המסר: המערב לא מוטרד מישראל

הרב ד"ר חיים שיין , כ"ב בכסלו תשע"ד

רבים בישראל - פוליטיקאים, פרשנים ואזרחים חכמים - מבקרים קשות את ההסכם שאליו הגיעו המעצמות עם איראן בעניין תוכנית הגרעין שלה, שנועדה לשנות את מאזן הכוחות במרחב שבו אנו חיים ומעבר לו.

הביקורת מוצדקת ומתמקדת בעיקרה בתמימות של הנהגת העולם המערבי אל מול התחכום האיראני; תמימות שקיבלה ביטוי בהסכם מסוכן, המאפשר לאיראנים להמשיך להעשיר אורניום, תוך כדי הרפיית הסנקציות הכלכליות שאיימו למוטט את כלכלתם.

ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, עשתה מאמצים בלתי רגילים להסיר את מסכת החיוכים ולחשוף את מצעד האיוולת העולמי, בשלב זה ללא הועיל. עולם מערבי עייף ויגע מתקשה להתמודד עם סכנות עתידיות, וטווח החשיבה של הציוויליזציה המערבית התקצר להפליא.

עם זאת, הריני מציע לכולנו לנקוט מידה רבה של ענווה וצניעות בביקורת שיש לנו כלפי אומות העולם. ממשלות ישראל, כבר עשרות שנים, מנהלות משאים ומתנים עם הפלשתינים, כולל חתימה על הסכמים. בכל אותן שנים נתנה ישראל לפלשתינים שטחים, נכסים אסטרטגיים ונשק, וקיבלה בתמורה דם ואש ותימרות עשן.

ההנהגה הישראלית גם היא הלכה שבי אחר יכולתם של סוחרי המזרח לקבל סחורה בלא לתת תמורה. הראשון שלמד על כיסו את השיעור היה אברהם אבינו, ששילם לעפרון החתי 400 שקל כסף עובר לסוחר תמורת מערת קבורה קטנה וזניחה בקצה השדה. סכום השווה ל־700 אלף דולרים בערכים של היום.

בימים אלה שוב מתנהל משא ומתן עם הפלשתינים. פרטי המשא ומתן אינם ידועים, אך יש לקוות כי מי שמבקש להזהיר את העולם מפני תמימות, למד להיזהר מפני כזבים וחלומות שווא. ההצלחה האיראנית רק תחזק ותעצים את הדרישות הפלשתיניות, שהרי הוכח בז'נבה שגורלם של היהודים אינו מטריד את מעצמות המערב. האדישות שלהם כלפינו לא חדשה, במאה ה־20 חווינו אותה על בשרנו ממש.

ברק אובאמה וג'ון קרי אינם תמימים כפי שאנו נוטים להעריך. כוחו של מנהיג נגזר מעוצמתה של האומה שאותה הוא מוביל. אחרי קוריאה, וייטנאם, אפגניסטן, עיראק, סוריה ואל־קאעידה, לחברה האמריקנית החדשה אין עוד רזרבות של יכולת עמידה. הם עסוקים בהישרדות כלכלית, בביטוחי בריאות ובטיפול בהצפה של מהגרים. אזרחי ארה"ב חשים שמדינתם השקיעה יותר מדי אנרגיות בטיפול במשברים רחוקים על חשבון בעיות קרובות.

כמו תמיד תצטרך ישראל להתמודד עם בעיותיה הקיומיות בעצמה. מי שחשב שאפשר אחרת, טעה. אנשי רוח ומעצבי דעת קהל סבורים שישראל כבר מיצתה את תחושת האשם של העולם, ששתק בעת שרכבות אינסופיות הובילו את היהודים לדרכם האחרונה. לדידם, ישראל זכתה למדינה עצמאית כדי שתפסיק לבקש רחמים ותחנונים. 

רובו הגדול של הציבור הישראלי מבין את הסכנה שבגרעין האיראני. כאשר ישראל ניצבת בפני בעיה קיומית, אין אופוזיציה או קואליציה. עם אחד אנחנו. זהו גורלנו מני קדם לעמוד על נפשנו כאיש אחד בלב אחד. אין כוח בעולם שיכול לעמוד מול עם ישראל מאוחד. זהו סוד הנצח של קיומנו, ובעזרת השם נעשה ונצליח גם בטיפול בגרעין האיראני - בעצמנו ובלי טובות.

מתוך "ישראל היום"