הכל חינוך

מי הן הדמויות להערצה? מה אנחנו מעריצים והאם אנחנו יודעים לשמור על חוש בקורת גם תחת 'שטיפת מוח' תרבותית?

ד"ר לאה ויזל , כ"ב בכסלו תשע"ד

התייחסותי לפרשיית החשדות נגד הזמר המפורסם מתפצלת לשניים, תחת שני כובעים שונים.

כמשפטנית העוסקת בתחום של עבירות נגד נשים עולות לנגד עיני הסוגיות המשפטיות ומזדקרת הפגיעה הקשה בקרבנות בפועל ובכוח של ההתנהגות האסורה. לעומת זאת, כאשת חינוך וכאימא לילדים מתבגרים המקרה דורש התייחסות חינוכית רחבה ודיון בשאלות המתעוררות, לרבות: מי מתאים להיות דגם להערצה? האם ניתן לנתק בין הזמר לשיריו או שאישיותו פוסלת את שיריו? איך מחנכים לעולם של עומק וערכים באטמוספרה תרבותית של רייטינג ושטחיות, מה הן צורות הבילוי הראויות וכיוב'. גם בדברי הקצרים להלן, אינני יכולה לזנוח את הפיצול המתואר.

על פי המשפט הישראלי, משפט שהילך בעשרים השנים האחרונות כברת דרך משמעותית מאוד בהגנה על נשים מפני פגיעות מיניות ואלימות, קיום יחסים עם קטינה מתחת לגיל 16 מהווה עבירה פלילית גם בהסכמתה, ומתחת לגיל 14 נחשב לעבירה חמורה של אונס. נקודת המוצא היא שבגילאים אלו הסכמת הקטינה פגומה עד מאוד.

היא אינה מבינה למה היא מסכימה ופעמים רבות אף מנוצלת בידי הפוגע בה. כדי להרשיע בעבירות הללו, די להוכיח שהפוגע ידע שמדובר בקטינה בגילאים האמורים או שחשד בכך ונמנע מלברר. הסכמתה אינה מועילה, אין לייחס לה "אשם תורם" ואין כל רלבנטיות לאופן התנהגותה . מלוא האחריות מוטלת על הפוגע שהיה מרוכז בעצמו ובסיפוק צרכיו שלו תוך פגיעה בקרבנותיו.

אולם, בהקשר חברתי – חינוכי רחב יותר, אין ספק שהפרשייה דורשת התייחסות. אין צורך להתייחס לפרטי המקרה הספציפי אף שבני הנוער שמעו אודותיו. יש להתרחק ממנו ולפתוח שיח בשאלה מי הן הדמויות להערצה? מה אנחנו מעריצים והאם אנחנו יודעים לשמור על חוש בקורת גם תחת 'שטיפת מוח' תרבותית? מי מעצב עבורנו את הדמויות לחיקוי? מה בדיוק גורם לבני נוער כה רבים לנהות אחרי זמר זה או אחר? אלו צדדים באישיותו?לאלו מקומות בילוי מתאים שנלך? איזו אווירה מתאימה לנו ואיזו פחות? איפה אנו חשים נוח שיראו אותנו ואיפה לא? מדוע? איזו מוסיקה גורמת לנו לאילו תחושות? הייתי מציעה להביא מומחה למוסיקה שימחיש איך פועלת עלינו מוסיקה עדינה לעומת מוסיקה וולגרית, ועוד.

בהחלט ניתן לפתוח בשיח פתוח וכן את כל השאלות המתעוררות, ללא פחד מתגובת הנערים/ות. הנוער מסוגל לקלוט דברים שאנחנו מאמינים בהם בכל ליבנו, ללא זיוף. לא נחה דעתי מהנחייה כתובה שראיתי שהופנתה למחנכים ונתנה לגיטימציה להערצת זמרים תוך שמירה על בקורת כלפי התנהגות שלילית שלהם. אני סבורה שאין לתת לכך לגיטימציה ,ותחת זאת יש לעורר דיון ברוח הדברים שכתבתי לעיל.

ויותר מכל: אני רואה את עיקר תפקידנו החינוכי בבחינת 'עשה טוב' מעבר ל 'סור מרע'. כלומר: להשקיע בעשייה חינוכית עם בני הנוער לרבות פעילות התנדבותית אינטנסיבית, הרבצת תורה, ערכים ושיח בנושאי עומק. ככל שנמלא את מחשבתם וזמנם בתוכן חיובי, כך ילך ויצטמצם העניין שהם ימצאו בשטויות והשחתת זמן שסופם , לא פעם, השחתת מידות.