גל"צ - רחוק מלהיות הבית של כולם

כרמי רונן , כ"ב באב תשע"ג

כרמי רונן
כרמי רונן
ערוץ 7

נתחיל בווידוי. אני אוהב לשמוע גלי צה"ל. קצב השידור, הצעירות של החיילים שפותחים כל כתבה במשפט מתפקע מסופרלטיבים, בני ברדיו, ערן סבג ובעיקר המילה האחרונה, לוקחים חלק ברעשי הרקע שלי ביום יום. 

ואמנם אחרי הקדמה זו בימים שבהם דנים בשאלה האם מה שקורה במצרים שבה הצבא משתלט על תחנות השידור ועל השלטון זו דמוקרטיה, בישראל צבא העם הוא שמחזיק תחנת שידור, כאשר חיילים בשירות המדינה עושים את שירות החובה שלהם בה. התחנה אמנם קוראת לעצמה ״הבית של החיילים״, אך מדובר בעיקר בבית שמיועד לאזרחים שחיילים משרתים בו. כולנו יודעים שחיילים לא שומעים רדיו באייפון או בגלקסי שלהם, ואם כבר רדיו אז גלגלצ, בטח שלא רזי או יעל דן. 

בעידן האינטרנט בסמרטפון אין צורך לספר ליחידות צה"ל מה יהיה עומס החום באזורים ד,ה,ו"ו". גם הדשי"ם ב"קולה של אמא" נשמעים טוב יותר דרך הסלולרי של הבן ועם כל הכבוד לנעימת המסדרים בחמש בבוקר – לא בשביל זה צריך להחזיק תחנה בכ-40 מליון שקל לשנה.

לדעתי, תקריות החיילים החרדים המותקפים בקריאות "חרדקי"ם", ברחובות שכונת מאה שערים, אולי
אף לא אחד מהערוצים האלו, נותן מענה לחברה הדתית והחרדית. גל"צ אינה תחנה פרטית, ובמצב הקיים אין הצדקה לתחנה הזו, כל עוד היא לא הופכת להיות הבית של כולם
מחדדות יותר מכל את הדיון האם יש מקום להשקיע בתחנת רדיו צבאית ומה אופייה המתבקש. מה שקורה עכשיו, כאשר התחנה הצה"לית, דווקא היא על כל המגרעות האינהרנטיות שלה מזכירה לכולנו שצה"ל זה משהו גדול יותר משירות ביטחון לאזרח הישראלי. 

״הבית של החיילים״ היא לא רק תחנה רעננה של חדשות, שבה חיילים בשירות חובה עושים את העבודה השחורה לטאלנטים שבאים לרוב מהצד השמאלי של המפה, היא גם עוד נדבך תרבותי חשוב שהופך את צה"ל לצבא העם, ואת השירות בצה"ל לחלק מהתרבות הישראלית הרווחת. זו שהופכת את השירות לזכות ולחלק מתחושת השייכות לקולקטיב.

כ80% מהיהודים החילוניים המסיימים את כיתה י"ב לא עומדים בפני דילמה האם לשרת בצה"ל – אלא היכן ואיך לשרת. זהו חלק ממסלול חייו של כל צעיר ישראלי. אסור להתייחס לאחוזים הגבוהים האלו כנתון מובן מאליו, ובלי לגעת בתופעות של השתמטות, ברור ש"לבית של החיילים" יש חלק משמעותי בהצלחה הזו. גם אם היו מחוקקים עשרות חוקי שירות חובה, לא היינו משיגים אחוזים כאלו. זו תרבות.

בראיון לאילנה דיין בגל"צ, אמר השבוע הרב שוורץ מייסד הנח"ל החרדי כי הוא מסיר את תמיכתו מהפרוייקט החשוב שהקים. לדבריו, האסימון ירד לו באירוע שבו הודחו ארבעה צוערים בקורס קצינים שיצאו בעת שירת נשים. הצוערים לא היו חרדים – הם היו ציונים דתיים – אבל חוסר היכולת של הצבא להבין "קצת תרבות" – הבהירה לרב שוורץ שהבית של החיילים זה לא הבית שלו.

הממשלה דאגה לחוקק עבור החייל החרדי העתידי את "חוק השוויון בנטל", אבל לא דאגו לו לאלטרנטיבה תרבותית מתאימה, שתהפוך עבורו את השירות לאפשרי. לא רק אוכל כשר אלא תרבות. לא רק צבא אלא בית. באוירת ה"גזרות" השוררת היום ברחוב החרדי (ולא רק בשוליים שלו) יקח שנים רבות לתקן את האוירה.

גלי צה"ל היא תחנה טובה שהופכת את צה"ל לבית של החייל החילוני. בנוסף לערוץ השידור של גל"צ יש גם את ערוץ השידור של גלגל"צ, ואתר אינטרנט. אף לא אחד מהערוצים האלו, נותן מענה לחברה הדתית והחרדית. גל"צ אינה תחנה פרטית, ובמצב הקיים אין הצדקה לתחנה הזו, כל עוד היא לא הופכת להיות הבית של כולם.  כדי שצה"ל "יחתור למגע" גם עם החייל החרדי והדתי – יש צורך לתת לכך מענה, אחרת יהיה קשה לדבר על שוויון בנטל.