שושלת השפחות

ניתן להסיק שבמשפחת אברהם קיימת שושלת נסתרת של שפחות שתפקידן היה לחנך את האמהות.

הרב אורי שרקי , ט' בכסלו תשע"ד

"אני מתנגד לתרבות של שכול. זה סוג של ניצחון לאויבינו". הרב אורי שרקי
"אני מתנגד לתרבות של שכול. זה סוג של ניצחון לאויבינו". הרב אורי שרקי
צילום: מרים צחי

בלהה וזלפה מתחילות את הופעתן בהיסטוריה היהודית בתור שפחותיהן של רחל ולאה. מבחינה לשונית המילה שפחה קרובה מאוד למילה "נספח". בכל התורה השפחות נמצאות סביב לאישיות נשית מרכזית.

נראה כי השפחות שמשו כמחנכות של האמהות. התורה מספרת ששמה של מינקת רבקה היה דבורה. התורה מחשיבה אותה, שכן היא מציינת את פטירתה של דבורה, ואינה מציינת את יום מותה של רבקה, שנפטרה לפי חז"ל באותו יום. הסיבה לכך היא שדבורה הייתה המקור לצדיקות ולאישיות של רבקה. דבורה נקראת על שם הדבורה המייצרת דבש, והיא מינקת – הנותנת חלב. החלב והדבש הם הצד הנסתר בחיים, של הפיכת דם וטמא למאכל טהור.

זוהי פעולתה של דבורה, להוציא את הנשמה הטהורה של רבקה מתוך בית בתואל. כך גם בלהה וזלפה, שחינכו ודאגו לרחל ולאה. יש לזקוף זאת להשפעה הנסתרת של השפחות.

ישנה עוד דמות, משנית לכאורה במשפחת אברהם, שכנראה הייתה אחראית לחינוכה של שרה, אחותה מלכה. שעליה נאמר: "הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך".

השם מלכה מקורו משמעותו להימלך – לתת עצה. ניתן להסיק שבמשפחת אברהם קיימת שושלת נסתרת של שפחות שתפקידן היה לחנך את האמהות.

מוצאן של בלהה וזלפה נרמז בסוף פרשת ויצא: "ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותיי". חז"ל למדו מכאן שגם בלהה וזלפה היו בנותיו של לבן, מאישה אחרת.
 
בספר החיצוני 'צוואת נפתלי' נאמר ששם אמן של בלהה וזלפה היה 'חוה', ואביהן היה 'אחותי'. הוריהן של בלהה וזלפה מזכירים לנו את הזוג הראשון: אדם וחוה. שם האם זהה, ואילו שם האב: אחותי, רומז לחכמה, מה שאבד לאדם אחרי החטא.
 
ספר 'צוואת נפתלי' מוסיף עוד פרטים על משפחת השפחות. האחות של 'אחותי' הייתה דבורה מינקת רבקה, אביהן של 'אחותי' ודבורה היה עוץ, בנם הבכור של נחור ומלכה. כל השפחות: מלכה, דבורה, בלהה וזלפה באות מענף אחד במשפחתו של נחור. גם שמו של עוץ מורה על נתינת עצות. לפני החכמה והבינה (אחותי וחוה) קיימת העצה העמוקה של ריבונו של עולם.

ראינו ארבע דמויות במשפחתו של נחור:
1. חוה – היא הבינה ("בינה יתרה נתן באישה")
2. אחותי – הוא החכמה.
3. עוץ – הרצון המקורי, עצה עמוקה לפני החכמה והבינה.
4. דבורה – הממתקת את הדינים, מוציאה טהור מטמא.

ארבע דמויות אלו מייצגות את הצדדים הנסתרים בעולם שאינם באים בצורה גלויה.