איפה היד על ההגה?

בעז שפירא , ז' בסיון תשע"ג

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

בחלוף מעל לחודשיים מאז תחילת פעילות הממשלה הולכים ומצטברים סימנים מדאיגים באשר לכוונותיה ותוכניותיה.

מבחינת ההתיישבות בישו"ב (יהודה  שומרון ובנימין) התמונה  קשה. אין מכרזים חדשים, אין פיתוח להעמקת אחיזתנו ואין בניה.

הקפאת בניה חסרת תקדים בהיקפה מורגשת בכל אתר וישוב ויעידו על  כך המחירים המאמירים שהם סימן ההיכר המובהק ביותר למחסור החמור בדיור הדרוש כמו חמצן לנשימה ממש. ההקפאה כה עמוקה עד כי ניתן לחוש בקור גם כשהשמש יוקדת. לאחרונה התבשרנו שראש הממשלה מונע בניה גם בירושלים, עצירה שאיננה חדשה אלא  שאבדה הבושה וההכרזה על ההקפאה  בירושלים נעשית בריש גלי ואין מוחה .

מבחינת הביטחון והמלחמה בטרור הערבי הגואה יש החמרה משמעותית. חטיפת מכוניות ושוד, אבנים ובקבוקי תבערה, פשיטה על שדות חקלאיים והבערתם , אינספור עימותים אלימים ותעוזה ערבית הולכת וגוברת הם מנת חלקנו. אבנים, סכינים קטלנים ובקבוקי תבערה, כולם בידי האויב הערבי הצמא לדם יהודי היו לחלק מנוף חיינו. קשיש יהודי מוכה בעיר העתיקה, בנות מותקפות בדרכן לאוניברסיטה ונוסעי הרכבת הקלה בירושלים- יכולים להעיד שהטרור הערבי מכה בכל מקום.

ההתקפלות והבריחה מפני הפורעים הערבים היו לעניין של יום ביומו.קצה הנפש מראות את  הבושה של בריחת חיילינו מפני
הגזרות הניחתות על עולם היהדות בכלל ועל עולם לומדי התורה בפרט קשות מנשוא. המחשבה על קריסה של ישיבות ההסדר מעבירה צמרמורת בעמוד השדרה
המון ערבי המזנב בחיילים, זורק עליהם אבנים, חובט בג'יפים במנוסה, מכה ומשפיל את סמל הריבונות  היהודית –צבא הגנה לישראל. לא יכול להיות יותר ספק.

ה"הכלה" והעדר התגובה הן הוראה מגבוה המשקפת היטב ובמדויק את רוח המפקד החולה, הרופסת,הכנועה והמסכנת מאד את קיומנו בארצנו. למרבה הכלימה, רוב הסרטים המנציחים את החולשה והביזיון מצולמים על ידי צלמים ערבים המפיצים הסרטים ובכך מגבירים עוד יותר את ההעזה והמסוכנות.

הכניעה לאויב הערבי והבריחה  מפניו מעצימים מאד את תחושות הזעם והתסכול נוכח יחס כוחות הביטחון אל היהודים בארצם.  מצפה אביתר שהוקם סמוך לצומת תפוח שם נרצח אביתר בורובסקי הי"ד, נהרס על ידי כוחות הביטחון בתוך ימי השבעה כאילו אין כאב, אין אבל, אין צער ואין תקומה.

כאילו אין יהודים בארצם, חס ושלום. בהמשך טבעי  לפעילות המסתערבים נגד יהודים בסוסיא נשלחו ביום בו נרצח אביתר שוטרים במסווה, דוברי ערבית, לשליחות תמוהה ולא מובנת ב....ישל"צ במרכז הרב בירושלים.

בתקרית שהתפתחה במקום בו נרצחו בעבר על ידי ערבי נערים יהודים בבית המדרש, התפתח עימות בין הערבים (השוטרים) לבין כמה נערים. לימים פשטו כוחות הביטחון על הישיבה לצעירים בכוחות גדולים במטרה לבצע מעצרים. בעיצומן של בחינות בגרות  צרו הכוחות על הישיבה, אין יוצא ואין בא. נמצא  סוף סוף  האויב האמיתי....

הגזרות הניחתות על עולם היהדות בכלל ועל עולם לומדי התורה בפרט קשות מנשוא. המחשבה על קריסה של ישיבות ההסדר מעבירה צמרמורת בעמוד השדרה. הלא אלה  מהוות ממש  את עמוד השדרה של מדינת היהודים, של צבאה, של מחנכיה,של התא המשפחתי  של נצח ישראל. דומה כי יו"ר מפלגת "אין עתיד" גמר אומר להוציא מזימותיו האפלות מן הכוח אל הפועל-ואין מפריע.

מדינת ישראל עוברת לסדר היום על חילול קודשיה, מעלימה עין מהסתה של אויביה, משלימה עם האדרת רוצחי יהודים ופועלת בנחישות ובלא רגישות לצמצום גבולותיה שלה, להצרת צעדי אזרחיה היהודים ולרמיסת זכויותיהם וחירותם בארצם. כל זה  אגב אפליה קשה של היהודים לעומת הערבים  (לאלה מתכננים במנהל האזרחי להקים עיר ואם בבקעת הירדן, בנוסף לעיר נוספת המתוכננת בלב ארצנו).

כואב במיוחד האיסור המתמשך על תפילת יהודים בהר הבית. גם כאן  נעלמה הבושה. כבר אין מתחבאים מאחורי תירוצים או פסיקות של בתי המשפט של עכו"מ. הוראה ישירה מאת ראש הממשלה ומשה פייגלין מקבל הודעה שעלייתו להר נאסרה. למה? ככה!

בבחירות לכנסת יהודים רבים נתנו קולם  למפלגת הבית היהודי. נבחריה יהודים יקרים שקטונתי מהיות להם למליץ יושר. השמות מוכרים ואת רובם ככולם אנו אוהבים ומוקירים בשל פעילות רבת שנים בהם הוכיחו לנו שארץ ישראל עם ישראל ותורת ישראל הם בראש מעיניהם. מדובר ביהודים מסורים, ישרים, שונאי בצע, בוני הארץ ומיישבה ואוהבי תורת ישראל.

שמענו כולנו ערב הבחירות את מטרת השליחות: להיות עם יד על ההגה ולכוון את הספינה (מדינת היהודים) אל מחוזות טובים, בבחינת הגשמת חזון הנביאים. נכון לרגעים אלה יד זו נעלמה וטביעות אצבעותיה נעדרות.דומה כי בהגה ממשיכים לאחוז אחוז היטב ידי חונטת מדינת כל אזרחיה הממשיכות לעשות בנו היהודים, כרצונה.