עם שלושה רכבים עמוסים לעייפה בציוד. הד"ש הראשון שהרבי שולח הוא בדמות דיילת שמזהה אותנו "אתם מהבית חב"ד בבוליביה, לא? שנה שעברה הייתי אצלכם בליל הסדר".

כמובן שהיא עוזרת לנו עם כל המשקל העודף וכו'.

טיסה לניו יורק. 12 שעות. עוד שלוש שעות בביקורת הגבולות ומגיעים ל-770. תידלוק אחרון של כוחות לפני החזרה לשליחות.

לילה בניו יורק. 

יום שלישי ט' ניסן.

רצים לקנות עוד 100 ק"ג של מצות. אורזים הכל במזוודות נפתחות.

פגישה עם משפחת אוסטרייכר (האח שלהם אסיר חרדי בבוליביה כבר שנה וחצי. ביקרנו אותו בכלא, שלחנו להם מזון כשר וכו' כעת הוא במעצר בית). לוקחים עבורו כמה בקבוקי יין שהוא אוהב. אין מקום במזוודות. אבל לדאוג לקצת שמחת יום טוב ליהודי לא תזיק...

נסיעה לנמל התעופה נוארק. מתברר שבמקום 3 מזוודות רגילות ו2 של תינוקות (10 ק"ג בלבד) יש לנו מעל 15 מזוודות...

אל תשאלו איזה לחץ היה. בסופו של דבר 9 מזוודות נשלחות למסוע (מתוכן 4 מעל למשקל 30 ק"ג) אני משלם רק על 3 מזוודות נוספות.

אני משלם? הרבי משלם! ברגע האחרון איזה יהודי אמריקאי תורם את המשקל העודף...

את כל השאר סוחבים עלינו. וככה 2 הורים עם שלושה עגלות תינוק נסחבים לכיוון המטוס... רק השיקוף לקח 20 ד'... מגיעים למטוס. בהחלטה של רגע שולחים חלק מתשעת תיקי הצד לבטן המטוס שיגיעו ישירות לבוליביה.

טיסה של 3.30 שעות למיאמי. חניית ביניים נוספת וטיסה של שמונה שעות לבוליביה.

אחרי יותר מ-48 שעות של טילטולים - הגענו! בנבנידו בוליביה!

יום רביעי ט' ניסן.

עוברים את ביקורת הגבולות. מחכים במסוע. בזה אחר זה מגיעים המזוודות. אחת. שתיים. שלוש. ארבע. חמש. שש. שבע. שמונה. תשע. עשר. אחד עשרה. שתים עשרה. שלוש עשרה. ארבע עשרה.

מזל שחיה שמה לב שהמזוודה ה15 לא הגיע...

בין לבין חיה והילדים נכנסים לחדר החמצן להתאושש. כשנוחתים מגובה פני הים לגובה 4100 מטר חייבים קצת חמצן להתאושש.


עוברים את המכס בחשש גדול. הם עושים בדיקה לכל מזוודה ומזוודה. לא מבינים מה זה כמות הקרקרים הגדולה שאנו סוחבים איתנו...

שלומי אחי מחכה בחוץ. מעמיסים את כל המזוודות על וואן ענק. איכשהוא גם אנחנו מצליחים להשתחל לתוכו. נסיעה של 40 ד' ומגיעים לבית חב"ד.

במשך שעה שלימה השומרים מטפסים עם המזוודות לקומה רביעית - לבית חב"ד ככה זה כשאין מעלית...

אין זמן לנוח. נכנסים ישר לקלחת של בית חב"ד.

למזלינו את רוב הדברים הבחורים ושלומי בראשם הכינו מראש:

יין - הכינו מטון ענבים. אפי' את הבישול והסינון הם עשו. כעת נשאר 'רק' לבקבק את היין מהחביות לכמה אלפי בקבוקים קטנים. לליל הסדר וליהודי הקהילה.

עופות - נסיעה של 13 שעות לשוחט הקרוב - הרב עופר קריפור מקוסקו בפרו. השכן הטוב נחלץ גם הפעם לעזרה ובשמחה הוא עורך יום שחיטה של כמה מאות עופות. אחרי השחיטה ההכשרה הפירוק והאריזה. כעת נשאר להבריח את הגבול לבולביה עם כחצי טון עופות. אל תשאל אותי איך ומה אבל הכל חיכה לנו פה בפריזרים...

ביצים - נשמע מוצר קל להשגה. אז זהו, שלא.
באיזור שלנו נמצאות רק ביצים חומות. 80% עם דם. מה עושים? שולחים משאית לקוצ'במבה, עיר במרחק שמונה שעות נסיעה כל צד. יהודי מקומי קונה לנו שם את הביצים ושולח אותם. כמובן שהם הגיעו בנס יום לפני ליל הסדר.
חזרת- אותו יהודי יקר מקוצ'במבה דאג להעמיס על המשאית. 

