עיצומו של יום הכפורים

אל"מ במיל' מוטי יוגב , ט' בתשרי תשע"ד

מוטי יוגב
מוטי יוגב
ערוץ 7.

לפני 40 שנה נוסף ליום הכיפורים, מימד לאומי חדש. ב- 14:00 בצהריים, בעיצומו של היום הקדוש, צפרו האזעקות בהפתעה בערי ישראל. בחזית הסורית ברמת הגולן ,חיילינו שבמוצבים ויישובי רמת הגולן היו תחת אש סורית כבדה.

כך גם בחזית הדרום המצרית בקו התעלה, אש כבדה ניתכה על מעוזי צה"ל וכוחות מצרים החלו בחציית תעלת סואץ לכיבוש קו המעוזים המדולדל של כוחותינו.

בצהרי יום הצום, גוייסו חיילי המילואים ויצאו מבתיהם ומבתי הכנסיות אל האוטובוסים שאספו אותם ליחידותיהם.

בשעת תפילת הנעילה, חיילי צה"ל שנותרו בקווי החזית ביום הכיפורים, היו בלחימה קשה מאד, בשתי החזיתות  וכבר היו עשרות הרוגים ומאות פצועים תמונת הקרב היתה לחלוטין לא ברורה.

בבתי הכנסיות נותרו יהודים השומעים פיסות מידע ומתפללים " אבינו מלכנו..." להצלחת חיילנו, בבכי ובכוונה גדולה. עם נעילת צום יום הכפורים, נחתם גזר דינם של מלחמת יום הכיפורים ושל עם ישראל , עם כל הקשיים שעוד נכונו לנו, לטובה.

המלחמה עוד תימשך ותהפוך ממגננה למתקפת נגד, מיום כיפור לחג הסוכות, לשמחת תורה וגם בשבועיים שלאחר מכן בקרבות גבורה קשים, עד התייצבות כוחותינו 100 ק"מ מקהיר ו- 40 ק"מ מדמשק.

כ- 2600 הרוגים ואלפי פצועים, מסרו נפשם במלחמת יום הכפורים, על קדושת העם והארץ, ובציבור חרדה, צער, אבל כבד ורוח נכאים.

מרוח טהרת יום הכפורים ומכוחות הנפש של הלוחמים, המפקדים ואחרים, התעשתו צה"ל והעם בישראל והפכו מציאות קשה מאד של התקפה בהפתעה למתקפת נגד ונצחון צבאי מזהיר, שפירות הרתעתו ניכרים עד היום.

כל שנה מחדש, עת בערב-ערב יום הכפורים, אני משתתף באזכרה לחללי הצנחנים ליד האנדרטה שסמוכה לגבעת ברנר ותל נוף, עוטפת אותי ואני מניח שאת כל אלפי הבאים לטכס ורבים בעם ישראל, התרגשות של הכנה ליום הקדוש ומעט לקחי יסוד.

היסוד הראשון הוא מידת הענווה שממלחמת יום הכפורים, נדמה לי שהתחזקה בכולנו.

לדעת שלא הכל אנו יודעים ולא הכל בשליטתנו, לדעת יחד עם זאת  שאין אנו פטורים מלעשות מתוך תחושת אחריות, את כל שלאל ידינו.

היסוד השני,  להעצים את אהבת ישראל, ההיכרות והאחדות ביננו, בעיקר בין המגזרים השונים שבנו, להידבר ולהשפיע ולא לנסות בכפיה להכניע, כולנו עם ישראל- עם אחד ומיוחד. מתוך כך מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו.

היסוד השלישי, לאחר שפעלנו ועשינו כל שביכולתנו, להאמין בנצח ישראל שלא ישקר ולדעת ש "עוד יש מפרש לבן באופק..".

לחיות מתוך תקווה ושמחה  ולאחל לכל עם ישראל שבעזרת השם, "כל שנבקש לו יהי".