להחזיר את הכסף לישיבות
להחזיר את הכסף לישיבות


ציטוט: נפתלי בנט סיפק השבוע רגע של נחת בדבריו הנחרצים על כך שרעיון המדינה הפלשתינית כבר מאחורינו והעיסוק בו הוא בזבוז משאבים. מדובר אמנם רק בדיבורים ולא בבנייה, אבל להצהרות מהסוג הזה יש השפעה תודעתית חשובה

אין צורך להכביר מילים על כך שבתקציב המדינה שאושר בממשלה ומחכה לאישור הכנסת בוצע קיצוץ עמוק בתקציב הישיבות - כחמישים אחוזים בתוך שנתיים. תחת חסותו של הגירעון הגדול שנוצר בקופת המדינה מבקשים שר האוצר ואנשיו לפגוע פגיעה אנושה בעולם התורה. מסתבר שאמנם הגיוס הכפוי של בני ישיבות אמור להיות מופעל רק בעוד שלוש שנים, אבל לפיד ואנשיו מתכוונים להכות את הישיבות כבר כעת דרך הכיס. מדובר בתכנית שערורייתית שחייבת להיות מבוטלת. אנו נמצאים אמנם בתקופה של קיצוצים בהוצאות הממשלה, אבל אין שום הצדקה לכך שקיצוץ עמוק כל כך יבוצע דווקא בתקציב של לימוד התורה, כשבכל הסעיפים האחרים מקצצים באחוזים בודדים. 

אנשי הבית היהודי מבטיחים לפעול כדי למתן את הקיצוץ, אך אין די בכך. אי אפשר להגיע לתוצאה סבירה כאשר נקודת המוצא היא קיצוץ של כחמישים אחוזים. על סיעת הבית היהודי לנצל את שליטתה בראשות ועדת הכספים כדי לעצור את אישור התקציב ולחייב את פקידי האוצר לפתוח דיון מחודש בנושא תקציב הישיבות. 

אין ספק שקיצוץ בתקציב הישיבות יכביד את העול על הורי התלמידים, שיצטרכו להוסיף על מה שהם משלמים כעת כדי לכסות חלק מהגירעון שייווצר בקופה. כזכור, אחת ההבטחות החוזרות במערכת הבחירות של הבית היהודי הייתה להקל את העול של תשלומי הורים למוסדות החינוך. ציבור גדול מאוד ממתין למילוי ההבטחה.

טוב עושים מנהלי הישיבות של הציונות הדתית כשהם מתנגדים לפתרון נקודתי שיסייע למוסדותיהם בלבד, ודורשים למנוע את התמוטטות מוסדות התורה גם במגזר החרדי. הדאגה ללימוד התורה שמקיים את העולם איננה עניין של אינטרס מגזרי. זוהי הזדמנות לנציגי הציבור הדתי-לאומי להוכיח שהם אכן דואגים גם לציבור החרדי, ולהפיג במשהו את המתח הרב שנוצר לאחר שהמפלגות החרדיות מצאו את עצמן מחוץ לקואליציה.

רצונה הוא כבודה

נשיא המדינה שמעון פרס עשה בחייו הרבה דברים טובים ולא מעט דברים רעים. הוא הוביל או היה שותף למהלכים שחיזקו את ישראל, וגם לכאלה שהזיקו לה מאוד. הוא ניסה להותיר חותם של מדינאי גדול, אך לא בחל גם במהלכים של פוליטיקאי קטן. במשך שנים רבות הוא היה אחד הפוליטיקאים השנואים בישראל. היום הוא נשיא אהוב על תומכיו ומעריציו ונסבל בעיני רוב מתנגדיו והחולקים עליו.

די ברור שלא רק אהבת העשייה למען הכלל ובקשת טובת המדינה אלא גם רדיפת כבוד היא אחד הגורמים העוצמתיים המניעים את הפנומן הבלתי-נלאה הזה. לאחר שנואשו (כנראה) ממאמציהם להביאו אל המקום הראוי לו לדעתם - ראש ממשלה בלתי מעורער לאורך שנים, פרס ונושאי כליו עמלים כבר זמן רב על הפיכתו לאגדה עוד בחייו. בכהונתו הנוכחית, מחוץ לזירת הקרבות הפוליטית, זכה סוף סוף נשיאנו הישיש בתפקיד שתוכנו העיקרי הוא לתת כבוד ולקבל כבוד. 

יש הרבה מה לומר על מסיבות הראווה שאורגנו לכבוד ימי ההולדת שלו, גם הנוכחי וגם זה שלפני עשור. לכאורה מידת הצדק דורשת שאחרי הנזק הנורא שגרמו הסכמי אוסלו שלו, פרס יתבייש להראות את פניו בציבור, ייכבד ויסתגר בביתו. אך כל עוד חלק גדול בעם, לא רק השמאל והתקשורת אלא אפילו ש"ס והרב עובדיה, סבורים שהוא ראוי לכבוד השמור לנשיאים - למה שהוא לא ייקח? אז מה אם החגיגות הראוותניות לכבודו נראות מנותקות לחלוטין מהמצוקות העכשוויות של אזרחי ישראל, הנאנקים תחת הגזירות הכלליות. אז מה אם רובם המכריע של שועי עולם שהגיעו לחגיגות שלו הם כאלה ששיא הקריירה שלהם מזמן מאחוריהם. אז מה אם נשיא ארה"ב לשעבר גובה צ'ק שמן של לא פחות מחצי מיליון דולר תמורת הסכמתו לכבד את האירוע בנוכחותו ובנאומו. אם פרס זוכה לקבל בחייו שכר על החלק הטוב שבמעשיו ופיצוי על ההשפלות הרבות שספג, לא מוכרחים לקלקל לו את החגיגה - לפחות כל עוד הוא לא מציק יותר מדי בחתרנות השלום שלו.