בערב מפרקים את כל מזוודות המצות. שבע במספר. ומאתרים את המצות השלימות. השבורות הולכות לליל הסדר ההמוני. השלימות נארזות בשלישיות. מחר נצא לחלק אותם בין יהודי הקהילה.

יום חמישי. י' ניסן.

בבוקר תפילת שחרית בבנין הקהילה. חוזרים לבית חב"ד. חלק נשארים בבית חב"ד.
השאר, מצטיידים בשלישיות מצות. מצרפים חוברת הסבר לפסח בספרדית (יישר כוח לארי עבד). ומתחילים להסתובב בין בתי העסק והבתים הפרטיים של יהודי הקהילה. בין לבין דואגים לשלוח מצות גם ליהודי קוצ'במבה ויהודי ס. קרוז.
בערב, נפגשים יחדיו להתוועדות י"א ניסן בבית אחד היהודים המקומיים.

יום שישי. י"א ניסן.
גוט יום טוב! כל היום אנחנו במירוץ אחרי הזמן. הכנות לשבת עם מעל 200 ישראלים. מוצ"ש מתחיל הנקיונות לפסח...
וכמובן, סיכומים אחרונים: עובדי נקיון, עובדי מטבח,מלצרים, השכרת שולחנות וכסאות, השכרת כיסוי לכסאות, לשלוח לדפוס הגדות ושירונים וכמובן לבצע את הקניות האחרונות של כלים ופירות וירקות וכו'
בין לבין מספיקים לעשות מבצע תפילין עם עשרות מטיילים.
הטירוף נגמר במבצע נש"ק המוני בשעת הדלקת נרות.

ושכחתי לספר: מענדי טייב ושלמה דיקשטיין בדרך אלינו מהארץ, אמורים לנחות ביום שישי לפנות בוקר. שלומי נסע לשדה. מתברר שהטיסה עקב מזג האוויר וראות לא טובה, לא יכלה לנחות בלה-פאז, הטיסה המשיכה ל... ס. קרוז.
הם אמורים לנחות ב4 אחה"צ. חישוב מהיר מראה שהם יספיקו להגיע בזמן. אך אין לנו מי שיסע לשדה להביא אותם.
לא נורא. נסמוך עליהם. מענדי טייב הרי היה פה שנה שעברה...

מגיע חצי שעה לפני הדלקת נרות. והבחורים אינם? לדאוג? לא. אין צורך. יש עוד חצי שעה.
הדלקת נרות. מתחילים להיות בלחץ.
בשקיעה הלחץ עובר. הם כבר לא יגיעו...

3 ד' אחרי הם מגיעים בריצה. מתברר שהטיסה שלהם שוב, לא יכלה לנחות עקב מזג האוויר, הם נחתו נחיתה נוספת בקוצ'במבה...
את הקטע האחרון של הדרך הם עשו ברגל כשהם מחזיקים בדלת של המונית שלא תברח עם המזוודות...  

באה שבת - באה מנוחה!

מנוחה עם 200+ מטיילים בסעודת שבת, אך מנוחה.

מוצ"ש. אור לי"ג ניסן.
15 עובדי נקיון מגיעים ישר במוצ"ש ומנקים את כל מתחם הבית חב"ד, המטבח וכו' מיד אחריהם הבחורים השלוחים מכשירים את המטבח והעובדים ממשיכים לעטוף את הכל. 

מורידים את כל הכלי חמץ למחסן. מעלים 4 כיריים ענקיות, 3 תנורים, עשרות סירי ענק של פסח, דליים, קנקנים, ואת שאר הכלים לבית חב"ד.

העבודה המפרכת מסתיימת אישם כשהבוקר מתחיל להאיר, בעוד כמה שעות בודדות מתחילים שוב...

יום ראשון. י"ג ניסן.

על הבוקר מגיעים מעל ל-20 עובדים ועובדות. הם מעלים מאות ק"ג של ירקות לקומה רביעית. ומתחילים בקילופים, חיתוכים, קיצוצים וכו'. אין לנו חדר קירור לכאלה כמויות, כל הבישולים חייבים להיערך בערב חג...
צוות של מטיילים דואג לשטוף היטב את החסות ולבודקם. השאר בוררים את המלח.
בערב מתיישבים לבקבק מאות ליטרים של יין לבקבוקים אישיים שיונחו על שולחנות הסדר.

יום שני. ערב פסח.
7.30 תפילה עם הקהילה. מכירת חמץ לכולם.

