שכר על הפרישה

רגע האמת של מטה הרב סתיו הגיע. האם לאחר שהשקיעו בקמפיין עמל רב וממון רב הם יעברו כעת לתמוך במועמדותו של הרב אריאל, כפי שהבטיחו שיעשו?

עמנואל שילה , ח' בסיון תשע"ג

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, חתם השבוע על תמיכה במתווה הרב דרוקמן שנועד לסלול דרכו של הרב אריאל לכהונת הרב הראשי, במקביל לבחירתו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר לכהונה נוספת.

אבל הדרך להשלמת המהלך עודנה ארוכה. שתי משוכות משמעותיות עומדות בדרך: לא יהיה קל לגבש רוב לבחירתם של השניים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. קשה עוד יותר יהיה לגבש רוב בכנסת לשינויי החקיקה הדרושים לשם כך.

למעשה, המכשול העיקרי שמפריע כעת לתיקון החוק הוא מועמדותו של הרב דוד סתיו. שלוש מהסיעות בכנסת - העבודה, יש עתיד וישראל ביתנו הודיעו עד כה על תמיכתן בו. הרב סתיו עצמו הכריז שאם יוסר המכשול החוקי ונשיא צהר הרב אריאל יהיה מועמד, הוא לא יתמודד מולו.

"ברור לי שאם מו"ר הרב אריאל יחליט לרוץ - שאני לא אתמודד מולו, ואף אסייע במידת היכולת להצלחתו, שהיא הצלחתנו", כתב הרב סתיו במכתב שהופץ לפני כחודש בין חברי ארגון צהר שהוא מכהן כיו"ר הנהלתו. ומכיוון ששלוש הסיעות הנ"ל, המונות ביחד 45 ח"כים, מעוניינות בבחירתו של הרב סתיו, קשה לבנות על תמיכתן בחוק שיביא להסרת מועמדותו. כדי ששינוי החוק בכל זאת יעבור דרושה התגייסות מלאה של סיעות הבית היהודי וש"ס, ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הרב אריאל והרב עמאר יהיו הרבנים הראשיים הבאים רק אם הרב עובדיה יוסף, בנימין נתניהו, נפתלי בנט ואריה דרעי יטילו את כל כובד משקלם על העניין.

לפני כחודש כתבתי כאן שהאתגר של בחירת הרב אריאל מונח לפתחם של מפלגת הבית היהודי וארגון צהר. בינתיים נראה ששני הגופים החשובים הללו לא ממש עושים כל מה שצריך כדי שיוזמת הרב דרוקמן תצליח. הרושם המתקבל הוא שגם בבית היהודי וגם
התעקשותם של דוברים מהמחנה הדתי-ליברלי לתמוך במועמדותו של הרב סתיו היא ביטוי להתעלמות מקיומו של המחנה השני. כבר היינו בסרט הזה כאשר רוב מפד"לניקי מזדמן הרכיב רשימה בלתי מאוזנת לחלוטין והביא לפילוג בין מפלגות הציונות הדתית
בצהר יש גורמים מרכזיים שמעדיפים את הרב סתיו על פני הרב אריאל, אבל חוששים מלהצהיר על כך בגלוי. התרחיש הרצוי מבחינתם הוא שהרב עובדיה וש"ס יכשילו את ההסכם, או שתיקון החוק לא יעבור בכנסת, וכך יוסר האיום מעל המועמד המועדף עליהם.

כאשר יושבת-ראש סיעת הבית היהודי מנסחת את הציפיות מהרב עובדיה בלשון של אולטימטום, במקרה הטוב מדובר בחוסר הבנה של כללי המשחק שמחייבים את הימנעותה מלעסוק בנושא. במקרה הגרוע יותר מדובר בניסיון מכוון לגרום לש"ס לרדת מהדיל בגלל הפגיעה בכבודו של מרן.

נפתלי בנט אינו מתבטא פומבית בנושא. הוא גם לא טורח לטשטש את הרושם שנוצר מפרסומים שונים שהוא מעדיף את הרב סתיו. אין להתפלא אם באופן אישי בנט מעדיף את מי שבעיניו יכול להצטייר במידה רב כבן-דמותו: צעיר, רהוט, בעל כושר ארגון וביצוע,
מחובר לעולם החילוני. אבל בעולם הרבנות, בניגוד לפוליטיקה, גיל מבוגר הוא כמעט תנאי הכרחי ושיעור הקומה התורני הוא השיקול העיקרי. היו לנו בשני העשורים האחרונים רבנים ראשיים קומוניקטיביים, אך סמכותה התורנית וההלכתית של הרבנות בתקופתם לא התקרב למעמדה בימי כהונתם של הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. הרב סתיו ניחן במעלות רבות והוא תלמיד חכם מהבולטים שבין רבני הציונות הדתית בני גילו, אך יידרשו לו עוד שנים רבות עד שיוכל להימנות בין גדולי רבני הדור.

הרבנים שפירא ואליהו בשעתם יצאו בפסק הלכה אמיץ שקבע את המוות המוחי כרגע המוות והתיר השתלות איברים. לא קשה לשער מה היה מעמדו ומשקלו של פסק הלכה כזה אילו יצא מתחת ידו של רב ראשי בגילו ובמעמדו של הרב סתיו. גם החלטת 'פורום תקנה' בעניינו של הרב מוטי אלון היתה שנויה במחלוקת גדולה הרבה יותר אלמלא היו מעורבים בה רבנים זקנים וגדולים כמו הרב אריאל והרב ליכנטנשיין. כדאי שבנט יקשיב לשותפו לדרך הרב רונצקי, שחתם תחילה על תמיכה ברב סתיו אך לאחר שהועלתה מועמדותו של הרב אריאל העביר את תמיכתו אליו.

