קדושת ה "גוף הבוחר"

הרב דניאל שילה , כ' בסיון תשע"ג

הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה
צילום: עצמי

בלהט הוויכוח אודות בחירת הרב הראשי, עולה גם הקריאה שאסור בשום אופן לשנות את גודל הגוף הבוחר. כאילו מדובר בהתרת קטניות בפסח או בהתרת חרם דרבנו גרשום.

היום, יום ראשון י"ז סיון תשע"ג ראינו גם את האמירה הנבואית האומרת שכל עוד הרב סתיו מועמד, לא קיים סיכוי  לאפשר את מועמדותו של הרב אריאל.  מכלל לאו אתה שומע "הן" שאם יסיר הרב סתיו את מועמדותו, אזי האפשרות לבחירת הרב אריאל מובטחת. כלל לא! ייתכן שהרב סתיו יסיר את מועמדותו, ובכל זאת לא תתאפשר הצגת מועמדותו של הרב אריאל. אלה שאינם מביאים חשש זה בחשבון, מעלים על עצמם את החשד שיותר משהם מבקשים את מועמדותו של הרב אריאל, הם מבקשים לסכל את מועמדותו של הרב סתיו, ומשתמשים ברב אריאל לצורך כך. ועם זאת הם מאשימים אחרים בביזוי הרב אריאל....

ייזכר: הגוף הבוחר הנוכחי הוא זה שדחה בעבר את הרב אריאל, ומדוע יבחר בו שוב? הסכם בנט- שס? מי אומר שחברי הגוף הבוחר יצייתו לו!

אם תתאפשר הצגת מועמדות של בני למעלה משבעים, הלוא יבואו גם מועמדים נוספים אשר אפשר שהגוף הבוחר הנוכחי יעדיף אותם על פני הרב אריאל.

גילוי נאות: כותב שורות אלה נמצא ברבנות למעלה מארבעים שנה, בארבע קהילות שונות. מהן שתיים רשויות מקומיות. כמי שנמנה בעבר על חברי הגוף הבוחר, אתכבד לחלוק כמה תובנות עם הקוראים. הגוף הבוחר הורכב בעבר על פי המגמה לבחור במועמד מסוים.  אמנם על פניו נראה הדבר כאילו יש כאן "מפתח אובייקטיבי" , אך התוצאות היו מכוונות.

מי שיבדוק את תקנות בחירת הרבנים והרבנות, ימצא שהן משתנות מדי פעם, והן גם חסרות ביסוס . למשל, בגוף הבוחר יימצאו שמונה
רבנים בקהילותיהם נדרשים להתמודד עם שאלות של אמונה הבאות מכל שכבות הציבור. כלום לא היה ראוי שרב יידרש לדעת משהו בנושא זה? הוא אינו חייב להיות מומחה להוראת מקרא, אך האם אין עליו לדעת משהו בנושא?
רבנים מן המושבים והקיבוצים הגדולים ביותר. מה הקשר בין גודל המושב לבין התאמתו של הרב לגוף הבוחר? בין רבני המושבים הבולטים בציונות הדתית, ניתן לציין את הרב ישראלי זצ"ל, ויבלח"א , הרבנים אריאל וליאור שליט"א. האם אלה היו רבני המושבים הגדולים דווקא? האם הם פחות ראויים לגוף הבוחר?

כלל ראשוני בידנו: "אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור" . אפילו הקב"ה בעצמו נמלך. אין זה משנה מי הוא "מעמיד הפרנס" לעולם הוא חייב להימלך בציבור. ההיגיון נותן שכל מי שהפרנס נוגע אליו, יהיה רשאי לבחור . מפחידים אותנו שכך ייבחרו רפורמים. ראשית, כל עוד הרבנות הראשית היא שקובעת מי ראוי להיות מועמד, לא ייבחרו רפורמים. מלבד זאת, האם בגוף הבוחר הנוכחי לא מצויים כאלה שכבר היום היו בוחרים ברפורמים לו ניתן היה הדבר בידם?

הסברא היא הפוכה. אם יוצעו מספר מועמדים מאושרים על ידי הרבנות הראשית, ותינתן לציבור האפשרות לבחור, הוא לא יבקש להכניס רפורמים. אם לא כך יהיה, וודאי ירצו לשנות את החוק כדי לאפשר את כניסתם.

חברי הגוף הבוחר הנוכחי  נמצאים שם  אחר שליטה חרדית ש"סית משמעותית בעולם הרבנות, בסיוע הימין והשמאל כאחד, כשאלה, השמאל והימין אינם מתחשבים ברצון הציבור, כולל ציבורם שלהם. יכולים היום להימצא בגוף הבוחר כאלה שבחירתם לא הייתה לרצון הציבור, ואף הם לא יהיו מחויבים לרצונו. כשאנו מבקשים לבחור ברב ראשי ציוני, אנו יוצאים מתוך ההנחה שזה רצון הציבור בכללותו. הגדלת הגוף הבוחר תשרת מטרה לגיטימית זו.

טענה אחרת מושמעת, והיא שאין להכניס נשים לגוף הבוחר. למה? הלוא הדבר נוגע אף להן. מצויות בקרבנו נשים בעלות מעלות רבות, ביניהן גם חכמות בתורה. אם גבר יכול להימצא בגוף הבוחר גם כשאינו תלמיד חכם, מדוע לא תוכל אשה שאינה נופלת ממנו להיות שם? אשה יכולה להיות פקידת סעד ראשית, מנכל"ית בנק שרה בממשלה , רופאה או מדענית בכירה,ואינה יכולה להיות בגוף הבוחר את הרב שכשירותו נקבעה על ידי אנשי תורה?

