החלטה פופוליסטית

אילן קמינצקי , י"ד באלול תשע"ג

אילן
אילן
קמינצקי

החל משנת 2002 החל משרד החינוך לקיים מבחני מיצ"ב בבתי ספר בארץ. המיצבים שיקפו סטנדרט לימודי פדגוגי הן בתחום ההישגים הלימודיים והן בתחום האקלים הלימודי חברתי בבית הספר.

המיצב סיפק נתונים אובייקטיבים מהימנים אודות בית הספר (שיעורי הזכאות לבגרות, נתוני הגיוס לצה"ל ועוד) ותהליכי הלמידה בו. מבחני המיצ"ב סייעו לשיפור איכות ההוראה בבית הספר וטיפוח האווירה הלימודית והסביבה הפדגוגית. כמו כן אפשר המיצ"ב לבחון את מיקומו של המוסד הלימודי בו לומדים ילדינו ביחס למוסדות לימוד אחרים.

מובן שמנהלי בתי הספר וארגוני המורים התנגדו למבחנים אלו שגרמו לאנשי החינוך ל"כאב ראש" מיותר מבחינתם- מנהל בית הספר היה צריך לדאוג כי אכן המורים הטובים ביותר יועסקו בבית הספר והעסקת מורים "לא מוצלחים" כבר לא התקבלה בהבנה כפי שהיה בעבר. ארגוני המורים שבראש מעייניהם המשך העסקת המורים ואי פגיעה בזכויותיהם, התנגדו למהלך שעלול להוביל לפיטורי מורים שלא עומדים ביעדים הפדגוגיים שנדרשו מהם.

אין פלא שבמשך שנים פעלו "אנשי חינוך" לבטל את מבחני המיצב כי הרי מי מאיתנו אוהב להיות תחת פיקוח מתמיד על עבודתו.
ביטול מבחני המיצב ללא חלופה אחרת והיענות לדרישות המנהלים וארגוני המורים הינה החלטה פופוליסטית הפוגעת בציבור ההורים המעוניינים לקבל מידע אמין ואובייקטיבי על מערכת החינוך בישראל בכלל ועל רמת הלימודים והאקלים הלימודי בבית הספר בו לומדים ילדינו בפרט

חשוב להדגיש כי הגישה הקיימת נכון להיום היא כי בחינות הינם הכלי העיקרי האובייקטיבי לבחינת רמת ההוראה וההישגים הלימודים של התלמידים והגישה של ביטול בחינות בבתי הספר לא מקובלת על רוב אנשי החינוך. בנסיבות אלו קצת תמוה כיצד הוחלט לבטל את בחינות המיצ"ב ללא שהוצעו חלופות אחרות להשגת יעדי המיצ"ב.

אחת הטענות שהועלתה הינה כי מבחני המיצב ופרסומם מגדילים את הפערים בין בתי הספר. טענה זו תמוהה ואינה נכונה הלא הפערים בין בתי הספר היו קיימים גם לפני קיומו של המיצב אלא שבעוד בעבר בתי ספר "מבוקשים" נקבעו לפי אמות מידה שאינן אובייקטיביות הרי שלאחר המיצב רמת בית הספר נקבעה לפי כלים ומדדים אובייקטיביים.

יתרה מכך קיום המיצב אפשר לבתי ספר שנחשבו בעבר לבתי ספר "חלשים" להוכיח כי איכות ההוראה ותהליכי הלמידה בבית הספר עולה על בתי ספר אחרים שנחשבו לבתי ספר "חזקים". ואכן במהלך השנים, בתי ספר שהוכיחו כי מקיימים הליכים פדגוגיים ראויים וכי צוות ההוראה הינו ברמה גבוהה שבו והפכו להיות בתי ספר "מבוקשים".

בעידן בו הורה יכול לבחור לאיזה בית ספר לשלוח את ילדו ובתי הספר משווקים וממתגים את עצמם, מבחני המיצב היו כלי משמעותי להשוואה אובייקטיבית בין בתי הספר השונים ותרמה להעלאת רמת ההוראה בבתי הספר ולשיפור האקלים הבית ספרי. בנסיבות אלו אין פלא שמשרד החינוך פעל להכנסת מבחני המיצ"ב גם במוסדות החינוך החרדיים.

ביטול מבחני המיצב ללא חלופה אחרת והיענות לדרישות המנהלים וארגוני המורים הינה החלטה פופוליסטית הפוגעת בציבור ההורים המעוניינים לקבל מידע אמין ואובייקטיבי על מערכת החינוך בישראל בכלל ועל רמת הלימודים והאקלים הלימודי בבית הספר בו לומדים ילדינו בפרט.

חבל שהחלטה כה חשובה שקידמה את איכות החינוך בישראל ואפשרה כלים ומדדים אובייקטיבים לשיפור איכות ההוראה בבתי הספר מבוטלת על ידי שר החינוך בהינף יד.