מבול של חוקים

מתקפת החקיקה בנושאי דת ומדינה מושכת את החבל חזק לכיוון החילוני ונעשית בלי היוועצות ראויה ובדיקה מעמיקה. הבית היהודי צריך לעמוד בפרץ

עמנואל שילה , י"ב בכסלו תשע"ד

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

1.

מאז כוננה הקואליציה הנוכחית אנו עדים למתקפת חקיקה בנושאי דת ומדינה. לא מזמן התקבל בכנסת 'חוק צֹהר', שמאפשר לכל זוג לבחור באיזו מועצה דתית הוא מעוניין להירשם לנישואין, בלי קשר למקום מגוריו. בשבוע שעבר עבר בקריאה טרומית 'חוק הגיור', המבקש לאפשר לכל רבנות של רשות מוניציפלית לפתוח בית דין לגיור מטעמה. עוד על הפרק חוק 'ברית הזוגיות' של 'יש עתיד' המבקש למסד נישואין אזרחיים לכל המעוניין, כולל זוגות חד-מיניים, וכמובן גם היוזמה שעלתה השבוע לכותרות להסתפק ברב ראשי אחד בלבד.

כל אחד מהשינויים המוצעים ראוי להתייחסות נפרדת, אך אי אפשר להתעלם גם מהצד השווה שבהם. התחושה הכללית היא שנעשה כאן ניסיון שיטתי לנצל את היעדרות החרדים מהקואליציה כדי לפגוע קשות בהישגי החקיקה הדתית לדורותיה. נכון אמנם שחלק מהשינויים המוצעים נתמכים גם על ידי גורמים דתיים כאלה ואחרים ואולי אף מובלים על ידם. לעיתים ההתנגדות הדתית השמרנית אכן איננה מוצדקת, כפי שהוכיחה הדחייה המבורכת של המעבר לשעון החורף. ועדיין הרושם הכולל הוא שהצד החילוני מושך את החבל חזק לכיוונו, בעוד שבצד הדתי, שרק מפלגת הבית היהודי מייצגת אותו בממשלה, עדיין לא החליטו מאיזה צד לקרוא את המפה. זאת ועוד: המהירות והחיפזון שבהם עולים ומתקבלים החוקים הללו, תוך דילוג על התייעצות מסודרת עם גורמים רלוונטיים כמו הרבנות הראשית וגדולי רבני הציונות הדתית, יוצרים רושם של להיטות לשנות ויהי מה. נראה כאילו חברי הכנסת מתחרים זה בזה מי ירשום את השינוי על שמו, עד שאין להם זמן לחשוב בכובד ראש האם באמת דרוש שינוי, מה הם גבולותיו הנכונים והרצויים, והאם שכרו אינו יוצא בהפסדו.

2.

אם ניקח כדוגמה את 'חוק צהר', לא קשה לראות ששונו כאן סדרי בראשית כדי לפתור בעיה נקודתית כאובה בדרך עקומה. ארגון רבני צהר מפעיל מיזם מבורך ומצליח שמעודד זוגות חילוניים להינשא כדת משה וישראל. כדי לקיים את המפעל הזה באופן מיטבי היה צהר זקוק להכרה כגוף רושם נישואין בהיקף ארצי, כשם שרישום זוגות מכל רחבי הארץ על ידי בד"צים חרדיים זוכה להכרה של הרבנות הראשית. דא עקא, שבין צהר לרבנות הראשית שררו יחסים עכורים שגרמו ליחס צונן וחשדני כלפי הארגון, וההכרה הזאת לא ניתנה. כדי לעקוף את הבעיה, זוגות מכל רחבי הארץ שנישאו דרך צהר נרשמו לנישואין בעיקר בעיר שוהם, שרבה הראשי הרב דוד סתיו הוא גם יו"ר הנהלת צהר. ומכיוון שאי אפשר לקבוע בחוק שרק בשוהם יוכלו לרשום זוגות שאינם תושבי העיר, בא לעולם החוק שמבטל את אזורי הרישום וקובע כי כל מועצה דתית בארץ תהיה רשאית לרשום כל זוג מכל מקום בארץ. וכך במקום שצהר תקבל - בזכות מפעליה, רבניה והמוניטין שלה - הכרה ייחודית כגוף שרשאי לרשום לנישואין זוגות מכל הארץ, העניק החוק החדש את הזכות הזאת לכל מי שנבחר בקומבינה מקומית להיות ראש מועצה דתית.

