לב טהור ועין טובה

אביחי בוארון , כ"ט בכסלו תשע"ד

אביחי בוארון
אביחי בוארון
צילום: יח"צ

"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"
 
עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"

שאול טשרנחובסקי/אומרים ישנה ארץ
 
בשנות ילדותי, רווח בשכונה בה גדלתי שיר חנוכה עם ניגון מיוחד שלא נתקלתי בו מעולם במחוזות אחרים בהם עברתי כשבגרתי.

אינני יודע מה מקורו של השיר אבל אלו מילותיו: 'המכבים הגיבורים ניצחו את כל היוונים ואמרו להם, אמרו להם כך: באמת אתם רבים, ואנחנו מעטים אבל אנחנו מאמינים באלוקים', ושוב, 'באמת אתם וכו''. לכאורה שיר ילדים פשוט. נוסח ילדותי ל'על הניסים'.

עם זאת הפזמון הזה מקפל בתוכו תודעה שנוצקה בנו, בכולנו. בילדותינו ניצחנו את היוונים הרבים, הרשעים בכוח הזרוע. בנעורינו, מתוך מחויבות לניצחון המכבים, לא אפשרנו לרוח הזרה לחדור לחדרי ליבנו ושוב ניצחנו. וכשבגרנו והיינו לאנשים, אין הניצחון נמדד עוד רק בד' אמותינו הפרטיות.

רשות הרבים היא שדה המערכה. אנו מחויבים לנצח את הרוח הזרה ברחובות ערינו. אנו מחויבים להקהיל קהילות ולגרש את ההגמוניה התרבותית הבועלת את נשמות עמנו, מטילה בהן את זוהמתה.

השפעה סגולית לא תספיק. לימוד תורה בחדרי חדרים אמנם שומר על פח קטן, אבל שמירתו היותר מעולה – מסורת היא בידי כוהנים גדולים. ולעומת זאת עקיבא היה מקהיל קהילות ברבים. והמכבים יצאו לרחובה של עיר ונלחמו בהגמון בריש גלי.

בהתמודדות מול גלי ההדף התרבותיים היוצאים מבין כותלי ארה"ב ואירופה, מבין דפי האינטרנט והסמרטפון נדרשים לב טהור ועין טובה המאמינים ויודעים לדון את כל יהודי לכף זכות – אפילו מי שהוא רשע גמור. ומתוך כך, ומתוך מחויבות לניצחון רוח ישראל ואחריות לנצח ישראל, ומתוך ידיעה ברורה כי רומי ואליליה כליל תחלוף תעלה מאליה ההכרזה, כל ישראל קדושים, אני המכבי.