לתקן את העוול

דניאלה וייס , כ"א בכסלו תשע"ד

דניאלה וייס
דניאלה וייס
צילום: יח"צ

חזרתי לביתי בקדומים לאחר סיור בין הישובים והכפרים בשומרון ושקעתי במחשבות עמוקות ועגומות. היוזמה לסיור הייתה של גואל קרקעות ותיק שרצה להמחיש לי מה היא גאולת קרקעות בימינו.

הפעם ראיתי את התהליך דרך פריזמה מסוג חדש. מזווית שלא הכרתי. עברנו מכפר לכפר כאשר ידידי הבקיא והמנוסה נוקב בשמות הערבי אשר גר בבית זה ובן משפחתו שגר בבית בקצה השני של הכפר. שמתי לב שהמדריך האישי שלי באותו יום הרבה להשתמש בלשון עבר. פה היה גר זה וזה... ושם היה גר בן דודו...ושם...היה בן אחיו. מדוע בלשון עבר? התשובה השאירה אותי המומה ומבועתת. "את רואה את הכפרים באזור הזה? פה נרצחו שלושים וחמישה ערבים שעסקו במכירת קרקעות ליהודים"...

לאחר ההלם הראשון החלטתי שאני חייבת להבין מה באמת מסתתר מאחורי המציאות האכזרית הזאת. תוך זמן קצר התגלתה לפני תמונה של מציאות נוראה, כל כך קרובה אלי, נוגעת בחיי, אך אינני מודעת לה. "גיליתי" כי על פי חוקי ירדן שאומצו על ידי ה"רשות הפלשתינאית" ערבי שמוכר קרקע או בית ליהודי דינו מוות. "גיליתי" גם שביצועו של העונש אינו נתון לבתי משפט אלא מתבצע בחיק הטבע הערבי.

החלטתי לפנות לאישיות משפטית רמת מעלה ולפרוש בפניה את תמונת המצב כפי שהיא, כאן בארץ ישראל, בעת החדשה, לא בימי הביניים ולא בעת העתיקה. המשפטן הבכיר עימו נפגשתי לא היה מודע לחוק הירדני, לאימוצו הקנאי על ידי הערבים ביהודה ושומרון ולדרכי ההוצאה לפועל של החוק בימינו אנו.

שמתם לב כמובן שלא הזכרתי את שם גואל הקרקע. שמתם לב כמובן שלא הזכרתי את שם המשפטן. מוזר. מצד אחד מוזר ומצד שני מוכר. כן, אנשים פוחדים גם גיבורים ובעלי מעמד פוחדים. מסתבר שהזכויות הבסיסיות של האדם כפי שמקובל בעולם המודרני אינן מעניינה של החברה הערבית. אך העוול לא נעצר בחברה הערבית. הזכות הבסיסית לקניין, הזכות הבסיסית למכור, לקנות, לממש בעלות, כל הזכויות הללו נרמסות ברגל גסה על ידי המערכת המשפטית של מדינת ישראל בגיבוי ממשלת ישראל.

רכישת בית המכפלה בחברון התבצעה לפני כשנתיים ובוצעה כדת וכדין. ניסיונות של המערכת המשפטית למצוא פגמים ברכישה העלו חרס. הכל כשר- הרכישה בוצעה כדת וכדין. אבל משפטני המנהל האזרחי והפרקליטות המובילים סדר יום שמאלני החליטו להערים קשיים על מנת לטרפד את העסקה. התוצאה: הערבים שנחשדים בביצוע העסקה עצורים ומעונים בבית כלא של הרשות הפלשתינית. היהודים גורשו מהבית וערבים אחרים קיבלו אומץ כתוצאה מגרושם של היהודים והחליטו לטעון שהבית שייך להם. בקיצור – תוהו ובוהו.

תושבי בית המכפלה החליטו לצאת למערכה ציבורית רחבה כדי להביא לתיקון העוול המתמשך בנושא גאולת קרקעות ולשים קץ למסכת ייסורים הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית. בנר שני של חג החנוכה ידליקו המשפחות נר קטן בבית המכפלה. מהנר הזה יעלה בעז"ה אור גדול שיאיר גם את גאולתה הפיזית של ארץ-ישראל.

בחמישי הקרוב יקיימו משפחות בית המכפלה ארוע הדלקת נר שני של חנוכה בבית המכפלה