שופט "לא מהעולם הזה"

יש להניח שבימים הקרובים יעמוד הבג"צ לצד חבריו ויכפה עלינו הכרעה שאינה משפטית אלא ערכית בניגוד לדעת נבחרי הציבור. כך, שוב יוכח הניכור והניתוק בין בית המשפט העליון לבין העם אותו הם צריכים לשפוט.

ד"ר אריה בכרך , ד' בשבט תשס"ג

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
בימים אלה שמענו, ראינו וקראנו את החלטותיו של כבוד השופט חשין בשבתו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בפתח דברי ברצוני להדגיש כי חלילה לי מלייחס לכבוד השופט מניעים שאינם כשרים. אני בסה"כ מביע את תסכולי מחוסר דעתי ומאי יכולתי לרדת לסוף דעתו בשל אותו קוצר דעת. אני רק מבקש הסבר שיניח גם את דעתי המוגבלת.

כל המלצותיו של כבוד השופט לפסול או לחילופין לאשר מועמדים נדחו ע"י חברי הוועדה ועל זה יצא הקצף הגדול, הן של השופט והן של הפוליטיקאים מהשמאל. המגמה שהשתמעה מהביקורת מעלה תהיות רבות. האם באמת כבוד השופט נטול כל רגשות, נטול כל פניה אישית ופוליטית? מאחר והסוגיה הנדונה אינה משפטית טהורה כפי שהיו מי שניסו להציגה, האם יכול השופט להתנתק מעצמו? האם השופט חשין הינו מלאך? מהיכרותי אותו כשופט בעתירות בג"צ שהגשתי ומפסיקתו במשפטה של מרגלית הר-שפי אני מוכן אולי לקבל שמר חשין אינו בדיוק "בן אדם" אבל ודאי רחוק מלהיות מלאך.

השופט חשין העיד על עצמו "כנראה באתי מעולם אחר". אכן חשין נמצא בעולם אחר, עולם בו השמאל שולט שלטון ללא מיצרים, דעתו היא דעת האמת והצדק המוחלט והחולקים עליו לא יכירם מקומם בעולמו. אבל אנו היהודים הפשוטים הרוצים לחיות רוצים שופט שחי בעולם הזה. שופט לפי כל קנה מידה חייב שדעתו תהיה מעורבת עם הבריות ולא ישפוט אותנו שופט מהעולם הבא או מהעולם האחר.

השביעה שעברתו של משה פייגלין הינה עברה שיש עימה קלון מעלה תמיהות. מדוע עמיר פרץ בשתקו את המדינה בהפגנות שונות לא עבר עברה שיש עמה קלון וראוי להיות חבר כנסת?! מדוע לא נשפטו נהגי המשאיות אולם מאבק למען ארץ ישראל או על מה שנראה בעינינו כסכנת נפשות הינו מעשה שאות קלון מתנוסס מעליו.

כנראה הפגנות הימין ובפרט נגד ממשלת השמאל הינם מעשה של קלון. מועמדותו של ברוך מרזל נפסלה מפני שסבר ש"כהנא צדק" ולא נאות לחזור בו מכך. דומני שאין למצוא, ולו אדם אחד שקרא את ספרו הבסיסי של הרב כהנא זצ"ל הי"ד "לשיכים בעיניכם" שלא יאמר 'כהנא צדק'. הרב כהנא טען שבכפרי וערי הערבים מתגבש גרעין עוין שעלול להיות סכנה ליהודים בישראל. בראשית האינתיפאדה הוכחה טענה זו ואף קציני משטרה בכירים הסכימו לכך. כהנא מוכר בציבור רק דרך הפריזמה של השמאל וכפי שהעיתונאים מעוניינים להציגו ע"מ להבאיש את ריחו בציבור.

מדוע לברוך מרזל אסור לחשוב מחשבה שאינה עולה בקנה אחד עם מחשבותיו המוסריות של השופט חשין? לשופט הנאור הפתרונים.

יחד עם פסילתם של משה וברוך, כאשר מדובר היה בערבים שגם השב"כ סבור שמהווים סכנה. מגן כבוד השופט על זכותם להביע דעות מסוכנות וקריאות הסתה כאשר מדעות אלו עצמן עולה הדעה-"כהנא צדק".

השופט חשין הוא אותו שבפסק הדין של מרגלית הר-שפי הנציח את המשפט "ולו רק טלפון אנונימי אחד היה מציל את חיי רוה"מ ז"ל".

אם אכן מאמין חשין בדברים הללו, היינו שלא אבישי רביב, לא כרמי גילון, לא יעקב פרי מראשי השב"כ ולא כל אנשי השב"כ היו יכולים וצריכים להגן על חיי רוה"מ. וכל חייו של רוה"מ היו מונחים על כתפיה הצרות של מרגלית, הרי שזו איוולת גמורה. ואם אינו מאמין בכך ורק אמר זאת על מנת להרשיעה הרי שזו רשעות גמורה.

יש להניח שבימים הקרובים יעמוד הבג"צ לצד חבריו ויכפה עלינו הכרעה שאינה משפטית אלא ערכית בניגוד לדעת נבחרי הציבור. כך, שוב יוכח הניכור והניתוק בין בית המשפט העליון לבין העם אותו הם צריכים לשפוט.

שוב מתעוררת השאלה: אם "הצדק המוחלט" אכן מחייב לקבל את דעת כבוד השופטים, מדוע לנו בכלל וועדה של נבחרי העם?



דוקטור אריה בכרך הוא איש תנועת מנהיגות יהודית וחבר 'חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי'.