פבלוב

מיכאל פואה , כ"ד בניסן תשע"ג

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי

פבלוב היה מדען רוסי שפיתח למעשה את יסודות הפסיכולוגיה ההתנהגותית.

הוא הוכיח שאפשר להרגיל בע"ח ואנשים לתגובה אינסטינקטיבית מסוימת, לגירוי מסוים. בניסוי שהוא ערך הוא הרגיל את כלביו לבוא לאכול כאשר הם שומעים פעמון מצלצל. לאחר שהכלבים הורגלו בכך, הם היו מזילים ריר מפיהם לשמע צלצול הפעמון עוד לפני שהם ראו או הריחו את האוכל.

כאשר שמעתי על כתבתה של עמירה הס, תיארתי לעצמי את התגובות הצפויות מכל עבר ולצערי לא הופתעתי. עמירה ממובילי השמאל הקיצוני יודעת לתת את הגירוי הנכון לכלבי השמירה של הימין, כך שיתבעו אותה על דבריה כהסתה לרצח. בפרסום דבריה והפיכתם לסדר היום היא כבר זכתה. אך חמור מכך הוא הדיון המתפתח והמתמקד באבן.
הויכוח הוא לא האם אבן הורגת או רוצחת, השאלה היא של מי הארץ הזאת? האם העם היהודי ומדינת ישראל כנציגתו היא הבעלים החוקיים של הארץ הזו, ומי שמנסה למנוע זאת מהם הוא פולש שמסכן את חייו


האם זריקת אבן היא רצח הרג או סתם מעשה מחאה? ומה ההבדל בין זריקת אבן של ערבי לזו של מתנחל או חרדי או סתם פרחח ברחוב? הויכוח עם עמירה וחבריה הוא במקום אחר לגמרי, וכל עוד הימין לא ישתחרר מתגובתו הפבלובית לגירויי השמאל, הצל המאיים של עמירה וחבריה יוביל את ראשי מדינת ישראל להמשך חורבן אוסלו.

השאלה האמיתית אותה צריך לשאול בעקבות מאמרה של עמירה היא מי צודק? צודקת עמירה שבמלחמה מול כובש נהרגים אנשים. אפילו חוקי מדינת ישראל מאפשרים להרוג את מי שפולש לביתך בכוח ראו ערך "חוק דרומי".

הויכוח הוא לא האם אבן הורגת או רוצחת, השאלה היא של מי הארץ הזאת? האם העם היהודי ומדינת ישראל כנציגתו היא הבעלים החוקיים של הארץ הזו, ומי שמנסה למנוע זאת מהם הוא פולש שמסכן את חייו. או שמא מדינת ישראל היא כובש כפי שמשתמע מהסכמי אוסלו, ומהצהרת שתי מדינות ... וכפי שהצהיר מפורשות ראש הממשלה בעבר אריאל שרון, ואם כן עמירה צודקת.

התביעה להעמדתה של עמירה הס לדין משולה בעיני לזריקת אבן במראה שמגלה תמונה מכוערת של המציאות. שבירת המראה לא רק שלא משפרת את המצב, היא מוסיפה עוד מראה שבורה ומכוערת למציאות עגומה. הדרך הנכונה להתמודד עם סוגיה זו, היא בגיוס הכוחות להפסקת הכיבוש והחלת הריבונות בכל שטחי ישראל.

החזרת הצדק לידינו באמירה הפשוטה כי "זו ארצנו" , תשמוט את הקרקע מתחת טענות השמאל. סדר היום החדש יחזיר לעם ישראל את הצדק שאבד לו , ויעמיד את עמירה וחבריה בפני השאלה, האם הם יהודים השותפים למהלך ההיסטורי הצודק של חזרת עם ישראל לארצו, או שהם כובשים קולוניאליסטים ברמת אביב?