על החורבן השואה והתקוה

הרב מרדכי צבי , כ"ח בניסן תשע"ג

הרב מרדכי צבי
הרב מרדכי צבי
ערוץ 7

פשוטי העם וקדושי עליון את נפשם הקריבו למען העם. נישא ברמה את דברי הנביא איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הלא כבר נאמר בגמרא :"מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים" ומי אנחנו שנשאל את דרכי ההשגחה ונחקור במופלא או ברזי דרזים?

מי אנחנו שנתהה על מידותיו של הקב"ה שהראה את שבט אפו. איך נסביר את מה שרואים משם ובוודאי לא רואים מפה. אמנם לשואה לא היה אח ורע בתולדות האנושות התרבותית. וכמה שנסביר לא נוכל לרדת לדעתם של רשעי שאול תחתית.

אבל, אתה הראת לדעת כי אכן ויבש אכן חציר העם.  
יבש חציר, נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם
למרות הכל ולמרות השטניות שונאינו לא השיגו את מטרתם
כי אכן אמרו לכו ונשמידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל לעולם.

בימי פרעה רצו עלינו להתחכם פן נרבה ונוסף על שונאיהם
בהמשך לא רצו בשלום ושלחו אלינו את חייליהם גיסותיהם
לקחת בשבי את יפי מחמדינו ויקרינו אל אוצרותיהם
לא צלחו מחשבותיהם כי עמדו בפרץ פעם אחר פעם להפר עיצותיהם
בחרבן הבית הראשון והשני בחדש החמישי הוא חדש אב

נוספו לדפי תולדות ימי ישראל שכל הקורא בהם לבו ידאב
מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד
מי יתן והיה מעמד בני ישראל כאיש אחד בלב אחד
חשבו מאין ירק זה חי ולא ידעו מאין לנו הכח בזה לעמוד
ובמאה הי"ב חברו עלינו בצרפת והיתה שריפת התלמוד
ואחר גם רצו פתרון לשאלת היהודים "יגורש או שיצא לשמד"
כזאת וכאלה היו בצרפת, באנגליה ואחר כך בגירוש ספרד

לא צלחה עצתם למרות שמבני עמינו במחשבה צלולה ומבט יוקד
בזעקת "שמע ישראל ה' אחד" עלו אל הגרדום ונאכלו באש המוקד
ומי בחרב ומי בצמא ומי במיתות משונות השיב נפשו לבורא עולם
ובנפשו פנימה האמין שאכן זה רצונו של מי שאמר והיה העולם

וגם חבר עלינו גנגיס חאן במאה הי"ג בשחיטה האיומה בבבל
בה נכחדו ארבע חמישיות ,כשמונים האחוז,  מבני בניו של זרובבל
וזעקותיהם עלו לשמים עת שלח צר ידו על מחמדי עם בני ישראל
והחכמי הדורות מתפלשים בעפר וקורעים בגדיהם בזעקם הוי אריאל אריאל!

אבל למרות הכל ולמרות שידענו את הקורות אותנו בדברי הימים
וראוי ללמד זאת לדור אחרון לבל ישכחו זאת המורים והתלמידים 
מי יודע אם נבין אי פעם שהיה בשואה הנוראה הסתר פנים
 או שמא נאמר כדברי המהרח"ו שזה בבחינת שבירת הכלים

אם כך ואם כך את דברנו לא נוכל להסביר באופן בהיר
ולא ננסה אפילו לפענח את הצופן באופן שטחי או מהיר 
אולי יבוא צדיק שדבר ה' לו נהיר ואת עינינו ברבות הזמן יאיר
וה' היושב בערבות והיודע נסתרות עלינו את רחמיו בטובו יעיר

למרות שבשנות הזעם אשר בהם היו בחינת אבחנך בסתר רעם
היו אי אלו שחשבו בדלות שכלם שעמינו נלקח לטבח כצאן
וכלו כל הקיצין ועל היפים והתמימים עלה הכורת ולא היתה עת רצון
הרי האודים המוצלים מן האש נתנו דוגמא,הפיחו תקוה והנהיגו הצאן

על העולם הנאור תלוי הקולר כשעמדו מנגד ולא עשו מאומה
ואלו,הנביאים שזעקו ,זעקתם נשמעה כקול במדבר השממה
וברוח נבואה העידו על עמינו "כי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי"
למרות שהיו בתוך גיא ההריגה , מושפלים עד דכא, בתוך הרפש והסחי
אלו שראו את כל מוראות המלחמות ואת העם המעונה
אלו שאמרו מדוע באתי ואין איש  קראתי ואין עונה .
אלו שכשל כחם כשראו את נהרות הדם ורבבות נהרגים ויחדל המונה
אלו שלא יכלו ,לא ידעו, ונשגב מבנתם לתת לכל זה מענה.

צדיקי עולם שכבו ירויים כשבפיהם התפילה לשלום העם והעולם
שותתי דם ובאפיסת כוחות הלכו לפני אויב וברכו את בורא עולם
הודו על כל נשימה, על כל צעד  ועל כל זרזיף מים אשר נקרה מולם
בנחישות הקומה  וכח הנשמה הטהורה הקימו והיו למחדשי עולם 

ועדיין השאלה מנסרת בחללו של עולם כגלגל חמה
ותלויה בחללו של עולם השאלה האיומה
על מה היתה כזאת,על מה הגיעתנו , וכל כך  למה?
האם זה הדין וזה המשפט?

אמר מרע"ה:" הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט" .
והיוצא מדברנו ומכל מה שלמדנו על ערכים
מכל המלמדים, המורים, המנהלים והמחנכים
שצריך להמנע משנאת חנם ומכל מיני תככים
ואהבת חינם היא התיקון לבני העם המבורכים
ובכל זאת לא אלמן ישראל  ויש בורא עולם
"ואני זאת בריתי אותם היא מעתה ועד עולם"
צריך להבין, לזכור ולהפנים את תיקון העולם
"פתחו לי ...ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
ו"אני מאמין" היא מצוה חשובה
ואני מאמין שלא אבדה התקוה.