התלמיד הגדול

יאיר חרל"פ , א' בכסלו תשע"ד

יאיר חרל"פ
יאיר חרל"פ
צילום: עצמי

בשנת תשמ"ו כהתחלתי את המסע הארוך בעקבות הרב יעקב משה חרל"פ, התחנה הראשונה הייתה 'כפר הראה'. הגעתי לבית הרב משה צבי נריה כדי לשמוע תורות וספורים על רבו הרב חרל"פ.

כשתם המפגש המרתק, רגע לפני שעזבתי את הכפר ובידי מהצידה לדרך שהכינה עבורי הרבנית רחל, שאלתי את הרב נריה האם יש עוד מתלמידי הרב חרל"פ הגרים כאן ב’כפר הרואה’, והשיב לי הרב נריה: "יאיר, יש כאן בכפר תלמיד גדול של ספרי סבך, תלמיד חכם ההוגה בספרי הרב חרל"פ יום יום בעיון רב, שמו הרב אברהם צוקרמן".

ואכן תלמידי ישיבת ‘כפר הרואה’ לדורותיהם זכו לשמוע כמעט בכל יום מתורת הרב חרל"פ, עשרות שנים לימד ראש הישיבה הרב אברהם צוקרמן את תלמידיו מתורת הרב חרל"פ. פעם לאחר שיעור ועיון בספרו של הרב חרל"פ ‘ממעייני הישועה’ התבטא הרב צוקרמן ואמר:

"תסלחו לי אבל חייב אני לציין כי תורת הגאולה בספרי הרב חרל"פ אף מסודרת וברורה יותר מספרי הרב קוק".

עברו שנים והגעתי שוב ל'כפר הרואה' והפעם לשמוע מהרב צוקרמן על הרב חרל"פ ותורתו. לפני שהחל הרב צוקרמן ללמדני מי מרום ח"א קמתי לסגור את דלת המשרד, אך הרב מנע בעדי והסביר: אולי איזה תלמיד ירצה משהו ודלת סגורה תחסום בעדו מלהיכנס אלי.

(אמירה זו הזכירה לי את מה שספרו תלמידי הרב חרל"פ על רבם.וכך סיפר השופט חיים כהן: "הרב יעקב משה חרל"פ נתן שיעור בתלמוד, במסכת בבא בתרא. שלא כמו הרב קוק, הרב חרל"פ דיבר בנחת, לשונו בהירה ומובנת (אם כי אף היא הייתה בהברה אשכנזית), והוא הניח לתלמידים, ואף עודד אותם, להפסיק אותו ולשאול שאלות.

אני הערצתיו מאוד - לא רק בשל גדולתו בתורה, אלא בעיקר בשל אישיותו. הרב חרל"פ היה מקרב לבבות, וביתו הצנוע ב'שערי חסד' היה פתוח לתלמידי הישיבה בכל שעות היום והלילה.

לא פעם ובפרט כאשר תשובות המשגיח לא סיפקו אותי, השכמתי לפתחו לשאול בהדרכתו, והוא היה מפסיק מיד את כל עיסוקו ומתפנה לי כמו לכל יתר תלמידיו.

שמרתי לו אמונים גם לאחר שעזבתי את הישיבה, והלכתי לשמוע שיעורים ודרשות מפיו בכל עת מצוא.) (חיים כהן, אוטוביוגרפיה, עמ' 98-99)

כשסיים הרב צוקרמן את הלימוד במי מרום שאלני לפתע: יאיר האם אתה יודע איך היה היום מתייחס סבך -הרב חרל"פ לטלויזיה ואינטרנט?

וכך הסביר הרב צוקרמן: באחד המקומות הרב חרל"פ מדבר על אותם החידושים שמתחדשים בעולם, ואומר הרב חרל"פ: כל מה שמתחדש בעולם הקב"ה מעונין ורוצה שנחדש אותו. הקב"ה נתן לנו עולם וכל מה שגלוי הוא רוצה שאנחנו נחדש בו, ושנלמד אותו ונבין אותו. על כן אם יש טלויזיה בעולם זה רצונו של הקב"ה וגם אינטרנט. אבל ודאי שהקב"ה רוצה שננצל כל דבר לטובה. מה שבני אדם מנצלים לרעה זה כבר חסרונו של האדם. וממשיך הרב חרל"פ: הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם,ז"א שהעולם נברא מתוך התורה, התפתחותו של העולם, החידושים שמתחדשים בעולם הם גם באים מתוך התורה. אם יושב יהודי בירושלים ומחדש חידוש של אמת, זה גורם לכך שישב מדען בברוקלין ומחדש חידוש מדעי בעולם.

