שוויון בנטל? קישקוש
שוויון בנטל? קישקוש

כל מי שמשתייך לכוח המילואים הפעיל של צה"ל, חיילים קרביים וחיילי מפקדה שמגיעים מידי שנה לעשות מילואים, יודעים שלצה"ל, כמו לגבר משירו של שלמה ארצי, "יש דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב".

אחת הדרכים המעניינות ביניהן היא היצור המכונה "אימון חד יומי". מפגש חצי חברתי חצי מקצועי של היחידה או חלק ממנה, אשר סיבתו הרשמית היא "הסרת החלודה" מעל יכולותיהם המקצועיות של חיילי המילואים. בסופו של דבר מדובר באירוע שיש לו צדדים מאוד נחמדים, מפגש עם החברים ליחידת המילואים, אמנם על מדים, אולם בידיעה ברורה שגם בלילה הקרוב תזכה לישון במיטה החמה בבית, עם האישה והילדים.

אירוע שכזה חווה עבדכם הנאמן ממש ביום אתמול, עת נפגש עם חבריו, אלו שלא פגש כמעט שנה מאז התעסוקה המבצעית בפסח שעבר ואלו שלא פגש כחמישה חודשים, מאז האימון האחרון. במהלך היום, כדרכם של מילואימניקים, עלו על הפרק ענייני השעה והדור, כמו גם בעיות פרוזאיות כדוגמת מענק המילואים שקוצץ והוחזר.

אחד הנושאים המדוברים ביותר בישראל של שנת 2013 הוא כידוע סוגיית השוויון בנטל. צה"ל מחד וחברי הכנסת החרדים מאידך מספרים כבר תקופה ארוכה שחלה מהפכה בסוגיית גיוס החרדים, וכי המוני חרדים כבר מתגייסים בימינו לצה"ל. יתכן שהנתונים הללו נכונים אולם בינם ובין שוויון בנטל אין לא דבר ולא חצי דבר.

את נטל השירות בצה"ל נושאים על גבם החיילים הקרביים וחיילי המפקדות המשרתים בשירות סדיר ובשירות מילואים. החיילים הללו הם אלו אשר נושאים על גבם את ביטחון המדינה. כאשר מספרים לי שבצה"ל יש הרבה חרדים אני מעמיד את בני שיחי מול נתון פשוט. ב-9 שנות שירותי במילואים מעולם לא נתקלתי בחייל מילואים חרדי מבטן ומלידה שהוא גם חרדי היום. ניתן לעיתים רחוקות להיתקל בחוזר בתשובה, כזה שעשה שירות סדיר כחילוני וכחרדי ממשיך לעשות מילואים. הניסיון מלמד שרוב החיילים מסוג זה נפלטים מיחידות המילואים בתוך שנים ספורות. למה? יש סיבות רבות שמסתכמות כולן במילה אחת: ככה, כי חרדים לא משרתים בצה"ל. לעיתים ניתן להיתקל גם בתופעה הפוכה, בנים למשפחות חרדיות שהתגייסו לצה"ל, אך הם בעצמם אינם מנהלים אורח חיים חרדי. נסו לחפש חייל חרדי בצבא המילואים, מובטח לכם כישלון.

על מנת לוודא שאני אינני מדבר שטויות השוותי את ממצאי הלא מדעיים עם ממצאיהם של חיילי מילואים נוספים בחילות שונים, התשובות של כולם היו זהות: אין חיילים חרדים בצבא המילואים.

מסלולי השירות שמוצעים כיום לחיילים החרדיים מפנים את רובם לכיוונים כאלו המבטיחים שהם גם לא ישתלבו בכוחות המילואים של צה"ל. חריגים לכלל הזה הם חיילי גדוד "נצח יהודה" שלחלקם נבנתה מסגרת מילואים ייחודית המותאמת לתנאיהם. אולם, גם מקרב בוגרי גדוד זה כידוע מספרם של החרדים ה"קלאסיים" איננו גבוה במיוחד, אולי ההפך.

התוצאה היא פשוטה. הדרך בה מתמודד צה"ל ומתמודדת החברה הישראלית עם סוגיית גיוס החרדים היא בהחלט מעניינת, אולם בינה ובין שוויון בנטל אין לא דבר ולא חצי דבר. גם בעוד עשור, שנתיים לאחר שאני אסיים לשרת במילואים במסגרת גדוד התותחנים אליו אני משתייך, לא יהיו ככל הנראה בגדוד הזה חיילים חרדים. למה? כי איש לא מכוון אותם לשם. צה"ל עושה לחרדים ולעצמו חיים קלים, מגייס חרדים אך ממש לא משתף אותם בנשיאה אמיתית בנטל ביטחון מדינת ישראל.