נפתלי בנט צריך לזכור שהוא הגיע לאן שהגיע גם משום שהוא נתפש כגורם מאחד. מבין המתמודדים בפריימריז הוא היה הראשון לקפוץ על עגלת האחדות, וכך זכה לא רק לרוח גבית מאנשי האיחוד הלאומי, אלא גם לתמיכתם של רבים משוחרי האחדות בקרב מתפקדי הבית היהודי.

לרב סתיו יש זכויות רבות, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהמועמדות שלו שנויה במחלוקת קשה בין תומכים נלהבים למתנגדים נחרצים, ולכן היא מועמדות מפלגת ולא מאחדת. בנט יעשה שגיאה פוליטית קשה אם יתעלם מעמדתם של רבנים גדולים ומרכזיים בציונות הדתית - גם כאלה שלא יצאו בהודעת תמיכה בבית היהודי בבחירות האחרונות. לרבנים הללו יש השפעה גדולה גם על כמה וכמה מהח"כים במפלגתו - ובהחלט לא רק על הח"כים של 'תקומה'. יש להם גם השפעה מיוחדת על תלמידי המכינות הקדם-צבאיות - מוקד כוח משמעותי של נפתלי בנט בפריימריז שהעלו אותו לראשות המפלגה.

חשוב לציין שבניגוד לאיך שהדברים מוצגים לעיתים, הרב אריאל אינו מועמד מובהק של הציבור המכונה חרד"לי. עמדותיו בנושאים השנויים במחלוקת בתוך הציונות הדתית הן בדרך כלל ממוצעות וזה מה שעושה אותו - בנוסף לגדולתו בתורה, רוחב דעתו וגילו המבוגר - למועמד שיכול להיות מקובל על כולם, מועמד מאחד. התעקשותם של דוברים מהמחנה הדתי-ליברלי לתמוך במועמדותו של הרב סתיו היא ביטוי לרצונם להתעלם מקיומו של המחנה השני. כבר היינו בסרט הזה כאשר רוב מפד"לניקי דתי-ליברלי, שנוצר בשעתו באופן מזדמן בוועדה שכונסה לשם כך, הרכיב רשימה בלתי מאוזנת לחלוטין ובכך הביא לפילוג בין מפלגות הציונות הדתית בבחירות הקודמות.

מבין הגורמים המזוהים עם צהר, יש אחד שכמעט בגלוי מעדיף את הרב סתיו על פני הרב אריאל. מדובר ברב שי פירון, חברם ושותפם לדרך של בכירי צהר הרב סתיו והרב שרלו, וכיום שותפו הפוליטי של יאיר לפיד. אין ספק שלפירון השפעה מכרעת על עמדת מפלגתו בנושא. כאשר פורסם המתווה של הרב דרוקמן לבחירת הרב אריאל והרב עמאר, הרב פירון מיהר לשפוך צוננים על היוזמה ולהכריז כי "הרב הראשי לא ייבחר בדיל".

מדובר בהכרזה מופרכת. אנשי הרב סתיו עצמם בנו את הדיל עם ש"ס על הארכת כהונתו של הרב עמאר ואף טרחו להכניסו להסכם הקואליציוני, בתקווה שיסייע לבחירתו של הרב סתיו. הדיבורים נגד חקיקה פרסונלית גם הם מופרכים כשהם נשמעים מפי מי שפועלים לשינוי הרכב הגוף הבוחר בהתאם לתוצאות הבחירות הפרסונליות שהם מבקשים להשיג. אם אפשר לשנות את החוק בשביל בחירתו של הרב סתיו, למה לא בשביל בחירתו של הרב אריאל?

אנשי צהר ובתוכם הרב סתיו טוענים כי פנו להריץ אותו רק לאחר שנוכחו שבחירתו של הרב אריאל היא חסרת סיכוי. ייתכן שכך היו פני הדברים לפני הבחירות. אך למרות שנוצרו תנאים חדשים לאחר כינונה של הקואליציה הנוכחית, לא ניכר שנעשה מאמץ רציני לבחון שוב את האפשרות המועדפת הזאת. "הרב אריאל עצמו אמר בפומבי בשבת רבני צוהר כי הוא אינו רוצה במהלך זה", כתב הרב סתיו לפני חודש במכתבו לרבנים חברי הארגון.

המציאות הזאת השתנתה כעת, לאחר שהרב אריאל קיבל על עצמו את המועמדות. כאן מגיע מבחנם האמיתי והקשה של הרב סתיו ותומכיו, שכבר השקיעו עמל רב וממון רב בקידום מועמדותו. כדי ששינוי החוק יעבור בכנסת והרב אריאל יוכל להיבחר, לא רק הרב עובדיה צריך להשמיע בקולו את תמיכתו בכך. גם הרב סתיו צריך להעביר מסר ברור לאנשיו ולתומכיו במפלגות השונות, ובראשם חברו הרב שי פירון, כי לנוכח האפשרויות החדשות שנוצרו הוא מבקש מהם לאשר את תיקוני החקיקה ולעשות כל מה שניתן למען בחירתו של המועמד הציוני-דתי הבכיר והמתאים מכולם.