בשתי קדנציות בקדומים כיהנה הגב' דניאלה וויס כראש המועצה המקומית. המקום רווי בתלמידי חכמים, ואיש לא ערער על מועמדותה. היא אינה מוסמכת להעניק למישהו כושר רבנות, כמו עוד כמה גברים, אולם היא ושכמותה מסוגלות בהחלט להצביע על המתאים יותר מבין כמה.

נשים עומדות היום בראש מוסדות חינוך, כאשר בצוות נמצאים רבנים ת"ח, כך במדרשה בבר אילן, כך במדרשות "מתן", מגדל עוז, "נשמת". כמו כן בראש אולפנות. האם הנשים העומדות בראש המדרשות אינן יכולות להיות בגוף הבוחר? שניים מגדולי רבני הציונות הדתית, הרב ישראלי זצ"ל ויבלח"א הרב ליאור, נבחרו לרבנותם בכפר הרא"ה כשגם נשות הכפר מצביעות. אני מניח שכך היה גם בבחירתו של הרב אריאל שליט"א  בכפר מימון.

שמא  תאמרו והרי  אשה פסולה לעדות, פסולה לדון בכפיה , פסולה למלכות?- לא דייכם מה שקבעה התורה  עד שאתם באים להוסיף על כך איסורים מדעת עצמכם?

היום אין חייבים להעמיד בראש הרבנות את הגדול ביותר, אלא את המתאים ביותר לרומם אותה ולקרב אותה אל הציבור. הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך לא היה חבר ברבנות הראשית. ועם זאת סביר להניח ששום רב ראשי לא היה פוסק הלכה מבלי שיביא בחשבון את עמדתו.

הרבנות הראשית דהיום צריכה שינוי מופלג בדרכי פעולתה. נשווה זאת למערכת החינוך. שם ישנה ועדה לתכניות לימודים, תכנית להכשרת המורים, פיקוח על המורים והנחיית מורים מתחילים. אין ברבנות דבר דומה לכל אלה. קיים שיפור ברמת הדרישות של נושאי הלימודים, ובבחינות. זה הדבר היחידי. אולם יש מקום למחשבה נוספת. שרתתי כרב מושב אחת עשרה שנה. במושב התקיימה שחיטת עופות. השקעתי עם חברי רבות בלימוד הלכות מליחה. משך כל אותן שנים נשאלתי שתי שאלות בנושא זה , ורק אחת מהן הייתה שאלה של ממש. רמת הדרישות בלימודי ההלכה אכן עולה, אך קיימות משימות נוספות. רבנים בקהילותיהם נדרשים להתמודד עם שאלות של אמונה הבאות מכל שכבות הציבור. כלום לא היה ראוי שרב יידרש לדעת משהו בנושא זה? הוא אינו חייב להיות מומחה להוראת מקרא, אך האם אין עליו לדעת משהו בנושא?

הרב נבחר בקהילה לכל ימי חייו. הרבנות מאשרת את בחירתו. אולם מכאן ואילך הוא "זרוק בשטח" מבלי שאיזשהו גורם מנוסה יותר ינחה אותו או יתמוך בו.

הגידול העצום שחל במספר היישובים בארץ ובמספר הרבנים המכהנים, מחייב יכולת הפעלה מוכחת הן בתחום הנישואין והן בתחום ההדרכה והן בתחום קרוב הלבבות.

כמו כן אמורה הרבנות לעמוד בתקיפות מול כל מקרה של מינוי רב שלא לרצון הציבור. זה חלק מחובתה ההלכתית.

לפני כמה עשרות שנים נאספו בירושלים מספר רבנים ואישי ציבור, והחליטו להכתיר תלמיד חכם גדול כרבה של ירושלים. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל יצא נגד הדבר בכל עוז, מפני שהרב צריך להבחר מדעת רוב הציבור. הוא כינה את המעשה הזה כ"ליצנות של פורים". "ליצנויות " כאלה חזרו על עצמן פעמים מספר בעשורים האחרונים. חלקן מצויות בתהליך. תפקיד הרבנות לעצור אותן.

כמו כן המצב בו רושמי נישואין מסרבים לרשום גרים שנתגיירו על ידי דיינים מוסמכים לכך וכן נותני כשרות המבקשים לכפות על הכל את דעתם נגד התר המכירה , לא יכול להימשך!

לאור כל זאת נראה לי שהמתאים ביותר לתפקיד כיום הוא הרב דוד סתיו. נסיונו הציבורי הרב , פעולתו בתחומים רבים , והיותו רב עיר ומוסמך לדיינות מכשירה את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי.

על פניו גם נראה כי הוא הרצוי לציבור. ההיסטריה בקרב חוגים מסויימים, נוכח אפשרות בחירתו –חסרת כל הגיון.

תלונה רווחת נגד הרב סתיו קשורה ב"קמפיין " שניהל לבחירתו. יש לזכור שהוא פתח בו לפני המהפך הפוליטי. במצב הקודם הוא עמד מול גוף בוחר אשר חלק גדול ממנו היה כפוף למרותם של שרי הפנים והדתות, אנשי ש"ס. חלק נוסף מהם כפוף להוראתו של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, אשר נוטה לפסול כל מועמד מן הציונות הדתית. נוכח כל זה, צריך היה להשפיע על כל חבר בגוף הבוחר ולהסביר לו עד כמה השוב ונכון שהרב הראשי לישראל ייבחר מקרב הציונות הדתית. להרבה אנשי ציבור הדבר כלל לא פשוט, ודוגמאות רבות נצברו משך השנים.

אביע את תקוותי כי הרב דוד סתיו ייבחר בסופו של דבר, וחפץ ה' בידו יצליח.