קרי ופרי מתקנים את העולם

בועז העצני , כ"ג בסיון תשע"ג

דעות שמעון פרס ג'ון קרי ואבו מאזן
שמעון פרס ג'ון קרי ואבו מאזן
צילום: גרשון אלינסון

בסוף יצא עשן לבן מדיוני ועדת פרי לשוויון בנטל והתקבל התנאי של "יש עתיד" על הפללת חרדים שלא יתגייסו. בצעד מרהיב הוכיחה סיעתו של יאיר לפיד כיצד פותרים מחלוקת של 60 שנה בתוך חודש. קצת מנהיגות, קצת החלטיות והבעיה מאחורינו. כמה פשוט!

אם זה לא היה הרה אסון זה היה די משעשע.

הקמפיין האנטי חרדי תדלק את עלייתו של לפיד, למרות שלאחרונה הבעיה עצמה נעה במסלול של שיפור. מזה כמה שנים הולך ומתכרסם המבצר החרדי ההרמטי, כי ברור כי לא המדינה ולא ההורים יוכלו להמשיך ולפרנס אוכלוסיה אדירה (כן ירבו) שרבים מדי מבניה התרגלו לא לעבוד, וחיים בעוני מרוד. חרדים רבים פונים לחיי עבודה ולתכניות שח"ר המגייסות אותם לצה"ל, שזכו לפופולאריות גדולה ולביקוש גבוה משני הצדדים. המתגייסים מתפרנסים ונוטלים חלק בביטחון המדינה, וצה"ל זוכה בחיילים חריפי שכל, מסורים וערכיים.

היסטורית, עיקר האשמה לבעיה מוטלת על המדינה שבאיוולתה התנתה את אי הגיוס בלימוד בישיבה מבלי לעבוד. כך מילאה המדינה את הישיבות בדורות של תלמידים, מנעה מהם לעבוד באופן רשמי והקימה בכך מערכת אדירה של כלכלה שחורה.

לא ניכנס כאן לפתרונות, אך את הפלונטר החרדי יש לפתור בהדרגה, בתהליכים איטיים, סבלנות, רגישות ובעיקר באהבה.
המניע של קרי והאירופים הוא הרפלקס הוותיק של אירופה ומחלקת המדינה של ארה"ב, שאינם נחים לרגע במאמציהם לגימודה של ישראל ואולי אף לחיסולה

כעת, ממניעים פופוליסטיים, באים אנשי "יש עתיד", שחלקם מתקשה להסוות את תיעובם כלפי החרדים, וגורמים נזק למהלך שכבר החל. הגדרת אי הגיוס של לומדי תורה כעבירה פלילית היא בראש ובראשונה עלבון צורב, מסר תוקפני ויריקה על ציפור הנפש. התוצאה תהיה חיזוק הקיצונים, הגבהת חומות ההסתגרות והקטנת הגיוס.

ובינתיים מגלה שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, יומרה מגלומנית לא פחות, ובתוך מזרח תיכון עולה בלהבות, הנמצא בעיצומה של סערה סונית- שיעית מחד ואמריקאית- רוסית מאידך, אולי ערב מלחמה אזורית, מתיימר בהתלהבות להביא לחתימת הסכם שלום, וצועד בדרכם של מיטשל, בייקר, קרטר, טנט, יארינג ועוד עדרים עדרים של מתווכים כושלים שבאו, הצטלמו, הלכו, והותירו נהרות של דם. הרטרו הנלעג הזה, המתעלם מעשרות שנים של כישלונות, מנסה, לפחות במוצהר להשיג משני הצדדים סחורה שאינם מסוגלים לספק. הצד הישראלי, עם כל הרצון הרע, אינו מסוגל יותר "לנקות" את השטח מיהודים שנוכחותם אינה נסבלת בעיני "הפרטנר", והצד הערבי אינו מסוגל לחתום על הסכם שישאיר אפילו את המטר האחרון בחוף הים של תל אביב כאדמה יהודית.

קרי, אובמה והאירופים שאחראים להרס המזה"ת, לאחר שבאיוולתם עודדו את "האביב הערבי", הפרו את היציבות ומוטטו את המשטרים שהיו נאמנים להם, מנסים כעת למוטט את המצב בישראל שנותרה הפינה השקטה והיציבה האחרונה במזה"ת. הרש"פ כבר מסיתה את הרחוב ומובילה לאינתיפאדה כדי להמריץ את "התהליך", ונתניהו כבר מזיע, מקפיא את הבניה בירושלים, משתק את צה"ל ומספק תמונות של חיילים ישראליים בורחים מכנופיות פרחחים המזנבים בהם. היציבות כבר הופרה, והמשך הויתורים והחולשה יובילו, כרגיל, לעוד סיבובי דמים ועוד החלשה ואבדן לגיטימציה לעצם קיומה של ישראל.

אף אחד מבעלי האובססיה אינו חושף את מניעיו.

המניע של אנשי לפיד הוא ניסיון "ללמד לקח" את החרדים ובדרך לחפות על ההתכחשות הנרחבת להבטחות ערב הבחירות. התרגיל של הניפוח המוגזם של הסוגיה החרדית עבד היטב והביא את הכוח בבחירות, וכעת עובד היטב בחיפוי על עלית המע"מ, המיסים והגזירות השבלוניות על מעמד הביניים. התוצאה היא נזק ל"שוויון בנטל" וקרע חברתי.

המניע של אבו מאזן הוא לקבל שטחים, אסירים וכספים מבלי לתת כלום, כרגיל.

המניע של קרי והאירופים הוא הרפלקס הוותיק של אירופה ומחלקת המדינה של ארה"ב, שאינם נחים לרגע במאמציהם לגימודה של ישראל ואולי אף לחיסולה. ההיגיון המדיני הוא אותו היגיון מופלא שהוביל להפלת מובארק וקדאפי שהיו עבדים נרצעים של המערב, אלא שכאן נוסף אלמנט נוסף - האנטישמיות הישנה והטובה, זו שמתה וקמה לתחיה תחת שם אופנתי – "פלשתינאים", "אנטי כיבוש" ואנטי ישראל.