קחו מזמרת הארץ 

הרב ישי אביעזר , כ"ד בכסלו תשע"ד

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: עצמי

זהו המסר של אריק איינשטיין, הבא בפרשת השבוע. ארץ ישראל הישנה והטובה אינה רק נוסטלגיה בשיריו. זמרת הארץ הזאת היא המיית הלב של תושביה, ליופיה, לטובה, לשמחותיה, ליגוניה, לאירועיה ולאנשיה. אריק היה סמל, לשיר היוצא מהלב הטהור והנשמתי של אנשי הארץ הזאת.

הזמרה שלו ידעה להיות נאמנה למקוריותה, בלי להחליף את השיטה, ובלי לתור אחרי מקורות זרים. הקול הנמוך והעמום, הנצרד לעיתים, ידע לבטא את הישראליות המקורית כפי שהארץ הזאת יודעת להעניק.

יעקב אומר לבניו בפרשת השבוע: "אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בוטנים ושקדים". הוא קורא לפירות הארץ זמרה. ניתן להסביר את המילה זמרה מלשון זמירה וקטיפה, קיטפו מעט בטנים ושקדים והביאו לאיש.

אך רש"י הולך בשיטתו של התרגום ומבאר אחרת: 'מזמרת הארץ. מתורגם מדמשבח בארעא, שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם'. להבנתו זמרת הארץ היא שירת הארץ. פירותיה של ארץ ישראל הם שיר שהכל מזמרים אותו. 'מתוקים פירותיה כקול הכינור' (מגילה ו). כינור השיר ופירותיה של ארץ ישראל, יש להם מכנה משותף של מתיקות.
אך לאיזו מטרה יש להביא לאיש מזמרת הארץ? אילו היו מביאים לו דברים אחרים, ההיה הדבר חסר השפעה? מדוע רצה יעקב להשפיע על האיש על ידי פירות הארץ דווקא?

נראה שברור היה ליעקב, שיש להציג לפני האיש את האותנטיות המקורית של ארץ ישראל. מה שיש במצרים לא צריך להביא מארץ ישראל. הוא מבקש מבניו להביא אל האיש, את הריח המיוחד שיש בארץ הזאת. הריח המראה והטעם ישפיע יותר מכל דבר אחר.

אריק הבין שלארץ ישראל יש ניגון מיוחד. אפשר לשבת בסאן פרנציסקו על המים, ולשיר את ארץ ישראל. לא צריכים לשבת באמריקה ולשיר את אמריקה. אפשר לשלב את האווירה האמריקאית בלחן ארצישראלי.

ידע אריק מהו האופי הארצישראלי, ונשאר נאמן לו בכל שיריו. עשרות ומאות של לחנים בקול מיוחד ומחוספס, שגם אם לא נדע מי חיברם, נוכל לנחש שהגיעו מבית מדרשו. הוא ידע לשיר את שיריו כמדרש. בית מדרשו המוזיקלי היה אותנטי שנאמן למקור.

הוא לימד בעשרות השנים האחרונות, מהו הכיוון של זמרת הארץ. כדי לשיר את ארץ ישראל, צריך לדעת לדבר בשפה מדוייקת של עברית. יש ללטש את המילים ולהזהיר אותן ביופי של השפה. לא כל הבעה מתאימה ללחן שנחצב לדורות.

כדי לשיר את הארץ, צריך להתחבר אל נופיה ואל אדמתה, אל אנשיה בשמחותיהם וביגונם. הלאומיות הישראלית תתבטא גם בשיר, כפי שהיא מתבטאת בלבוש בריקוד בדיבור או בהתנהגות. הקוד הישראלי יש לו מסר וצריך להיות לו מסר.

צריך לדעת להיות אותנטי, ולבטא את התרבות הישראלית בנאמנות למקור. הנופים הארצישראליים יש להם השפעה על החשיבה ועל ההתנהגות, שבאים לידי ביטוי בשירה ובזמרה.

דע לך שלא לכל ניגון יש מקום בהיכל הניגונים העליון. להיכל הזה נכנסים ניגונים רק מזמרת הארץ. השיר הארצישראלי הוא זה שמלהיב את הלבבות ומנחם מיגונות, המאיר את הדרך והמבטא את המיית הלב.
אין ספק שביובל הראשון של מדינת ישראל, נוצרה יצירת חיות שירית, שאריק הצליח לבטא איתה, את ארץ ישראל המתחדשת אחרי אלפיים שנה.

מותו בערב חנוכה, יכול להאיר דרך. ננסה ללמוד ממנו איך מביאים מזמרת הארץ. איך מתרגמים את הרגשות הבעיות המחשבות באותנטיות ישראלית. איך מקלפים את התרבות המנוכרת ומגלים את הפנימיות שלנו.

האור של חנוכה מלמד כל שנה, את האותנטיות הישראלית שהופיעה בארץ ישראל על ידי החשמונאים. זו הייתה נאמנות מקורית, לחיים הארציים והרוחניים של הארץ הזאת. תרבות רוחנית של זמר עברי, היודע לבטא בעוז את רגשותיו, והיודע לרפא תחלואים גופניים ונפשיים, מקומו בהיכל הניגון לנצח.

הדוגמא החיה הזאת שחייתה כאן בעשרות השנים האחרונות, היא ז'אנר של זמרת הארץ, שיפיק מעט צרי ומעט דבש ליושבי הארץ הזאת ולאוהביה.

את המסר הזה מסר לנו אריק איינשטיין. הוא בצניעותו לא העז לומר בגלוי, את מה שהוא הלחין בשיריו. אך מהדוגמה הזאת נבנה לנו את זמרת הארץ, ליובל השני ולכל הדורות הבאים.