מדינת פלשתין – היום שאחרי

החלום המשכר להגיע לשלום, מונע מסהרורי השמאל לעצור לרגע ולחשוב איך באמת תיראה המדינה הפלשתינית

דודו אלהרר , ט"ו באלול תשע"ג

דעות כיסאות פלשתיניים מוסיקאליים. אבו מאזן
כיסאות פלשתיניים מוסיקאליים. אבו מאזן
צילום: ערוץ 7

חלומם האולטימטיבי של כל סהרורי השלום בישראל מגיע לכל היותר אל נקודת הסיום של "שיחות השלום", לא מעבר לכך. השאיפה להגיע לתהום הזו משכרת את חושיהם שיכרון כל כך מתעתע, שאין הם מעלים בדעתם מראהו של היום שלמחרת. העיקר להגיע למנטרה הלעוסה "שתי מדינות לשני עמים". מדינה ערבית פלשתינית לצדה של מדינת ישראל היהודית שתקום על שטחי יהודה והשומרון ובירתה מזרח ירושלים. בסדר, תיקוני גבול, גושים גדולים, מדינה מפורזת ובלי זכות שיבה. אבל איש אינו שואל – ועכשיו, לאן?

נצא מנקודת הנחה שהגברת לבני ואדון עריקאת יפרקו את כל המוקשים בדרך להתרסקות הבלתי נמנעת. העולם יחזה בטקס מרשים על מדשאות הבית הלבן וחתימת הסכם השלום תלווה בתרועות הידד של כל מדינות המערב. איך יקבלו את הטקס הזה בחמאס? בחיזבאללה? באל-קאעידה? ברור לגמרי שהשמאל בישראל יחגוג ניצחון נוסף על חורבן ההתנתקות ואפילו ערביי ישראל יפזזו במחולות מחניים. נניח גם שנצלח את יישום כל סעיפי ההסכם שייחתם – תושבי יהודה ושומרון יגורשו מבתיהם, יימתחו גדרות תיל עם מגדלי שמירה, כוחות צבאיים יתמקמו בעמדותיהם משני עברי הגבול החדש, ותוקם מדינה ערבית נוספת בתוכנו היא מדינת פלשתין. מה יהיה הלאה?

יוזמה בלתי אפשרית

איזו מין מדינה תהיה מדינת פלשתין? מדינה דמוקרטית? מדינה עם זכויות אדם, גם אם האדם הזה הוא אישה? האם יהיו במדינה הזו חירויות הנהוגות במדינות דמוקרטיות? מותר יהיה לדבר, לנוע, למחות ולהפגין? האם יהיה בה חופש דת? חופש פולחן? איזה משפט יחול בה? ועוד שאלה חשובה מאוד: האם יוכלו ערבים ממחנות הפליטים בלבנון, בסוריה, בירדן, במצרים ובעיקר בעזה להגר אליה? האם המדינה הזאת תהיה שונה באופייה ממדינות ערביות אחרות? ולא דיברנו עוד על רווחה וכלכלה וחינוך ומחצבים ומים, ומאיזה כיוון תקיים המדינה הזאת קשרים עם מדינות העולם?

מי לידינו יתקע שהמדינה הפלשתינית תהא מפורזת מנשק? ארצות הברית? האיחוד האירופי? יש לנו ניסיון מר מרצועת עזה. מישהו מאמין שהמדינה הפלשתינית לא תאגור טילים ולא תצבור כלי משחית שיאיימו על גוש דן? הרי ברור לגמרי שהמדינה הזאת תזדקק לסיוע מאסיבי לעצם קיומה כמדינה. מי יסייע לה? שמא תהיה זו איראן? ומה איראן תדרוש בתמורה מן המדינה הפלשתינית? הרי אין מתנות חינם. האם יקומו תאי טרור של החמאס והחיזבאללה שהיו רדומים בשנות שלטונה של הרשות הפלשתינית? אי אפשר לשבת בשקט ולקוות שאיכשהו תתקיים בשכנות לנו מדינה ירוקה, שקטה, שתושביה חרוצים ועסוקים בענייניהם ויעדיו של השלטון בה להיטיב עם אזרחיו. אולי לא?

ואולי איש אינו עוסק בשאלות הללו משום שבתוך לבם של כל המתדיינים מקננת ידיעה ברורה שדבר לא ייצא מהיוזמה האמריקנית המאולצת הזאת. אז אין טעם לנבור במציאות שלא יכולה להתהוות מהטעם הפשוט שהיא בלתי אפשרית. חבל שבינתיים ישוחררו רוצחים. סתם.