מי אתן, נשות הכותל?
מי אתן, נשות הכותל?
לא צריך להתחבט בשאלה האם מותר לאישה לקרוא בתורה ולהתעטף בטלית. ההלכה כלל לא מדאיגה ולא מחייבת את נשות הכותל.



מבט חטוף על אתר התנועה הפמיניסטית-קיצונית. מדי ראש חודש כולנו עדים לתופעה ישנה-נושנה ומשונה: קומץ נשים מגיע לכותל במטרה להתפלל בקולי קולות, המשטרה שחרדה מתגובות הנגד של בנות הסמינרים מגיעה בעקבותיהן, העיתונאים שולפים מיקרופונים ואילו הסובלניים שבקרב המגזר הדתי רומזים כי ההלכה במקרים מסוימים מתירה לאישה להתעטף בטלית ולהניח תפילין.



אלא מה, דווקא התפלמסות היתר היא זו שמפריעה לעמוד על טיבן של נשות הכותל. בעידן האינטרנט אין קל יותר מלהיכנס לאתר התנועה ולהתוודע אל המסרים שלה. ובכן, בעמוד הראשי הגולש ייתקל בקולאז' שבשמאלו התמונה המפורסמת של חיילי צה"ל ששחררו את הכותל במלחמת ששת הימים, ובימינו ארבע נשים בפוזה דומה.



הכיתוב שמתחת ליצירת הפוטושופ המונומנטלית הזאת אומר הכול: "משחררות את הכותל". ובכן, אין לנו עסק עם מתפללות תמימות הבאות להצטרף אל הנערות והנשים הפוקדות את כותל הדמעות לא רק פעם בחודש, ולא רק במימון הקרן החדשה לישראל, אלא בקבוצה מיליטנטית הבאה להילחם ולשחרר. ממי בדיוק יש לשחרר את הכותל? התשובה נמצאת בגרסה האנגלית של האתר, שהיא אגב הגרסה העיקרית והמפורטת יותר.



נתחיל מהמינוח. בעמוד ה"אודות" נכתב אפוא כי המילה העברית "נשים" היא יוצאת דופן בגלל הסיומת -ים. אי לכך, המייסדות בחרו להשתמש במילה "נשות", כשם שאחיותיהן הפמיניסטית דוברות האנגלית המציאו את womyn במקום ה-woman, זאת כדי "לבטל הקשר הבלשני שבין המילים "איש" ו"אישה". סוף ציטוט. אמנם כתוב כי "לזאת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת", אבל בעיני נשות הכותל תורת הפמיניזם עדיפה, כנראה, על פני תורת ישראל. האתר הוא דל בטקסטים דתיים, יש בו בשגיאות המעידות על בורות ("משנֶה ברורה"), אך גדוש בצילומים.



עם התומכות בנשות הכותל נמנית ח"כ תמר זנדברג ממרצ. מה היא עוד עושה בחייה הפרלמנטריים? למשל, מובילה מאבק למען הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. הביטוי "טובל ושרץ בידו" מעולם לא היה כה אקטואלי. מסתבר שאפשר בו-זמנית להשתתף בטקסי תפילה ולרמוס את מצוות התורה הבסיסית ביותר. על ראשה של היו"ר ענת הופמן לא תמצאו שום זכר לכיסוי ראש, כנ"ל גם על ראשיהן של נשים נשואות אחרות. ואם כבר להיות קטנוניים עד הסוף, אז גם את התפילין של ראש הנשות החסודות שלנו לא יודעות להניח כמו שצריך.



אכן, לעם ישראל היו יחידות סגולה, כמו ברוריה ובנותיו של רש"י, אשר בנוסף למצוות שכל אישה חייבת בהן – בנוסף ולא במקום – לקחו על עצמן חובות נוספות. למה הדבר דומה? לבדיחה ישנה על בן גורין ששקל לקצר את שבוע העבודה ביום. הוא הזמין מומחה בינלאומי שחודש שלם הסתובב במשקים ובמפעלים, בדק הרגלים ומדד תפוקות. לבסוף המומחה נתן את ההמלצה האולטימבטיבית: "לעבוד חמישה ימים בשבוע זהו מעבר חד מדיי.



תחילה האזרחים שלך צריכים ללמוד לעבוד יום אחד בשבוע, אחר כך יומיים, שלושה, ואז כעבור עשור או שניים נוכל לדבר על שבוע עבודה של חמישה ימים רצופים". מי שמבקשת להניח תפילין "כמו אצל הגברים", צריכה לפני כן להוכיח את נאמנותה למצוות יותר טריוויאליות כמו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. יחס הציבור הדתי אל הקוריוז הנקרא נשות הכותל לא צריך להיגזר מפולמוס הלכתי כלשהו. מרביתן מזלזלות בהלכות היותר הבסיסיות שאישה יהודייה חייבת בהן.



האמת הרבה פחות צבעונית מאשר הטליתות של ה"נשות": יש לנו עסק עם פולשות שבשם הפמיניזם ובכספי הקרן החדשה לישראל הידועה לשמצה באות להילחם ביהדות ותורת ישראל.