יש תרופה!
יש תרופה!

עיתים ועומדים אנו נדהמים. כמה צער וסבל עוברים אנשים בעולם הזה. האם יש תרופה? ראינו יהודים עוברים משברים וגלים רבים. נפשם בגלות, בשפלות. מחפשים רפואה לנפשם. הולכים ליועצי נפש מסוגים שונים ומשונים, מוציאים סכומים נכבדים, ובלבד כדי לנסות להרגיע את מכאובי לבבם. האם יש מי שיכול לבשר בשורת עידוד ונחמה לנפשות נכאבות?

כך אומר הנביא ירמיהו (פרק ל' פסוק ט"ז) “כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאום ה'”.

בעינינו  ראינו אנשים שהרגישו בודדים, נידחים. לא היה מי שישמח את לבבם מוכה היגון והתחלואים. כמה כואב לראות את אותו אדם שכוחות עצומים של טוב גלומים בו, והוא לא זכה להוציא מכח אל הפועל את האוצרות הגנוזים בקרבו פנימה, אפילו לא היה מודע לכך שבנשמתו כולו טוב. הלך שבי אחר תעתועי העוה"ז, ונידח לאן שנידח. כאשר בא יהודי לבבי, הראה להם פנים מאירות ושוחקות, הקשיב לרחשי ליבם, התחילו עם הזמן לשחרר את סגור לבבם ולצאת מן המיצר אל המרחב. מה גדול כוחה של הקשבה. כמה צריך כל יהודי לקנות לו חבר אמיתי.

והנה, מבשר הנביא: יש תרופה! לכל התחלואים, לכל המכות!

"כי נדחה קראו לך". כמה חשיבות יש בהענקת חום ואהבה לילדינו, בתשומת לב ראויה. כמה נפשות הלכו לרעות בשדות זרים ושתו מים דלוחים רק מפני שלא קיבלו מספיק חום ואהבה, הרגישו נידחים.

וכמו שעלינו לסגל לב מבין, לב קשוב, לאתר יהודים שבורים ולשמחם, כך גם צריך לתת את תשומת הלב הראויה לזו הנידחה,  לציון. כך גם ארץ ישראל "ציון היא דורש אין לה". “והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות כולן, מצידנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה ועילוי אור חכמתה ורוח הקודש המתנוסס בקרבה". (אגרות הראיה צ"ו)

הרפואה לכל התחלואים מתחילה מדרישת ציון. כך אומרת הגמרא בראש השנה: “ציון היא דורש אין לה- מכלל דבעיא דרישה". צריך לדרוש לציון.

כך אומר הקדוש בעל "אם הבנים שמחה": אם חפצי חיים אנחנו, אם רוצים לתקן את הקלקול הגדול שהוביל לכל הרעות שסבלנו בגלותינו ועד היום טרם נרפאנו, הרי שמוכרחים אנו לתקן מה שחיסרו המרגלים בהוציאם דיבת הארץ רעה. מוכרחים אנו לפעול בכל עוז, “לעשות פעלים לעורר אהבה וחמדה בלבות עם בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם, להיות חושקים וחומדים לארץ חמדה של אבותינו, ואש תקוד בקרבם לבוא ולירש את הארץ הקדושה, ויחמדו אליה יותר מכל חמדה שבעולם.”

כך נוכל לצאת מן המיצר אל המרחב. "יסוד הגלות והשפלות בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ, בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כולו הודה והדרה, קדושתה וכבודה”.