אליבא דלימודי הליבה

רחל סילבצקי , ט' בסיון תשע"ג

תומכת בקידום זכויות נשים, אבל לא בפמיניזם רדיקלי. רחל סילבצקי
תומכת בקידום זכויות נשים, אבל לא בפמיניזם רדיקלי. רחל סילבצקי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ככל שאני שומעת על החלת לימודי הליבה בכוח התקצוב בבתי ספר חרדיים, אני תוהה אם כבוד השר פירון יודע מקרוב את המצב כשהוא מדבר על הצורך לקדם את התלמיד החרדי על ידי לימודי הליבה.

נדמה לי שלא. וזה לא החינוך החרדי שהוא אינו מכיר, אלא החינוך הכללי.

קשה להגיד עלי שאיני מבינה את הערך של לימודים כלליים. אני חובבת מושבעת של מוסיקה קלאסית ומוזיאונים, קוראת שייקספיר להנאתי ומשתתפת בחוג לקריאת ספרים וניתוחם הנפגש פעם בחודש.

אבל אני גם מכירה מקרוב את הערך של מה שקורה במערכת החינוך היסודי בישראל, היות והעברתי סדנאות לשיפור ההוראה בעירות פיתוח, לימדתי חינוך במכללה לחינוך, לימדתי כ 30 שנה מתמטיקה לבגרות, כתבתי תוכניות לימודים באוניברסיטה למקצוע ההוא, הייתי חברת מועצת החמ"ד, וזאת בנוסף לניהול אולפנא וכפר נוער.

להלן כמה דוגמאות לתוצאות הקניית תרבות וידע רחב בבתי הספר - מנסיוני האישי:

בתיכון עירוני אחד העברתי מפה ריקה של יבשת אירופה (לא אפריקה, לא אסיה, לא דרום או צפון אמריקה) וביקשתי לסמן בשם חמש מדינות בלבד. שניים מהנוכחים הצליחו, חלק ידעו היכן בריטניה (הרי זה אי) ואת שם "המגף", איטליה. כל השאר – כלום. כתה י"ב.

בתיכון יוקרתי אחד, במסגרת שיעור פרשת שבוע, הבאתי תמונה של הפסל המפורסם של משה עם קרניים כדי להראות את השגיאה של הנוצרים בתרגום "קרן עור פניו". ציינתי שזו יצירה של מיכלאנג'לו, והסתכלו עלי בחוסר אימון מוחלט. "מה יש?" שאלתי. "הנינג'ה?" השיבו בתדהמה. (אני לא ידעתי מה זה נינג'ה. חור בהשכלה.)
בבית ספר יסודי הקניית החומר אינו כל כך חשוב. בבית ספר יסודי אתה רוצה שתלמיד ילמד איך ללמוד ושיפתח רצון ללמוד. והנה - מחנכים בבתי ספר חרדים הצליחו להכניס רצון עז בהמון תלמידים לשבת שעות נוספות בבית המדרש, ואף להישאר ערים כדי ללמוד ללא מבחן כל ליל שבועות

למותר לציין שכשלקחתי פעם את תלמידות י"ב בבית ספר אחר לקונצרט, לרובן זו הייתה הפעם הראשונה.

אבל בני נוער אלו עברו בגרות, הדוגמאות לעיל הן רק מתחום התרבות ואינן בתוכנית הלימודים. בטוחני שרוב תלמידי התיכון היוקרתיים קנו לעצמם ידע רחב בשלב מסויים, אלא שלרוב זה לא קרה בבית הספר.

נעבור לפרפריה וללימודי המקצועות עצמם ונשאל שאלה על לימוד שפה. בפריפריה ושכונות העוני, היכן שאין בדיוק כסף לשיעורים פרטיים ולא נוסעים לחו"ל לשנת שבתון, איזה בוגר תיכון יכול להגיד משפט אחד באנגלית לא עילגת לאחר 9 שנות לימודי אנגלית? מי מהם נהנה לקרא מאמר אנגלית בעתון? אפשר לספור אותם על אצבעות.

ומתמטיקה? לכשלעצמי, ראיתי ערך בהקניית מקצוע המתמטיקה בכך שניתן ללמד אותה בדרך המכריחה את התלמיד לחשוב. במתמטיקה אפשר לשאול אותך שאלה המבוססת על החומר אבל שטרם ראית – ולאלץ אותך לחשוב. אי אפשר לברבר כאילו הנך יודע.