אבל למען האמת ובשם הטעם הטוב, אולי אפשר לבקש מנשיאנו בקשה פעוטה אחת: שיניח לרעייתו המנוחה סוניה ויפסיק להשתמש בשמה. הניסיון לנצל את העובדה שהיא כבר הלכה לעולמה בשיבה טובה כדי ליצור מצג שווא של זוגיות אוהבת ומאושרת שכביכול שרתה ביניהם הוא פשוט פתטי, גם אם אף אחד לא מעז להעיר לו על כך. אנו זוכרים היטב שכבר לפני עשור סוניה הדירה את רגליה מחגיגות השמונים לפרס. לא שכחנו שהיא סירבה לגור איתו במשכן נשיאי ישראל והעדיפה להישאר בביתה בתל-אביב. אי אפשר למחוק מדפי ההיסטוריה את העובדה שבשנותיה האחרונות היא חזרה לשם נעוריה סוניה גל, ואף ביקשה להיקבר בבן-שמן ולא לצדו של בעלה במקום המיועד לו בחלקת גדולי האומה. 

סוניה גל-פרס מתוארת בפי מכיריה כאישה טובת לב ואצילת נפש. לא ידוע מה בדיוק קרה בינה לבין בעלה שגרם לה להתרחק ממנו. סוניה עצמה שמרה על פרטיותה בקנאות ולקחה את סוד יחסיהם העכורים עמה אל הקבר. טוב יעשה פרס אם יניח גם הוא לסוניה לנוח על משכבה בשקט. בנאומו בחגיגות ה-90 של עצמו אמר פרס שהוא למד מסוניה צניעות. אין ספק שסוניה הייתה אישה מאוד צנועה, אבל החגיגות הראוותניות לכבודו מוכיחות שאת מידת הצניעות פרס דווקא לא למד ממנה. היא בחרה למות כסוניה גל, אז אם פרס באמת אוהב אותה כמו שהוא אומר - מוטב שיכבד את רצונה ולא יכפה את עצמו עליה לאחר מותה.

רגע של נחת

יבול ההישגים בתחום ההתיישבות ביו"ש שהצליחה עד כה מפלגת הבית היהודי להציג לבוחריה הוא דל למדי. השבוע נאלץ שר השיכון אורי אריאל להודות בחצי פה שאכן יש הקפאת בנייה דה-פקטו בירושלים וביהודה ושומרון. בכל מקום שבו יש צורך בהחלטה על אישורי בנייה, האישורים הללו לא ניתנים. ובכל זאת סיפק השבוע יו"ר המפלגה נפתלי בנט רגע של נחת בדבריו הנחרצים על כך שרעיון המדינה הפלשתינית כבר מאחורינו והעיסוק בו הוא בזבוז משאבים. מדובר אמנם רק בדיבורים ולא בבנייה, אבל להצהרות מהסוג הזה יש השפעה תודעתית חשובה ובעתיד אולי גם השפעה מדינית. הן נשמעות לא רק כאן בארץ אלא גם ברשות הפלשתינית, באירופה ובארצות הברית. המילים הללו עשויות להביא תועלת ולערער את הוודאות שנוצרה בעולם לגבי הפתרון העתידי של שתי המדינות, ממש כשם שמילותיו של נתניהו בזכות המדינה הפלשתינית שנאמרו בנאום בר-אילן תרמו להתבססות הרעיון הזה וגרמו נזק רב.

לא במקרה התנפלו בשבוע שעבר מכל עבר על סגן שר הביטחון דני דנון אשר העז להביע את התנגדותו למדינה פלשתינית - עמדה שאותה ביטאו כזכור רוב שרי הליכוד ערב הפריימריז במפלגתם. דנון נותר בודד למדי מול המתקפה הצולבת נגדו, וטוב שבנט כשר בכיר בממשלה וחבר מרכזי בקואליציה מצטרף לעמדתו. בנט חזר על הטיעון הימני הידוע שמוטב להניח לנושא הפלשתיני משום שהניסיון לפתור את הבעיה הקיימת רק יביא להחרפתה. הוא תיבל את דבריו במשל קולע הלקוח משפת חיילים מחוספסת, וההדים שהיו לדבריו בתקשורת יועילו לכך שהטיעון יופץ ויחלחל. הדברים נאמרו בכנס הסברה שערכה מועצת יש"ע, והראו דוגמה טובה להסברה יעילה שמדברת אל העם בשפה פשוטה וברורה.

אבל אין להסתפק בהתבטאויות קולעות. בנט, אריאל וחבריהם צריכים להגביר את הלחץ על ראש הממשלה והשרים, תוך יצירת שיתופי פעולה עם תומכי ההתיישבות בתוך הליכוד, ישראל ביתנו ושאר השותפות בקואליציה. הסרת המצור המשפטי מעל ההתיישבות, הכשרת מאחזים, אישור אלפי יחידות דיור במועצות המקומיות והאזוריות, העברת דו"ח ועדת השופט לוי במלואו - כל אלה משימות שלמענן מפלגת הבית היהודי נכנסה לקואליציה ובהשגתן היא תיבחן.