שלא החזיקו בשכר סופרים

הרב מאיר גולדמינץ , כ"ו באלול תשע"ג

הרב מאיר גולדמינץ
הרב מאיר גולדמינץ
צילום: עצמי

תני רשב"י, אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים שנאמר "על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי".

(פתיחתא לאיכה רבה)

בנושאים רבים מזכירה הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו את ממשלת ההתנתקות של שרון:

ממשלת שרון קמה בהסכם בענייני דת בין יו"ר המפד"ל דאז – אפי איתם, לבין יו"ר שינוי דאז – טומי לפיד, והממשלה הנוכחית קמה ב"ברית" בין יו"ר הבית היהודי – נפתלי בנט, לבין בנו של טומי – יאיר לפיד.

בשתי הממשלות משפחת לפיד עמדה על כך שזו תהיה ממשלה בלי חרדים – התעקשה וגם הצליחה. בשני המקרים יהדות התורה וש"ס נמצאות באופוזיציה, ולעומתם, המפד"ל והאיחוד הלאומי בממשלה יחד עם המפלגה שחרתה על דיגלה את עקירת התורה.

שתי הממשלות הפחיתו מאוד את קצבת הילדים של הביטוח הלאומי, דבר שהביא משפחות רבות ליד פת לחם, וזעקתם עלתה עד לב השמיים.

מייד לאחר הקמתן של שתי הממשלות הנ"ל היו בחירות לרבנות הראשית, ובשני המקרים רבים מחברי הגוף הבוחר כעסו על התנהלות המפד"ל-הבית היהודי, ולרב ראשי נבחר רב חרדי.

גם ממשלת שרון וגם ממשלת נתניהו שחררו מאות אסירים ערבים, אם כמחווה של רצון טוב, ואם כתנאי לפתיחת משא ומתן.

גם שרון וגם נתניהו הכריזו עוד לפני הבחירות על הסכמתם למדינה פלסטינית.

וגם בנושא שבראש הכותרת, דינם שוה:

במסגרת ההסכם בין טומי לפיד ואפי איתם, פורק משרד הדתות. התוצאה הייתה, שכל משרתי הקודש במדינת ישראל (רבנים, מועצות דתיות, בלניות, אחראי עירובין וכו') לא קבלו את שכרם במשך חודשים ארוכים. הם, בצידקותם, המשיכו במלאכתם מחמת שאי אפשר להשאיר את עם ישראל ללא מקואות טהרה, ללא עירובין וללא השגחה על כשרות.

וכך גם הממשלה הנוכחית קיצצה כ60 אחוז מתקציבי הישיבות. מנהלי המוסדות נזעקו, כי כך לא יוכלו לשלם משכורות לר"מים, כך לא יוכלו להחזיק את האברכים, ואין שום יכולת כלכלית לשרוד בצורה כזו.

כן! שני מקרים של יהודים העמלים לפרנסתם, והם לא יקבלו את שכר עבודתם.

האם המציאות הנוכחית בשני המקרים אינה זועקת באותיות אדומות את הציטוט שבראש המאמר " שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים"?

ממשלת שרון, שבתחילת דרכה התנתקה מתורת ישראל, המשיכה את דרכה בהתנתקות מארץ ישראל.

כולנו זוכרים את התקוות "היו לא תהיה". אך, בסופו של דבר כולנו התאבלנו על מה שהיה.

גם היום ממשלת נתניהו נכנסה למשא ומתן מדיני, שהכל יודעים מהם מטרותיו.

כן, ההיסטוריה חוזרת, ואנו שומעים שוב את ההערכות ש"לא יצא מזה שום דבר".

האם לא נעמוד שוב בפני שוקת שבורה בעוד שנה?

יש מי שאחראי על תוצאות המשא ומתן בארץ. קוראים לו בנימין נתניהו, אשר הכריז להיכן הוא חותר, ומינה את ציפי לבני להיות אחראית על המשא ומתן, כדי להגיע למקום שאליו הוא חותר.

אך חובה עלינו במהרה להציל את המצב מפני הקטרוג שעלול להיות אצל האחראי על כך בשמיים. שנמנע מראש את המצב של "עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל". נמנע ע"י כך שיתוקן מיידית המצב שאין יכולת לשלם שכר סופרים.

התיקון חייב להיות לכל הישיבות, ללא הבדל צבע פוליטי, על פי קרטריון של מספר התלמידים והכיתות, כמו בכל מוסדות החינוך בארץ, וזאת ע"י השבת בסיס התקציב לקדמותו. העברת "כספים קואליציונים" לחלק מהישיבות, שבדרך הטבע ניתן רק למי שיביא תמורה בקלפי, גם מבייש את ראשי הישיבות "לרדוף" אחרי הח"כים, גם משפיל אותם להתחייב לתמיכה פוליטית למען תקציב, וגם לא פותר את הבעיה, מאחר וישנם ישיבות נוספות, שראשיהם ותלמידיהם מצביעים למפלגות אחרות, שמלמדי התורה אצלם לא יקבלו שכר סופרים.

לא פחות חשוב, אולי הפעם נפעל למען הצלת ארץ ישראל בזמן, לפני שיהיה מאוחר מידי.

נלמד את הלקח ממשלת ההינתקות, ונתייחס אל ממשלת נתניהו כבר כעת כמי שעומדת "לתלוש עיירות מארץ ישראל". לא נמתין עד שתהיה תוכנית מוכנה ומוגמרת, שאז מפלגות השמאל תתמוכנה בממשלה במקומנו.