סלאם עליכום?

אמילי עמרוסי , כ"ו באייר תשע"ג

אמילי עמרוסי
אמילי עמרוסי
מירי צחי
רוצחו של אביתר בורובסקי עונה לשם סלאם. "שלום," ממש כמו יוזמת השלום של הליגה הערבית.
 
אותו סלאם רודף השלום הורשע בעבר בסקילת יהודים בניסיון להורגם, וריצה מאסר בכלא הישראלי. הוא גדל בסביבה כל כך שוחרת שלום, עד שלא צריך סיבה לרצוח.

כן, זה לא תקין פוליטית, אבל מתברר שרובם המכריע של המחבלים הם מוסלמים. אחרי פענוח הפיגוע בבוסטון פירסם המגזין החשוב "אטלנטיק" מאמר ראשי שסיכומו: "אז עכשיו אנחנו יודעים שהם מוסלמים - אז מה"? אז מה. ברחבי העולם המוסלמי נרצחים מדי יום נוצרים, הינדואיסטים, בודהיסטים, הומוסקסואלים, נשים שנחשדו בחילול כבוד המשפחה, נשים שנאנסו.
 
ערך חיי אדם לא סחיר בבורסה האיסלמיסטית: אלפי נשים וילדים נהרגים בפעולות טרור. במרחק נסיעה באופניים ממוזיאון ישראל מוציאים להורג את מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל. השאהידים הם אלילי נוער.
אתה מצביע לפרלמנט, ומשלם מסים לממשלה שלך, שמפעילה בעצמאות משרדים כמו חינוך, תחבורה, משפט, אוצר, ביטחון וחוץ. יש לכם אלפי חיילים מאומנים המחזיקים בנשק. במערכת המשפט הפלשתינית שופטים עבריינים לפי חוקים פלשתינים. אתה נמצא תחת כיבוש?

"סלאם" קראתם לו, לבנכם. האם אתם מייחלים לשלום? את מה שאנחנו עשינו בשביל השלום יספרו שני עשורים מדממים - מה אתם תעשו בשבילו? האם תגנו את הקריקטורות האנטישמיות בעיתונים של הרשות הפלשתינית, את ההטפה לאלימות, את תשלום המשכורות למחבלים? האם תסכימו להתכחש לדמוניזציה של היהודים בבתי הספר ובמסגדים? האם תסכימו אי פעם להכיר בקיומנו? גידלתם בן בתרבות שבה יציאה בערב לרצוח יהודי היא אפשרות בילוי לגיטימית, שהצמיחה יותר רוצחים מרופאים, שמדברת בגלוי על כך שלא היה אושוויץ.

אני יודעת שיש ביניכם גם אנשים טובים. אני רוצה לראות אותם. חובת ההוכחה היא עליכם, אום-סלאם ואבו-סלאם. האם החברה שלכם, שמחנכת את ילדיה על שירה של פדווא טוקאן, המתאר כיצד היא אוכלת את איבריו הפנימיים של חייל צה"ל, מסוגלת לשלום? האם ילדיכם, שצופים בטלוויזיה הפלשתינית בסרטונים המתארים את היהודים כגידול סרטני, כחיות,   כתתי-אדם, יהיו מסוגלים להניח את הסכין, את הרובה ואת האבן?

תראו לנו, בבקשה, היכן אתם מצליחים לטעת ולטפח, לבנות ולגדל - לא רק לגדוע. שכנעו אותנו שיש ביכולתכם לגדל ילדים אוהבי אדם - למרות הקייטנה ע"ש המחבלת דלאל מוגרבי, ולמרות בית הספר ע"ש מתכנן טבח מינכן, ולמרות החוברות הצבעוניות המסבירות כי ישראל מפיצה איידס וסמים, רוצחת ומרעילה, ולמרות תוכנית הילדים המתארת כיצד שרפנו ילדים פלשתינים בתנורים.

והאמת היא, שאני לא מבינה אותך, אבו-סלאם. החיים הם לא דבש, בשום מקום, אבל כבר 15 שנים שאתה נמצא תחת שלטון הרשות הפלשתינית, שיש לה ממשלה ונציגויות דיפלומטיות.
 
אתה מצביע לפרלמנט, ומשלם מסים לממשלה שלך, שמפעילה בעצמאות משרדים כמו חינוך, תחבורה, משפט, אוצר, ביטחון וחוץ. יש לכם אלפי חיילים מאומנים המחזיקים בנשק. במערכת המשפט הפלשתינית שופטים עבריינים לפי חוקים פלשתינים. אתה נמצא תחת כיבוש?

אתה יכול לנסוע ללא הפרעה מביתך שליד טול כרם לסרט ברמאללה או לחתונה בשכם, ואף אחד לא יעכב אותך בדרך. אתה ועשרות אלפים כמוך עוברים בכל יום לישראל, מרוויחים את לחמם, וחוזרים בשלום ובשמחה הביתה. ישראל דאגה לך לצנרת מים חדישה, עד הבית, עם מים באיכות מצוינת. חברת החשמל הישראלית דאגה לך לחשמל (כן, על חשבון משלם המסים הישראלי).
 
הרשויות שלנו דואגות לביוב שלכם. בתי החולים מטפלים בפצועים, גם כאשר מדובר בבן שלך, המחבל. נגמרו לכם הסיבות לרצוח, והאמת היא שמעולם לא נזקקתם לסיבה. רוצים שלום? תורכם להוכיח. פורסם ב"ישראל היום".