בבית חב"ד עורכים סיום מסכת ולאחמ"כ 'ארוחה'. לחם וגבינה מהסופר המקומי אין להשיג... מסתפקים במה שיש.
שריפת חמץ ברוב עם.
מפקחים על כל הבישולים. הסבלים, עריכת השולחנות והכסאות. אריזת סימני הסדר למעל 100 שולחנות!!!
אחה"צ תידרוך למאבטחים הישראלים ולצוות המתנדבים. תידרוך נוסף לשוטרים המקומיים.
17:30 הדלתות נפתחות.

ים של אנשים זורמים למתחם הבית חב"ד. למזלינו, האולם שנשכר נמצא בבנין הסמוך.

בגלל הכמות העצומה של האנשים, התחלנו את האירוע שעה לפני השקיעה עם רמקולים, שיחה של הרבי, הסבר על ההגדה ועל מהלך ה'ליל סדר', בהמשך לא יוכלו לשמוע כל כך...

לסיום, הרגע המרגש של ליל הסדר (מבחינתי בכל אופן) אני מעמיד את כל הקהל ומבקש מהם להודות למי שעומד מאחורי 'ליל הסדר' הזה, ומאחורי מאות ואלפי סדרים ציבוריים בכל רחבי העולם - הרבי מלך המשיח! 
קצת לפני השקיעה מכבים את הרמקולים, וההנחיה עוברת אלינו - אני וארבעת הבחורים מתפרסים בכל רחבי האולם וכל אחד מנחה באיזור שלו.
באמצעות שלטים שהוכנו מראש, המנחים מסמנים איפה הם אוחזים ב'הגדה' (לקהל ולמנחים האחרים...).
בקטעי השירה ('מה נשתנה' 'והיא שעמדה' ו'אילו הוציאנו') השלטים שהוכנו מראש מורמים וכולם יחד מצטרפים אל השירה.
מסתבר שהכרזת הפסוקים זה לא רק לילדים, אחי שלומי נעמד באמצע האולם,  ומכריז בקול-רם: 'דם' 'צפרדע' כשכל הקהל מחרה ומחזיק אחריו. בהמשך, 'רבן גמליאל.. כל שלא אמר...', בשביל לוודאות שכולם אומרים, כל הקהל מכריז 3 פעמים... 'פסח... מצה... ומרור...'

המצות שנשקלו ונארזו בקפידה בלילות לפני פסח, חולקו ע"י המלצרים - בהינתן האות..

שולחן עורך. צבא המלצרים עם עזרת המטיילים יוצאים לשטח.
מכל סלט ישנם 150 צלחות מרכזיות... כפול 7 סלטים. דגים. מרק. עופות. תוספות ולסיום סלט פירות. בקיצור שפע רב של ימות המשיח

בין לבין הבחורים מסתובבים בין השלחנות ופשוט 'מרימים' את הקהל לשירה וריקודים על גבי הכסאות. כמה מהם נשברו...

לאט לאט הקהל מתחיל להתפזר, בסדר גודל כזה שכל שולחן עורך לעצמו את הסדר - מוצאים בין השולחנות כל מיני  טיפוסים מעניינים. אותי תפסה תמונה של ארבע בנות יושבות באחת מפינות האולם. השעה 11.30 בערב והם עדיין קוראות את נשמת מילה במילה. מתברר שלאחת מהם זו פעם ראשונה שהיא יושבת בליל הסדר!

עוד זוג מבוגר מגיעים, הבעל טייס בחיל האוויר במשך שנים רבות, האשה אסטרולוגית. במבט חיצוני נראים רחוקים מאוד מאידישקייט. כעת היא באה להודות: "כל הזמן ירדו לי דמעות מהעיניים, במשך כל הסדר העיניים של הרבי מליובאוויטש מביטות על כל המשתתפים...".

(הקשר לזוג הזה נוצר 'במקרה'. הם הגיעו להירשם לליל הסדר אך לא הרגישו טוב מחמת הגובה. הוצאנו מהחדר את הבלון חמצן אחרי חצי שעה ההרגשה השתפרה. מאז פעם ביום-יומיים הם הופיעו. וככה הקשר התחזק)

11.30 בלילה. האולם התרוקן.

כעת אנחנו יוצאים לכיוון הדירה שלנו. הגיע הזמן להתחיל לבשל לליל הסדר האישי...

אחרי שעה-שעתיים של בישולים אנחנו מתחילים את הסדר שנגמר אי-שם באיזור 5.00 בבוקר.

עייפים ומרוצים חוזרים לבית חב"ד - מקווים שגרמנו קצת נחת למשלח.