מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה

הרב יהונתן אורן , ג' בכסלו תשע"ד

הרב יהונתן אורן
הרב יהונתן אורן
עצמי

יעקב אבינו יוצא למסע חייו, מסע שמתחיל כבריחה מאחיו הרודף אותו להורגו והופך עם השנים למסע בו נבנית משפחת יעקב על כל בניה, ומתרחבת לבסיסו של כל עם ישראל כולו. בראשית יציאה זו של יעקב הוא חולם את חלומו.

חלום זה מהווה את המפגש הראשון (הכתוב) של יעקב עם ההתגלות האלוקית וחלום ומפגש זה משמשים עבורו מגדלור לכל מסע חייו. יעקב אבינו רואה במקום זה, בבית אל, את "שער השמים" ונודר נדר לחזור למקום זה בהמשך מסעו: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

"שער שמים" זה הינו גם השער בו נדרש יעקב לעבור באמצעותו אל תוך העולם החדש בחייו, חיים מלאי אתגרים. במסע חייו יידרש יעקב לעמוד בהתמודדויות רבות, קשיי פרנסה, סביבה עוינת - לבן הארמי והרמאי, מתחים בין אישיים בין לאה ורחל, עקרות רחל, הריחוק מהבית ואימת עשו. יעקב יידרש לכוחות עילאיים על מנת להתמודד עם קשיים אלו. המפרשים הרבו לעסוק בשאלה מהם הכוחות והמסרים העמוקים ששואב יעקב אבינו מחלומו, שיאפשרו לו להתמודד עם האתגרים העומדים לפניו.

התיאור הציורי של הסולם מאתגר אותנו לחפש דווקא בו ניצני הסבר:  "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ": אחד המאפיינים החשובים של חלום יעקב מוזכר כבר במדרש תנחומא (ויצא סימן ו)  העורך השוואה בין חלומות הצדיקים לרשעים:  ילמדנו עוד רבינו: מה בין חלומות הצדיקים לחלומות הרשעים? חלומות הרשעים לא בשמים ולא בארץ, שנאמר: 'ופרעה חולם והנה עומד על היאור' (בראשית מא א).

וכך נבוכדנצר כתיב: 'חלם חזית ודחלנני' (דניאל ד ב), שלא היה לא בארץ ולא בשמים, אבל חלומות של צדיקים בשמים ובארץ, שכן אתה מוצא שאמר יוסף לאחיו : 'הנה אנחנו מאלמים אלומים' (בראשית לז ז), הרי בארץ, ובשמים מנין? שנאמר: 'הנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי' (שם שם /בראשית ל"ז/ ט), וכן באבינו יעקב, 'ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה', הרי בשמים ובארץ.

חלומות הרשעים אינם מחוברים למציאות רוחנית שמימית ואף מנותקים ממציאות ארצית, ולכן התקשו המלכים החולמים למצוא להם פתרון. חלומות הצדיקים, לעומת זאת, מכילים קשר מיוחד בין המציאות השמימית הרוחנית למציאות הגשמית הארצית. יעקב אבינו חולם על סולם שצד אחד שלו מוצב ארצה, מחובר אל המציאות הארצית הגשמית, והצד האחר שלו- 'ראשו' מגיע למקומות השמימיים הרוחניים.  לא בכדי כך הם חלומות הצדיקים- החלומות הם שיקוף המציאות בה חיים החולמים וקריאה אלוקית להמשך עשייה בדרך זו. היטיב

לנסח זאת בצורה ברורה ופשוטה בספר 'נתיבות שלום' (פרשת ויצא – ענין הסולם)  'ועל זה הראו לו מן השמים, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, דהמכון בזה להראות לו שתכלית רצון ה' היא שיהודי יעסוק בעניני העולם הזה ובתוך זה ימצא איך להיות קדוש לה''. הרצון האלוקי  הוא שיהודי יחיה במציאת שאינה מנותקת, יתמודד כמו יעקב עם אתגרי העולם הזה הגשמי על נפתוליו. אולם, התעסקות זו לא תאפיל על הצורך להיות 'ראשו בשמים' ו 'ה' ניצב עליו'. 

הכוונה היא למצוא את ההיגיון וההכוונה האלוקית שיש בכל דבר, כפי שכתב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן א) צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵֹּכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵֹּכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵֹּכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל - יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר. כִּי הַשֵֹּכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ח): "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". במסע חייו יידרש יעקב להתמודד עם קשת רחבה של משימות, וישנו משתף גדול אחד לכל האתגרים הללו- כיצד להיחלץ מהם ולהישאר עם 'ראש בשמיים', להישאר 'איש תם יושב אוהלים'.  ניתן לומר בהכללה רבה שיש בהנחיה זו ליעקב גם הנחיה עבורנו.

בכל ההתמודדויות שלנו בחיינו המעשיים אנו נדרשים כבני יעקב אבינו להיות 'מוצבים ארצה', לענות לכל אתגר בכלים המעשיים הארציים באופן המקצועי והמלא, אולם לא לשכוח לרגע את ה"שכל" האלוקי שיש בכל דבר ולהשיג קרבת ה' מאותו גילוי אלוקות. יעקב אבינו שהתמודד אף יותר מאבותיו עם אתגרי הזמן והמקום מכוון אותנו איך במסע חיינו עלינו להיות כמו הסולם שלו "מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה".