סיפור חסידי: חוט השני

לאחר המתנה ממושכת הוא נכנס סוף סוף לצדיק, סיפר לו את סיפורם, הדגיש שהרופאים נותנים רק סיכוי של עשרים אחוזים לכך שההיריון יסתיים בכי טוב. "הכול ייגמר לטובה! הכול ייגמר לטובה!", סתם הרב

עודד מזרחי , כ"ח בתמוז תשע"ג

עודד מזרחי
עודד מזרחי
צילום: עצמי
בתחילת השבוע, בחודש השני להריונה של תמר, החלו להופיע אצלה לפתע דימומים. מיד נסעה עם בעלה חיים מביתם באלעד לבית הרפואה 'מעייני הישועה' בבני ברק. תמר נכנסה ישירות למחלקת מיון נשים. לאחר סדרת בדיקות הרופא אמר לבני הזוג: "לצערי, יש לי בשורה לא טובה עבורכם. הסיכויים ללידה הם כעשרים אחוזים בלבד. לעומת זאת, יש שמונים אחוזים שתהיה הפלה טבעית. את חייבת להיכנס לשמירת היריון. זה אומר שעלייך לנוח ולא לעשות שום פעילות, וכמובן שאסור לך ללכת למקום עבודתך". כאשר ראה שתמר מחזיקה בידיה את השקית עם מסמכי הבדיקה, הוסיף: "אפילו את זה אסור לך להחזיק! את צריכה לשכב כל הזמן במצב מאוזן ולנוח. אסור לך לעשות כלום". 

בני הזוג התעצבו אל לִבם. הם לא תיארו לעצמם שתגיע להם בשורה כזאת. הרי עד עכשיו כל ההריונות היו תקינים, ברוך השם. כמובן שהבינו שצריך מנוחה ויש להוריד הילוך, אבל מכאן ועד להפלה המרחק גדול.

ביום שלישי, כעבור יומיים, נסע חיים לבאר שבע כדי לפגוש את רבי אלעזר אביחצירא. כבר מספר פעמים נושעו מברכותיו, ממש ראו במו עיניהם איך הברכות שבירך תמיד התקיימו, הן בעניין מכירת דירתם וקניית דירה חדשה והן בעניינים אחרים. בוודאי שהצדיק יפעל בשמיים לטובתם. כל הדרך הרהר חיים בדברי חכמי ישראל: לרופא יש רשות לרפא, אבל אין לו רשות לייאש. לאחר המתנה ממושכת נכנס סוף סוף לצדיק, סיפר לו את סיפורם, הדגיש שהרופאים נותנים רק סיכוי של עשרים אחוזים לכך שההיריון יסתיים בכי טוב, וסיים: "באתי לבקש ברכה שההיריון יהיה תקין ושהכול יעבור בשלום". 

"מה שלום אשתך כעת?", התעניין הרב. 

חיים תיאר את מצבה הגופני והנפשי של אשתו.

"הכול ייגמר לטובה! הכול ייגמר לטובה!", סתם הרב ולא הוסיף.

חיים יצא בסביבות שעה שתים עשרה בלילה ובישר לתמר את דברי הצדיק. תמר נשארה ערה ולא יכלה להירדם כי חיכתה בקוצר רוח לטלפון מבעלה, וכשזה הגיע לבסוף הוטבה הרגשתה. שלוש המילים שהוכפלו הפיחו בחיים ובאשתו אמונה ותקווה, שהרי הצדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

ואכן, מאותו רגע שבו קיבלו את ברכת הצדיק, הרגשתם הוטבה פלאים. לכל בדיקה שהייתה אצל הרופא הלכו בתחושה שהם עושים את ההשתדלות, והברכה מלווה אותם כל העת. במהלך כל הבדיקות לאורך ההיריון הסיכוי להצלחה הלך וגבר. וכך חלפו חודשי ההיריון שכללו סדרת בדיקות ארוכה ומייגעת עד שהתקרב מועד הלידה. 

בהיכנסה לחודש התשיעי ולקראת מועד הלידה נסע חיים שוב לרבי אלעזר וביקש ממנו ברכה ללידה קלה. הרב אמר: "לידה קלה כתרנגולת", וסיים באותה לשון כמו לפני שבעה חודשים: "הכול ייגמר לטובה! הכול ייגמר לטובה!".

ושוב בשעת חצות ליל בישר חיים לתמר את ברכת הצדיק, וחזר לביתו עייף אך מלא שמחה והודאה לקדוש ברוך הוא על שמתקרב הרגע המיוחל והמבורך. 

כעבור מספר ימים, בי"ז בסיוון תשע"א, חשה תמר בצירים. היא נסעה עם בעלה לבית הרפואה בילינסון בפתח תקווה, ושם ילדה בת בריאה ומקסימה בלידה קלה מאין כמותה, יותר מכל שלוש לידותיה הקודמות, בדיוק כפי שבירך הצדיק. וכך בסייעתא דשמיא הכול נגמר לטובה. 

לאחר מכן התלבטו בני הזוג לגבי השם שיקראו לילדתם. חיים רצה לנסוע לבבא אלעזר להתייעץ עמו לגבי שם מתאים, אבל בגלל קוצר הזמן עד לעלייה לתורה לא הספיק, ולבסוף בחרו ההורים בשם שָני. 

בכ"ז בתמוז באותה שנה, כאשר שני התינוקת הייתה בת ארבעים יום, נחרד חיים לשמוע על הרצח המזעזע של בבא אלעזר זצ"ל. מכיוון שהיה מאוד מקושר לצדיק וקיבל את ברכותיו היה שרוי בעצבות גדולה. באותם רגעים נזכר בברכות שבירך את תמר בזמן הריונה, ולא הבין איך ייתכן שהצדיק יברך אדם באותן מילים בהפרש של שבעה חודשים, הרי עוברים אצלו המוני אנשים מדי יום?! לפתע הבזיק לו כי ברכתו של רבי אלעזר "הכול ייגמר לטובה" עולה בגימטריה בדיוק "שני".