איסור בישולי גויים בדגני בוקר

מעיקר הדין נראה להתיר לאכול דגני בוקר שעברו בישול ע"י גויים.

הרב יוסף צבי רימון , י"ט בחשון תשע"ד

הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימון
אתר ישיבת הר עציון

בגמרא (עבודה זרה לח,א) מבואר שאסור מדרבנן לאכול מאכלים שבושלו ע"י גויים, כסייג מפני התקרבות יתרה שתביא להתבוללות (ההסבר לדעת רוב הראשונים).

ע"פ הגמרא שם כתבו רוב הפוסקים (ר"ת; רמב"ם מאכלות אסורות יז; שו"ע יו"ד קיג,א) שמאכל שבושל ע"י גוי, ייאסר מדין בישולי גויים, רק אם יתקיימו בו שני תנאים גם יחד:

1. הוא דבר שאינו נאכל חי כי אם מבושל. אז הבישול הוא משמעותי.

2. הוא דבר "העולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת (= מעיקר הסעודה)"
 
מהו מאכל ה"עולה על שולחן מלכים"?

מדברי ר' יונה בעל ה"איסור והיתר הארוך" (שער מג ,ב) עולה שהוא "דבר שראוי ליתן לפני אורחים נכבדים". והסביר הרמב"ם (מאכלות אסורות יז,טו) "שעיקר הגזרה משום חתנות, שלא יזמנו העכו"ם אצלו בסעודה, ודבר שאינו עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת אין אדם מזמן את חבירו עליו"

לגבי יישום הגדרה זו במציאות המקובלת בימינו נחלקו האחרונים.

כמקרה בוחן, נבדוק מה הדין בדגני בוקר (שחלקם עוברים בישול במהלך ייצורם). מקובל שמוצרים אלו נאכלים בארוחות קלות גם בבתי מלון יוקרתיים, אך לא נאכלים בסעודות עיקריות ומכובדות בבתי מלון, במסעדות, באולמות אירועים וכדו'.

נחלקו בכך הפוסקים בימינו: 
א. יש הסוברים ש"כל העולה על שולחן מלכים" –הכוונה: דווקא בסעודה עיקרית וחשובה. (הרב אשר וייס; שבט הקהתי, ו,רעד,ד, ועוד)

ב. יש הסוברים ש"כל העולה על שולחן מלכים" אין הכוונה דווקא כחלק מארוחה עיקרית, אלא כל דבר שאינו פחוּת מידי מלאכלו ע"י אנשים מכובדים (הרב בן ציון אבא שאול; "נהרות איתן" ג,מא ועוד).

ג. ויש מי שסובר שבימינו אין כמעט דבר שנחשב "אינו עולה על שולחן מלכים", כי לפי המקובל בימינו בצורת הגשה מתאימה, ניתן להגיש כל מאכל גם למכובדים ביותר. (הרב ואזנר - "מבית לוי" (יורה דעה הלכות מאכלי העכו"ם , כללי האיסור סעיף ג') ועוד)

לפי דעה א' אין איסור של בישולי גויים בדגני בוקר. וכך נוהגים כמה גופי כשרות מהודרים בחו"ל.

לפי דעות ב', ג' יש צורך להקפיד שבדגני בוקר לא תהיה בעיה של בישולי גוים. וכך נוהגים גופי כשרות מהודרים בארץ. ("שולחן מלכים" שפב – שפג)

הלכה למעשה, מכיוון שמדובר באיסור דרבנן, מעיקר הדין נראה להתיר לאכול דגני בוקר שעברו בישול ע"י גויים. אמנם במקום שאפשר, ראוי להדר בבישול ישראל (וכעי"ז כתב "תשובות והנהגות" ה,רמט,א), בפרט לאור העובדה, שכאשר אין זה בישול ישראל, ממילא אין מייעדים זאת לציבור המהדר, ולעתים יקלו גם בדברים אחרים שאולי אף בעייתיים יותר.