סיפור לשבת: פיה פתחה בחכמה

סתיו התלהבה מהשיעור, ולכן הציעה לה גלית בסיום: "אולי תרצי להתארח אצלי בשבת?" סתיו העוותה את פניה ואמרה: "שלא תחשבי לרגע שאני עומדת לחזור בתשובה!"

עודד מזרחי , ט' באלול תשע"ג

עודד מזרחי
עודד מזרחי
צילום: עצמי

גלית העבירה שיעור בנושא זוגיות בדיזנגוף סנטר בתל אביב. פעם הגיעה לשיעור סתיו, בחורה תל אביבית בעלת רעמת תלתלים, שלמדה בבית ספר למשחק ניסן נתיב. היא שמעה מחברתה שמתקיים ב'סנטר' שיעור מעניין והחליטה לנסותו. כאשר סתיו התלהבה מהשיעור, היה נדמה לגלית שהיא מתמצאת בענייני יהדות ולכן הציעה לה בסיום: "אולי תרצי להתארח אצלי בשבת?"

סתיו העוותה את פניה ואמרה: "שלא תחשבי לרגע שאני עומדת לחזור בתשובה!"

גלית וסתיו מצאו חן אחת בעיניי השנייה למרות השוני באורחות חייהן. הן נהגו להיפגש וממש הפכו לחברות. אך בכל פעם שעלה נושא המצוות על הפרק, קראה סתיו: "עד כאן! אמנם אנחנו חברות, אבל בכל מה שקשור לדת, אנחנו שונות!"

פעם אחת רצו לשבת יחד בבית קפה מסוים במרכז תל אביב. גלית אמרה שהיא חייבת לבדוק אם יש שם תעודת כשרות. סתיו ניגשה לשאול את המלצר, כשהיא לבושה במכנסיים וחולצה קצרה, אם יש להם תעודת כשרות. המלצר הנדהם השיב בשלילה. לאחר מכן הלכו לבדוק בית קפה אחר. סתיו ניגשה לברר שוב, וגם הפעם לא הייתה תעודת כשרות במקום. הן המשיכו הלאה במסע אחר תעודת כשרות בבתי קפה בכל הסביבה, אך ללא הצלחה. סתיו החלה להתרגז על בעלי בתי הקפה והחליטה לשכנע בעל בית קפה סמוך לדיזנגוף סנטר להשיג תעודת כשרות, בהבטחה שזה ישתלם לו. היא נכנסה לשם מדי כמה ימים כדי לברר אם חלה התקדמות בעניין, עד שלבסוף הגיעה תעודת הכשרות המיוחלת, וכך הן יכלו לשבת שם מדי פעם ולשתות קפה בנחת.

באותה עת התקיימה אצל גלית סדנת מדיטציה יהודית לנשים, שהעביר הרב גלעד מגוש עציון. גלית, שהתפעלה ממסירות נפשה של סתיו בעניין הכשרות, הציעה לה להגיע והיא סירבה. פעם אחת ביקש הרב גלעד מגלית להזמין לסדנה מישהי שיודעת לקרוא היטב טקסט בשעה שכולן עוצמות עיניים ומתרכזות במילים. גלית ניסתה לחשוב על מישהי מתאימה ולא מצאה, ואז עלה בדעתה שסתיו, שחקנית התיאטרון, תדע לקרוא יפה. היא הציעה לה זאת וסתיו הסכימה, בתנאי שלא תצטרך להשתתף בסדנה.

הן נפגשו יום לפני הסדנה כדי לקבל את הטקסט ולהתאמן עליו בביתה. סתיו העיפה מבט בטקסט המדבר על גדולת הבורא, וראתה שכתוב כי ה' מלא רחמים וכולו רק טוב, ושבחים מופלגים נוספים. בעת שקראה התקוממה: "איזה רחמים?! איזה טוב?! הרי יש בעולם כל כך הרבה סבל!", וסיכמה בהחלטיות: "אני לא מסכימה עם אף מילה שכתובה פה. אני לא מסוגלת לקרוא דברים שאיני מתחברת אליהם!".

גלית ניסתה לומר שמי שמתבונן בחיים בעמקות בעזרת הכלים של התורה מתוודע לגדולת ה' ולטובו האינסופי למרות הסבל והחידלון, אבל סתיו המשיכה להתנגד בנחרצות. גלית התקשרה לרב גלעד והודיעה לו שסתיו לא מוכנה לקרוא את הטקסט בשום אופן.

"אם כך, תאמרי לה שמעל כל מילה שהיא מתנגדת לה תכתוב מה הבעיה, וכאשר תבוא לשיעור תפרט הכול".

סתיו הגיעה ברוח קרבית לסדנה של הרב גלעד. היו בידיה דפים שלמים של קושיות על השורות שדיברו בשבח ה' וגדולתו. השיעור החל, ובשלב מסוים, כאשר הרב דיבר על עניין מסוים שהזכיר לה את קושיותיה, התפרצה: "אה! בדיוק על זה יש לי שאלה...", והקשתה.

הרב החל לענות לה והם נכנסו לדו-שיח. המשתתפות בסדנה, שלא ידעו עדיין על קטע ההקראה, ביקשו להבין במה מדובר. הרב הודה: "באמת זה לא נעים שהנוכחות לא יבינו על מה אנחנו משוחחים. אולי, ברשותך, תקראי את הקטע כדי שכולן יידעו למה כוונתך?"

סתיו העוותה את פניה לאות סירוב. הרב מיהר לומר: "אל תקראי באופן מדיטטיבי, אלא סתם קריאה רגילה, רק כדי שידעו על מה דיברנו לפני רגע".

סתיו החלה לקרוא. היא קראה כה יפה, עד שהרב ביקש באמצע: "אפשר לבקש ברשותך שכולן יעצמו את העיניים?"

"טוב", התרככה סתיו.

כולן עצמו את עיניהן ושמעו את קריאתה הנפלאה של סתיו על גדולת ה' וטובו.

הסדנה נמשכה אל תוך הלילה וסתיו השתתפה בה בחפץ לב.

בסיום פנתה לגלית ואמרה בהתרגשות: "אני לא מבינה. כשקראתי את הטקסט בעיניים בלבד לא הסכמתי עם אף מילה, אבל כאשר אמרתי אותו בפה הרגשתי בבירור, לא יודעת למה, שכל מילה אמת...".

סתיו הפכה למשתתפת קבועה ונלהבת של הסדנה, ומאז החלה לעלות על דרך התשובה.