עולם כשרות החלב - מורכב ומסובך

ייתכן שעולם החלב יותר מסובך ויותר בעייתי מאשר עולם הבשר.

הרב משה כ"ץ , ג' בסיון תשע"ג

הרב משה כ"ץ
הרב משה כ"ץ
צילום: יח"צ

דבש וחלב תחת לשונך (שיר השירים ד, יא) וויחן  שם ישראל נגד ההר"(שמות י"ט ב') – "כאיש אחד בלב אחד".

המשפחה גדולה שלנו - עם ישראל, באה לידי ביטוי באחדות משפחתנו הקטנה הפרטית בתוך ביתנו ביום חג מתן תורתנו. אם בכל החגים והימים הטובים נוהגות האמהות היקרות להוסיף תבשיל מיוחד או סוג של לחם מיוחד, הרי שבחג השבועות נהוג במשפחות רבות לשנות לגמרי את התפריט באחת הסעודות ולהופכה מבשרית לחלבית. מקור המנהג ברצון לזכור ולהנציח כמה מאורעות שבגללם אנו מחבבים במיוחד מאכלים חלביים ביום הקדוש הזה.

מבחינה כשרותית, "עולם החלב" הוא עולם גדול, מורכב ומסובך. באתר של רב "תנובה" כותב הרב ויטמן, ש"מי שרוצה להימנע משימוש במוצרים בהם נעשה שימוש בחומרי גלם שיוצרו מחלב נכרים או מוצריו, הרי שהדרך הבטוחה היחידה היא להיזקק רק למוצרים הנושאים כשרות מהדרין -  הנמצאים תחת השגחת ועדות הכשרות השונות, שכולן אינן מאשרות שימוש בחומרים אלו. זו אחת הסיבות החשובות להבחנה בין מוצרים בכשרות רגילה למוצרים בכשרות מהדרין", הואיל ובסופו של דבר, במוצרי החלב שתחת כשרות רגילה סומכים על דעות מקלות בהלכה. לתועלת הציבור נפרט מקצת מהעניינים.

חלב: ההבדל היחיד שיש בין חלב מהדרין לבין חלב בכשרות רגילה הוא "חלב שבת", שיתכן שהחלב הרגיל נחלב בשבת באופן האסור מבחינה הלכתית. אמנם לשיטת השו"ע חלב זה אינו נאסר בשתייה, אך יש מהפוסקים האחרונים שאסרו את השימוש בו, כי מי שצורך אותו בעצם קנייתו "מחזק ידי עוברי עבירה" בכך שאנו משדלים אותם לחלוב בשבילנו בכל שבת ושבת, במקום שיחלבו בצורה המותרת על פי ההלכה. למרות זאת, עדיין ניתן לרכוש חלב לא מהדרין בלי לחשוש לחליבת שבת כאשר על שקית החלב מצוין יום הייצור של החלב (א,ב,ג וכו'), ובמידה שייצרו אותו מאמצע השבוע, מיום ד' עד יום ו', גם למהדרין הוא מותר, כי זה חלב שלא נחלב בשבת.

חלב גוי הוא נושא מורכב יותר. חז"ל אסרו חלב גוי, כלומר חלב מבהמות שגוי חלב אותן ללא נוכחות של משגיח יהודי. יש המתיר חלב גוי בתנאי שהוא נחלב במדינה שיש בה חוקים נוקשים המטילים קנס כבד על כל מי שמערב בחלב שלו חלב שמקורו איננו מהפרה. בכל אופן, הפוסקים בארץ לא קיבלו את הדעה הזו, ולכן הרבנות הראשית נותנת אישור כשרות למוצרים מחו"ל רק
ההבדל היחיד שיש בין חלב מהדרין לבין חלב בכשרות רגילה הוא "חלב שבת", שיתכן שהחלב הרגיל נחלב בשבת באופן האסור מבחינה הלכתית
כאשר מקור החלב הוא חלב ישראל.