אך היו לי פניות מבחורי ישיבה שלמדו במוסדות בהם אין לימודי חול, ורצו – ואין דבר עומד בפני הרצון - להשיג תעודת בגרות. (חשבון הם לומדים בשלב מסויים וברמה בסיסית ברוב בתי הספר החרדיים).

ואז, מה שדורש 3-4 שנים בתיכון נלמד תוך חדשים ספורים, כמעט תמיד עם ציון מעל 90 במבחן 3 יח"ל. ואם רצו 4 יח"ל זה לקח שנה עד שנתיים. מספר שיעורים לשבוע.

ללמדנו, שתלמיד הלומד גמרא ברצינות כבר יודע לחשוב. ושיש העברה. שר החינוך קבע, בצדק, שזה האתגר של החינוך הישראלי לשנים הקרובות. אני יכולה להרגיע אותו . בבתי ספר חרדים וחרד"לים אין צורך, הילדים כבר נדרשים לכך, והם יודעים לחשוב. אפשר לחסוך את הכסף. כמובן, באותה הסתברות לתלמידים מוכשרים ותלמידים פחות מוכשרים, כפי שיש בחינוך הכללי.

ואני רוצה להוסיף אתגר לכבוד השר בנוסף לפיתוח חשיבה. בבית ספר יסודי הקניית החומר אינו כל כך חשוב. בבית ספר יסודי אתה רוצה שתלמיד ילמד איך ללמוד ושיפתח רצון ללמוד. והנה - מחנכים בבתי ספר חרדים הצליחו להכניס רצון עז בהמון תלמידים לשבת שעות נוספות בבית המדרש, ואף להישאר ערים כדי ללמוד ללא מבחן כל ליל שבועות.

לא צריך לשנות את זה, צריך לנסות לחקות את זה. ואולי אם בבתי ספר כלליים יהיו יותר מורים עם הלהט והאמונה במה שהם עושים כפי שיש למחנכי הת"ת, למרות משכורתם העלובה, נצליח גם בזה. (ולא נשאל כעת מהיכן יבואו אלפי מורים כאלו ללמד לימודי ליבה בבתי ספר חרדיים.)

בלימודי מתמטיקה, יש לציין, יש ערך מוסף. רוב תלמידי שכחו את משפט הסינוס שבוע אחרי הבגרות (אולי נדרשו רק יומיים, בעצם), אבל כשלמדו אותו תמיד הצלחתי להגיע לרגע של התפעלות על העולם שברא הקב"ה – כי לא יתכן , הם השיגו, שבעולם אקראי יתקיים משפט כזה.

אני עושה אקסטרפולציה למרות שאולי זה אינו מקומי לעשות זאת. אם היו בונים את הלימודים הכלליים לתלמיד החרדי –בעתו ובזמנו, לאו דווקא ביסודי - בצורה של גילוי נפלאות הבורא, וניתן בקלות לעשות זאת כי זו האמת – תוכניות במתמטיקה, גיאוגרפיה, מדע וטכנולוגיה (שבחלקם אף מעשירים את לימוד הגמרא, מנסיוני עם פניות של לומדי תורה אלי בנושאים מסויימים כמו הסתברות) יכולות להיבנות יחד עם אנשי חינוך חרדים בלי להוריד מבלעדיות לימודי התורה. דקדוק לשון הקודש יכול להיכנס לרשימה גם כן, אבל קטונתי מלנסות להיכנס לפרטים.

בתנאי שיסכימו, ורק בהסכמתם לכל פרט. אבל זה כבר נושא הקשור לזכויות האזרח – גם החרדי - במדינה דמוקרטית, וזה אינו נושא המאמר.

כי אם ממשיכים בדרך רומסת ומתנשאת (כגון הצעה לחינוך ממלכתי חרדי ללא הסכמה לפני ההודעה על כך), לימודי החול בעולם החרדי יהיו אלו שיכשירו את התלמידים לבנות חץ וקשת ולצאת ליער כאילו לצוד וללמוד תורה בסתר – ואולי גם להסתתר במערות. זה דורש מהם ללמוד מההסטוריה יהודית, אבל נדמה לי שאת הפרק הזה הם כבר יודעים.