לסמוך על העוצמה שבידינו

הרב ד"ר חיים שיין , כ' באלול תשע"ג

אבי ניצול מחנה הריכוז דכאו ואמי משרידי החרב של אושוויץ־בירקנאו. שניהם מיעטו לדבר על זוועות האימים שחוו בימי שואת יהודי אירופה. רבים מבני משפחתנו עלו השמימה דרך המשרפות, שעשנן  מעכיר עדיין  את שמיה של אירופה.

העורבים השחורים החגים ללא הרף במאידנק ועצי העד של יער זביליטובסקה גורה יעידו לנצח על רגעי השפל הגדולים ביותר בתולדות האנושות. 

משבגרתי, קראתי ספרי היסטוריה, הגות ועדות על השואה ולא הצלחתי להבין כיצד העולם שתק בזמן שמיליוני יהודים, רק משום יהדותם, הובלו אל הפתרון הסופי?! לא הבנתי את אטימות הלב, את החירשות ואת העיוורון שעטפו מדינות שהיו אמונות על מינימום של התנהלות ערכית ומוסרית.

כיהודים בני חורין במדינת ישראל, חובה עלינו להפנים, שוב, שאין לנו לסמוך אלא על עצמנו, והכל כמובן בעזרת האל. לישראל אסור לוותר על גרגיר מאדמתה, על קורטוב מכלי נשקה ועל טיפה מנחישותה

מדינות שהיו להן חוקות נאורות שהצהירו על כבוד האדם, צלם אלוהים, שוויון וחירות. דמוקרטיות מערביות שלא הפציצו את אתרי ההשמדה, מנעו כניסת פליטים יהודים לשטחן וחסמו את שערי הארץ לפעולות הצלה נואשות. עד סוף כל הדורות האנושות תשלם את מחיר השתיקה וההתעלמות משואת היהודים.

בחודשים האחרונים, בלי להשוות אירוע כלשהו לשואת העם היהודי, קיבלנו סוג של שידור חוזר, מוחלש אבל מזוויע. רודן פסיכופת טובח בבני עמו ללא רחם ומשתמש נגד נתיניו בנשק כימי קטלני. העולם כולו רואה, שומע ויודע על הטבח ומתחלק לשניים. מדינות ששותקות ומתעלמות, ואחרות שתומכות בו ומעודדות אותו לסיים את מלאכתו הזדונית. ארה"ב בהנהגתו של אובאמה מהססת, היא איבדה את הנחישות ואת התעוזה שלה בשדות הקטל של וייטנאם, עיראק ואפגניסטן.

מאנגליה ומצרפת אין מה לצפות, שהרי צביעות כרונית מצויה בבסיס הווייתן החברתית והפוליטית. ביומיים האחרונים אפשר לזהות התעוררות מסוימת, מסופקני אם תהיה פעולה משמעותית שתבהיר לרודנים ולבעלי בריתם, ברוסיה ובסין, כי יש תגובה הולמת על הפעלת כוח ברוטלי חסר מעצורים.

כיהודים בני חורין במדינת ישראל, חובה עלינו להפנים, שוב, שאין לנו לסמוך אלא על עצמנו, והכל כמובן בעזרת האל. לישראל אסור לוותר על גרגיר מאדמתה, על קורטוב מכלי נשקה ועל טיפה מנחישותה. רק עוצמתה של החברה הישראלית וגבורת חייליה יכולות להבטיח את קיומו של הבית הלאומי. אסור לחשוב לרגע כי הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, ושהמאבק על חירותנו הסתיים. זורעי אשליית השלום מצד אחד וקוצרי הייאוש מצד אחר, מטעים ומסכנים את עתיד המדינה.

הנהגת המדינה מחויבת לדבר בקול רם וצלול על זכותנו להתקיים בביטחון ובשלום בגבולותינו ההיסטוריים. אזרחי ישראל חייבים להבין שיש להדק את החגורה כדי לאסוף ברזל, הרבה ברזל, מול כל צר ואויב ובעיקר ללמוד לצחוק צחוק רם של אופטימיות, תקווה ואמונה יהודית. מלכות, ברזל וצחוק יבטיחו את קיומה של מדינת ישראל לעדי עד.
 
פורסם לראשונה ב"ישראל היום"