כל דבר שבעולם שהקב"ה גילה לפנינו,הוא רוצה שנגלה טוב ונחדש כל מה שצפון בו. והקב"ה רוצה שאדם יגלה את זה, ולכן הקב"ה דואג שבני אדם יגלו את זה. כל חידוש אמת בתורה מביא לשם כך שיש חידושים גדולים במדע. כמו שהקב"ה הסתכל בתורה וברא עולם, כך התפתחות המדעית שבאה מתוך הטבע שבעולם באה לידי זה שגדולי תורה מחדשים חידוש אמת בתורה. ולכן אין חידוש שהוא שלילי. האדם יכול לנצל את החידוש לדברים שליליים, אבל אין חידוש שלילי. כל חידוש הוא חיובי. כי הוא יונק מן התורה.

שאלתי: איך יודעים שכל חידוש יונק מהתורה?

ענה הרב צוקרמן: זה צריך להאמין. אם החידוש לא היה חיובי הקב"ה לא היה נותן שיתגלה.

כמו שאמרנו שארץ ישראל ע"פ הרב חרל"פ(מי מרום ח"ה)זו לא סתם אדמה, יש בה מהות, קדושה, משהו פנימי, אלוקי, כך גם כל מה שמצוי בעולם יש בו מהות, ועל כן צריך לחדש, צריך לגלות. איך לחדש, איך לגלות, אז כאן צריך להיות שותפו של האדם עם בני התורה, עם ישראל.

העם היהודי, התורה נתנה רק לישראל, אבל העולם ניתן לכולם. אז לחדש חידושים הנובעים מהטבע של העולם, מהמצוי הטבעי בעולם, זה מגלים גם גויים, גם הם מחדשים. מה שבתורה זה רק ישראל. ועל כן יש כאן מעין שיתוף פנימי שאפילו לא ידוע ולא מורגש בין פלוני לאלמוני.

יושב תלמיד חכם ומחדש חידוש אמת בתורה, והרב חרל"פ מדגיש חידוש אמת ועל ידי זה יושב מדען ומגלה איזה חידוש בהוויה, במציאות.

הקב"ה רוצה שנעשה, שניצור, שנחדש. שנחדש בעולם ושנחדש בתורה. כל הדברים הם טובים מאד, אבל צריך לדעת איך לנצלם לטוב.

שאלתי: החפץ חיים אמר שהעולם מתקדם מדעי אבל אדם יכול להשתמש בזה לדברים רעים, העולם צריך להתקדם מוסרי לא רק מדעי.

ענה הרב: נכון. הקב"ה ברא את השמש. האם ה' רצה שהאנשים יעבדו את השמש?? אלא שהאדם מקלקל את הדברים שהקב"ה ברא לתועלת האדם. גם הטלוויזיה היא לתועלת. אין דבר שהוא לא לתועלת.  שיחה זו כבשה אותי

בשנת התרצ"ו עלה ארצה הרב אברהם צוקרמן, לימים ראש ישיבת ‘כפר הראה’, והצטרף לישיבת ‘בית יוסף נובהרדוק’ ב’בני ברק’, בה לימד רבו מהגלות הרב יעקב קנייבסקי, ‘הסטייפלר’.באחד מלילות השבת, בהם שהה הרב צוקרמן בירושלים, שמע שיחה שניתנה לחניכי תנועת ‘בני עקיבא’ על ידי הרב יעקב משה חרל"פ. על אותה שיחה סיפר כעבור שנים:

"שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו עבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו".

הוסיף הרב צוקרמן: "לאחר ועידות בני עקיבא תמיד נהגנו הצירים והצירות לעלות לביתו של הרב חרל"פ לשמוע שיחה מפיו". (מתוך הספר לוחות אבן).