המציאות שונה כשאנו מדברים על אבקת חלב גוי. בנושא זה פוסקים רבים יותר מתירים את השימוש בו, בנימוק שחז"ל לא גזרו על אבקה אלא רק על חלב. כתוצאה מכך, למרות שבמוצרי חלב עם כשרות מהארץ או במוצרים המיובאים עם אישור הרה"ר, אין שימוש בחלב גוי, עדיין אפשר למצוא מוצרים עם הכשר של כשרות רגילה המכילים אבקת חלב גוי.

חמאה: החמאה נוצרת מהשמנת הצפה על גבי החלב לפני שהוא עובר פעולת הימגון (הומוגני) ופיסטור. את השמנת מנערים, בלא שום תוספת חיצונית, עד שהיא נעשית חמאה. למעשה, את החמאה ניתן לייצר אך ורק מחלב של בהמה כשרה ועל כך לא גזרו חז"ל. לכן, באופן עקרוני, חמאת גויים מותרת, אלא שיש קהילות שקיבלו על עצמן לאסור חמאת גויים בשל חששות כבדים שהגויים באותם מקומות ערבבו בה חומרים לא כשרים כמו שומן מן החי. כיום, ניתן לראות על חפיסת חמאה מחו"ל את הכיתוב "לאוכלי חמאת גויים", ולפני שצורכים חמאה מסוג זה יש לברר מה מנהג המשפחה ביחס לאכילת חמאת גויים. גם האוכל חמאת גויים, ראוי ונכון שיבדוק היטב לפני כן את החמאה, הואיל והיום יש סוגי חמאה עם תוספות רבות, ולפעמים רמת הכשרות שלהן היא נמוכה מאוד ולא מתאימה לאותו אדם.

גבינה:  חז"ל אסרו לגמרי גבינות גויים, כיון שהם משתמשים בחומרים טרפים כדי להפוך את החלב לגבינה (תהליך המכונה: העמדה או גיבון). בגבינות ישראל יש גם כן רמות שונות של כשרות בגלל חומרי הגיבון או בגלל החומרים הנלווים המוכנסים לתוך הגבינה, רכיבים שלא עומדים בסטנדרטים גבוהים  של כשרות.

חומרים נוספים: היום יש שלל חומרים חדשים שלא היו מוכרים בעבר. רכיבים אלו נקראים "רכיבי חלב", "חלבוני חלב", "מי גבינה", "אבקת מי גבינה" וכדומה. חומרים אלו אינם נאכלים לבדם אלא מוכנסים לתוך מעדני חלב או לשוקולדים ולחטיפים שונים. חומרים אלו מיוצרים בחו"ל על בסיס חלב גוי, וכמעט לא ניתן להשיג אותם ברמת כשרות גבוהה. בהיותם דומים לאבקת חלב ומכיוון שחלק מהפוסקים מתירים אותם הרבנות הראשית מאשרת מוצרים המכילים חומרים אלו, והם מצויים במוצרים רבים המיובאים מחו"ל.

למרות זאת, חלק מאותם פוסקים מפורסמים המתירים אבקת חלב גוי לא מתירים חומרים אלו. ולכן, כל אחד צריך לבדוק כיצד הוא נוהג בהלכה זו. כאן יש צורך בזהירות מיוחדת, כי על מוצרים אלו רשום "באישור הרבנות הראשית לאוכלי אבקת חלב גוי", למרות שאין בהם רק אבקת חלב גוי אלא גם רכיבים שלדעת חלק מהפוסקים הם בעיתיים יותר מאבקת החלב ואין להתיר אותם לאכילה. כאמור, בגלל הקושי להשיגם ברמת כשרות גבוהה, כמעט ולא נמצא מוצרים אלו עם כשרות מהודרת.

לסיכום, ייתכן שעולם החלב יותר מסובך ויותר בעייתי מאשר עולם הבשר. אדם הרוצה שלא לסמוך על היתרים מסוגים שונים, צריך לצרוך רק מוצרים הנושאים ציון כשרות מהדרין, אך כמובן שהרוצה לאכול מוצרים ברמת כשרות רגילה יש לו על מי לסמוך.