הקרקס המביך והאיבה

צביקה גרוניך , ח' באייר תשע"ג

צביקה גרוניך
צביקה גרוניך
עצמי
בשעת החשיכה של יום כדור הארץ, הבינו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה כי הם טעו בכך שהם נפלו בפח שטמן להם שר האוצר יאיר לפיד. 

״אופזיציה לוחמנית״, הם דאגו להזכיר לנו שוב ושוב במהלך הפגרה, ואף קודם לכן. אך הם התגלו אפילו לא כתומכי לחימה.  

והנה עם פתיחת מושב הקיץ בעוד הרחוב סוער ונידמה היה כי לא ירחק היום שתהיה דפני ליף 2 או ריקי כהן בגירסה הלא לפידית, שתצא להפגין כנגד הגזירות הכלכליות מבית מדרשו של שר האוצר שהגיע אתמול חדור מטרה, להסית (תרתי משמע) את הדיון הציבורי מהנושא הכלכלי, לנושא פצצת הרייטינג - הציבור החרדי.

ואכן הוא הצליח בעזרת אותם חברי כנסת החרדים, וותיקי המשכן. הוא התנגח בהם, הם חבטו בו, וחוזר חלילה. 

לפיד פיצח את השיטה, הכה באויב בזמן מלחמה מבית ובכך הסת את האש מביתך. שפת גופו שידרה כי הוא נהנה לחבוט בחרדים, ואכן כל קריאת ביניים, הוא נעשה אגרסיבי יותר.

גפני שידוע בחריצות לשונו, התגלה כמועד בלשונו. לפיד שפך שמן למדורה, וגפני הוסיף נפט. ובמקום לתקוף כלכלית הוא תקף חברתית - את הפייסבוק, הנקודה הרגישה של שר האוצר, מה שגרם לו לומר לציבור כי שוב החרדים כופים את הדת. 

לפיד פיצח את השיטה, הכה באויב בזמן מלחמה מבית ובכך הסת את האש מביתך. שפת גופו שידרה כי הוא נהנה לחבוט בחרדים, ואכן כל קריאת ביניים, הוא נעשה אגרסיבי יותר.

שוחחתי עם ח״כ יעקב מרגי, (הגפני של ש״ס) הוא נשמע נחרץ כנגד חבריו החרדים: ״הם עשו טעות כששיחקו לידיו של לפיד. וטוב שש״ס שתקה״. 

מאחורי החצי השני של המשפט מסתתר לו מאבק עם אמוציות אישיות בדרג הבכיר של המפלגה, הם נקלעו למצב השקט הזה בגלל ריב על גו׳בים, על תפקיד היו״ר והשליטה במעוז של ש״ס. ולכן אטיאס מסתתר, ישי מפציע בסטטוסים בפייסבוק, ודרעי מתגלה כשעדשת המצלמה נדלקת בעת ניחום האבלים לבן מנהיגה הרוחני הרב יוסף. 

הם לא אופוזיציה האמיתית, הם עדיין המומים מגודל הטרגדיה שהביאה אותם עד הלום לספסלים האחוריים במליאת הכנסת. ולכן השקט בנאום הראשון של לפיד, כלל לא הפתיע.

בתוך כל ההמולה הלפידית, אל לנו לשכוח את הסערה המתרחשת בימים אלו, ״הדילים״, וכמו בדילים, הכל מותר, גם כשמדובר ב״פוליטיקה חדשה״.

ניחשתם נכון, התכוונתי לבחירות לרבנות הראשית לישראל. אותה ש״ס מוכנה לעשות דילים עם שנואת נפשה, זו שיירשה מהם את הבכורה, את השליטה על המדינה, וזו מפלגת ׳הבית היהודי׳. עד כדי כך שהם עולים לרגל לבית הרב עובדיה יוסף בכדי שיתמוך פומבית במתווה לפיו הרב עמר ימשיך בכהונה נוספת תמורה בחירת הרב יעקב אריאל לרב האשכנזי הציוני. 

הרב פירון הוגה המשפט חסר המשמעות ״פוליטיקה חדשה״, כשאליו מצטרף אחיו, נפתלי בנט, מתקוטטים בחדרים הסגורים, מי ינצח במשחק הפוקר הזה שנקרא הרבנות הראשית. הראשון תומך ברבו, הרב דוד סתיו. השני רוצה את הרב אריאל, ולשם כך הוא נפגש עם נתניהו בכדי לקדם חוק שיאפשר את בחירתו למרות גילו המופלג. 

כל הדילים סביב התפקיד הנחשק, מוציא את הטעם הטוב, ואף גורם בציבור לאיבה סביב מוסד הרבנות. ויפה שעה אחת קודם.
בבית ברחוב בלפור יושב לו ראש הממשלה ומחכך ידיו בהנאה. בשלב זה אין לו צורך בנת׳קה אשל, היועץ הכל יכול.

לפיד ובנט גורמים נזק לעצמם בעצמם. הראשון נמצא עמוק בקבר הפוליטי אותו טמן לו נתניהו, במשרד האוצר, בשיא הגזירות. סוג של נקמה מתוקה אותה טמן לו שרון בשנת 2003 כשהמליך אותו לאותו תפקיד. 

בנט נחבט תדמיתית גם בעקבות מעורבותו בנושא הדילים סביב בחירת הרב הראשי, סיטואצייה שלא מוסיפה כבוד בקרב מצביעך. 
קולו של נתניהו אינו נשמע בנושא תקציב המדינה והגזירות שצפויות בו, טוב לו שלפיד נמצא בחזית, הוא מעדיף להישאר בבירה, לשם לא יגיעו הטילים המחאתיים. 

מהחלונות הכהים בביתו הוא צופה אל העתיד, אל הזמן בו יתמודד מול חשר האוצר בממשלתו לתפקיד ראש הממשלה. ולכן הוא עושה ויעשה הכל על מנת ליטול ממנו את האהדה הציבורית הסוחפת שהייתה לו עד לא מכבר.