אחר כך באו שר הדתות וסגנו והפכו את האילוץ לעניין של לכתחילה, כינסו מסיבת עיתונאים חגיגית ובישרו על מהפכה בשירותי הדת בישראל. דובר על כך שפתיחת אזורי הרישום תיצור תחרות בין המועצות הדתיות השונות, שכל אחת תתאמץ לשפר את השירות לאזרח כדי למשוך אליה עוד ועוד זוגות ולזכות בכספי אגרת הרישום. כולנו בעד שיפור השירות במועצות הדתיות, אך אפשר לעשות זאת בדרכים אחרות כמו הסברה, קביעת נהלים, הטמעתם ואכיפתם. מסתבר שלא במקרה הרעיון של ביטול ההשתייכות האזורית והפעלת תחרות בין המשרדים בערים השונות אינו מאומץ בשירותים ממשלתיים אחרים. יש לשער שבתחרות פופולריות בין לשכות שונות של מס הכנסה לא תנצח זו שתצטיין באדיבות וביעילות, אלא זו שתנקוט גישה מקלה כלפי הנישום ותכניס פחות כספי מס למדינה. באותה מידה קיים חשש שלאו דווקא מועצות דתיות אדיבות ומסבירות פנים אלא בעיקר מועצות דתיות שיקלו בדרישות ההלכתיות הן אלו שאליהן ינהרו זוגות מכל רחבי הארץ.

3.

כך גם לגבי 'חוק הגיור'. הרב ישראל רוזן, מייסד מינהל הגיור ומראשי הפועלים לעידוד הגיור, העיד בכתבה שהתפרסמה כאן בשבוע שעבר שאין בישראל מחסור בדייני גיור. להפך, יש מחסור במבקשים ומבקשות להתגייר, ודייני גיור רבים מצפים לעבודה. אם כן, הרעיון של מנסחי חוק הגיור אינו להרבות דיינים כדי לקצר תורים, שכאמור אינם קיימים. הרעיון הוא לאפשר לכל רב מקומי להקים בית דין לגיור, כדי שבמקומות מסוימים יקומו רבנים שמאמינים בסטנדרטים נמוכים יותר מאלו המקובלים במערכת הגיור הנוכחית, וכל המעוניינים בגיורי אינסטנט שכאלה ינהרו אליהם. מדינת ישראל תכיר בגיורים הללו, אבל חלקים נרחבים בציבור הדתי, כולל בציונות הדתית, לא יכירו בהם. וכך ייווצרו כאן שני עמים, אחד של אלה שבאים בקשרי חתונה עם המתגיירים הללו, ואחד של אלה שבעיניהם כל מי שנולד מגיורת מהסוג הזה אינו נחשב יהודי ואי אפשר להתחתן איתו.

4.

ובאשר לרעיון להסתפק ברב ראשי אחד, לפי מה שלמדנו משלושת סיבובי הבחירה האחרונים, קרוב לוודאי שרב ראשי יחיד יהיה לעולם זה שש"ס תבחר בו, וכמובן גם מהעדה המועדפת על ש"ס. האם זה מה שרוצים להשיג לבני, בנט ובן-דהן?

חברים תעצרו, קחו אוויר. שר הדתות נפתלי בנט, אתה חדש בתחום הזה, אל תהיה פזיז. תתייעץ עם גדולים ובקיאים ממך. אנשי הבית היהודי, אם בחרתם לחבור לקואליציה שמדירה את החרדים מתוכה, עליכם להיות אלה שבוחנים היטב ואף עומדים בפרץ מול יוזמות שלא בטוח שטובת היהדות מעניינת את מוביליהן.