שבועות – זמן של חסד

דידי רוזנברג , ה' בסיון תשע"ג

דידי רוזנברג
דידי רוזנברג
עצמי

הצעדים הכלכליים החדשים שהולכים להשפיע על הכיס של כל אחד מאתנו, מחדשים את השיח אודות הרצון לשמור על השכבות החלשות ולהימנע ופגיעה אנושה בהן, ומצד שני לנהל מדיניות כלכלית אחראית.

הימים קשים. השיח מתחמם. הוויכוחים מתלהטים וכל צד עושה שריר. ברצוני להציע גישה אחרת דרך מבט בחג השבועות ובמגילת רות.

שבועות: לא רק חג מאכלי החלב

חג השבועות בפתח ומלבד העיסוק (המייגע) באכילת מוצרי החלב הנהוגה בו ובמתכונים ללביבות גבינה, נקרא את מגילת רות, הנקראת גם "מגילת החסד" על שום מעשי החסד הבולטים והמכוננים המסופרים בה. המגילה נפתחת במילים "ויהי בימי שפוט השופטים".

וידועה הפרשנות לביטוי: דור השופט את שופטיו – קרי, הימים ימי אנדרלמוסיה חברתית. מיד
עוד הרבה לפני שהשר בנט הפך את התואר "אחי" לפנינה לשונית, אמר זאת לפניו אחד, אברהם אבינו שמו, בשפתו היפה: "אנשים אחים אנחנו".
אחר כך מסופר על מות בעלה ושני בניה של נעמי הנפטרים זה אחר זה ועל רות כלתה ממאנת לעזוב אותה לבדה. מעשה חסד אחד מתוך רבים המופיעים במגילה צופן בחובו את הטוב שעוד יתגלה.

כאשר בועז תוהה מי זו האישה המלקטת בשדותיו, נגלה לפניו סיפורה של רות. בועז נפעם מגודל אמונתה וחסדה של רות ומצווה את נעריו: "גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ. וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ לָהּ, מִן הַצְּבָתִים וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה, וְלֹא תִגְעֲרוּ-בָהּ." הרעב כבד בארץ ובועז מבין שרות מפרנסת בדוחק את עצמה ואת חמותה, ומשיב לה כגמולה. כאן נפתח מעגל של חסד ונתינה המתרחב ונמשך עד שבסופו מסופר כי רות יולדת בן, "עובד" שמו. המגילה נחתמת בפסוק: "וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד".

מתוך החושך בא האור

דווקא בתוך ימי "שפוט השופטים", ימים קשים ומאתגרים לחברה הישראלית מתגלים מעשי חסד לכאורה קטנים אך מסתבר שמכוננים בראיה היסטורית ומתגלה הערבות ההדדית המוטמעת בנו. דווקא מתוך כל אלו יוצא זרע המלוכה, דוד המלך, המאחד את ישראל.

למרות (או דווקא משום) שהמחלוקות רבות – חשוב להאיר גם את הפנים האחרות של החברה, את הצדדים המקבלים והמכילים שיש בתוכנו. קחו לדוגמא את אלפי המתנדבים של ארגון פעמונים העושים ימים כלילות בהבראת משקי הבית בקרב אלפי משפחות הזקוקות להם אינם שואלים מהו מוצאה, צבע עורה, השתייכותה הדתית או הפוליטית של המשפחה. הם פשוט שם כדי לעזור.

עוד הרבה לפני שהשר בנט הפך את התואר "אחי" לפנינה לשונית, אמר זאת לפניו אחד, אברהם אבינו שמו, בשפתו היפה: "אנשים אחים אנחנו". אם נפעל מתוך הכרה מציאותית זו, נוכל לגשר על כל פער. אם נניח לרגע את צחצוח החרבות ונזכור את ימי החסד והערבות ההדדית של המגילה, נגלה שהמרחק קרוב משחשבנו.