לפיד- האח שברח

הרב חיים רטיג , כ"א באלול תשע"ג

הרב חיים רטיג
הרב חיים רטיג
יח"צ

לפני פחות משנה התבשרנו כי משהו חדש מתחיל, ו"אנחנו אוהבים את התורה ואת לומדיה", ובהחלט הזדהינו עם האמירות הללו, כמו גם, עם אמירות נוספות. וראינו בעיני רוחנו איך הציבור שלנו שנדחק לפינה הלא משפיעה של המדינה חוזר להשפיע ובגדול. התחלנו להחזיק את ההגה לכיוון המדינה היהודית המתוקנת כמו שראינו אותה בעינינו.

ברור היה לכולם כי צריך לפתור את הבעיות הכלכליות של המדינה ואת הבעיות שנוצרו בעולם התורה בעקבות הגדילה המסיבית של עשרות השנים אחרונות, גם של העולם החרדי אותו אנחנו מכירים ומוקירים, וגם של התורה הלאומית של הציונות הדתית.

הבנו כי צריך לשלב את החרדים, שנעשינו קבוצה גדולה ומשמעותית בחברה הישראלית, וניסינו למזער נזקים של ההתנפלות של גורמים אינטרסנטים, שלא לומר אנטי דתיים עליהם.

עם זאת ברור היה לנו כי המצב הקודם לא יכול להימשך, והשתלבות החרדים בצבא ובשוק העבודה צריכים להתבצע כתהליך הדרגתי. ולפתע התברר כי בתחבולה ערמומית של שר האוצר המפר את הסיכומים עימו, הוא סימן כמטרה למוטט את עולם הישיבות באחת, באבחת חרב חדה ולקצץ את תקציב הישיבות ב-40 אחוז. הזאב פשט את עור הכבש שלו והתגלה במערומיו. האידיאולוגיה האנטי חרדית ואנטי דתית התגלתה במלוא עוזה בפוסטים שלו ובהתנהלות שלו.

אבל לנו קשה היה לאבד את התמימות, קשה היה לאבד חבר, לאבד אח, ושמענו מפי דוברים "סבלנות, חכו, הכל יסתדר". וכלום לא קרה. האח ברח, והנזק העצום לישיבות ולמעמדו של הבית היהודי ששאף להוות אלטרנטיבה בחברה הישראלית, ניכר לעין כל. עשינו רפורמות אבל הבית שלנו בוער.

לא להתבלבל, הקיצוץ בתקציב לתלמיד בישיבת הסדר הוא 33 אחוז, וזאת אחרי התוספת הקואליציונית, שנאלצו חברי הבית היהודי להפריש (כספי הבטחון מפצים במידת מה ומה עם הישיבות הגבוהות?).  הכלל הוא שאם אין קמח אין תורה.

לכן, הגיע הזמן שנפתלי ידידי יסיר את הכפפות, ישנס מתניים כמו שרק הוא יודע, יצרף את חברי הבית היהודי ובכללם את ניסן סלומיאנסקי, שהינו בעל נסיון וידע רב, וגם בעמדת השפעה של יו"ר ועדת הכספים, ויעצרו את שקיעת ספינת התורה.

שאף אחד מחברי הכנסת לא ידמה לעמוד בצד, כי לעת כזאת הגעתם למלכות, זה לא פחות חשוב מארץ ישראל. אחרת "יש עתיד" תגרום שלא יהיה עתיד לעולם התורה, אחרת יהיה מאוחר מידי.