תעודת כבוד

המגזר הפרו-תנ"כי, שמעוניין מאוד בהכרעה כזו, יכול להתנחם בעובדה שבכל מקרה הוא רושם נקודות לזכותו: אם מדובר בממצא אותנטי, מה טוב. אבל אפילו אם מדובר בזיוף, הוא מוכיח את קבילותה של הגירסה התנ"כית.

חגי סגל , י"ח בשבט תשס"ג

נפרד. חגי סגל
נפרד. חגי סגל
צילום: אלירן אהרון
הקהילה הארכיאולוגית בישראל נקלעה בימים האחרונים למצב משונה. במקום להתרפק על לוח האבן הסנסציוני, המכונה 'כתובת יהואש', למשש אותו בהתרגשות, לקרוא אותו שוב ושוב בעיניים בורקות, היא ביצעה עליו נוהל מעצר חשוד. למרות קביעתו הדי נחרצת של המכון הגיאולוגי, לפיה מדובר בממצא אמיתי, רוב הארכיאולוגים שהתבטאו עד כה בפרשה טוענים שהכתובת מזויפת. הם לא יאפשרו לממצאים הכימיים-פיסיקליים של המכון לקלקל להם תחושות הבטן.

את חשדנותם הגדולה מותר לייחס גם להשקפת עולמם הכוללת. לפני שנים אחדות קבעו כמה מהם חגיגית, שבגנזי האדמה אין שום הוכחה להתרחשותם של סיפורי המקרא. בלשון אקדמית מתונה, שלעתים אינה נופלת בצביעותה מהלשון הדיפלומטית, הם הכריזו שהתנ"ך צ'יזבט את תיאור יציאת מצרים וחציית ים סוף. לכן לא פלא שהם מיהרו להתנער עכשיו בבהלה מכתובת יהואש. מי יודע, אולי עוד יתברר שבאמת כיהן פעם מלך תנ"כי בשם זה, בנה של המלכה צביה מבאר-שבע, ושאולי גם משה רבנו היה אישיות ממשית ולא יציר דמיונו של הרב לאו.

מנהלי מוזיאון ישראל, שסירבו בתוקף לרכוש את הכתובת, ושלטון החוק, שאינו מחרים אותה לאלתר מידי שודד העתיקות או הזייפן שמחזיק בה, כאילו קשרו גם הם קשר נגד הוצאת האמת לאור. האם אף בלבם מקנן חשש, שמא תכריע הכתובת ויכוח תיאולוגי נוקב בין התנ"ך למפקפקיו?

המגזר הפרו-תנ"כי, שמעוניין מאוד בהכרעה כזו, יכול להתנחם בעובדה שבכל מקרה הוא רושם נקודות לזכותו: אם מדובר בממצא אותנטי, מה טוב. אבל אפילו אם מדובר בזיוף, הוא מוכיח את קבילותה של הגירסה התנ"כית. עצם החלטתו של הזייפן האלמוני לזייף דווקא תעודה מקראית, ולא תעודה היסטורית מסוג אחר, היא תעודת כבוד לספר הספרים.

אחרי הכל, יש לנו עסק עם אדם שמבין משהו בהיסטוריה ובעתיקות. אחד שרוצה לעשות כסף, והרבה. כשגמלה בלבו ההחלטה המגונה לזייף ממצא ארכיאולוגי מרעיש מתוצרת הארץ הוא ניגש ישר לתנ"ך. היה לו ברור שאנשי מקצוע יתייחסו אליו ברצינות רק אם יציע להם פריט התואם את התיאור היהודי אורתודוכסי של דברי ימי ישראל וארץ ישראל, התיאור האמין ביותר של השתלשלות העניינים כאן בעבר הרחוק. לרגע לא עלה בדעתו לייצר כתובת פסיפס עתיקה ברוח המצע של התנועה ליהדות מתקדמת, למשל. הוא ידע שבמכון הגיאולוגי יזרקו אותו מכל המדרגות אם יביא לשם דגל אש"ף חקוק על גבי לוח אבן אכול טחב מהמאה התשיעית לפני הספירה או פפירוס מתפורר עם עיקרי האמנה הפלשתינית.

כמו זייפני יצירות אומנות, המתמחים בשכפול תמונות של ציירים דגולים, גם זייפני העתיקות אינם מבזבזים זמן על זוטות ושטויות. במשך מאתיים שנות חפירות טרם זוייפה כאן כתובת העשויה להביך את חסידי המקרא, כפי שהכנסייה הקתולית הובכה לאחרונה בעקבות "גילוי" ארון הקבורה של אחי ישו, המוכיח לכאורה שמריה היתה אם ברוכת ילדים. בניגוד לרב לאו, האפיפיור ממתין במתח עצום לממצאיו של המכון הגיאולוגי.



חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.