רשמים מהסופה הגדולה ב... גוש דן

לא נעים לומר, אבל בביתי שבגוש דן לא הייתה אפילו הפסקת חשמל סולידרית קטנה. מקסימום ירידת מתח קלה שלא כיבתה אפילו מודם אחד.

אבי סגל , כ' בטבת תשע"ד

אבי סגל
אבי סגל
ערוץ 7

מחיר ההתנתקות

"חלק גדול מיישובי יהודה ושומרון עדיין מנותק מחשמל. איזה קטע, לא אמרתם ששופכים שם מיליארדים על תשתיות?" (יותם זמרי, אושיית פייסבוק).

מדינת גוש דן

במשך ימים ארוכים, ואפילו בזמן כתיבת מילים אלו, משפחות רבות מצאו ומוצאות עצמן מנותקות מהעולם: בלי מחשב, בלי קליטה סלולרית, מכוניות מושבתות, אין אפשרות להגיע לעבודה, אין טעם לקבוע פגישות, הטלוויזיה כבויה, וגם אוכל אין יותר מדי. מה אגיד לכם: אם לא העניין הקטן הזה עם הקור, הייתי מקנא.

לא נעים לומר, אבל בביתי שבגוש דן לא הייתה אפילו הפסקת חשמל סולידרית קטנה. מקסימום ירידת מתח קלה שלא כיבתה אפילו מודם אחד. ומה לא הופעל אצלנו: התאורה, המזגן, המקרר, הדוד, מכונות הכביסה והייבוש, תנורי החימום והאפייה, מסחטת המיצים הקשים, אלפיים מכשירי המדיה השונים, ומדיח הכלים. טוב, אולי כי המדיח זה אני. לא חשוב. להגיד שלא הצטערנו בשביל אחינו ביו"ש? הצטערנו. להגיד שלא היו לנו ייסורי מצפון על חיינו השלווים? היו. אבל התגברנו. וחוץ מזה, אם להיות מדויקים, לא הכול בבית עבד כמו שצריך. מכונת הכביסה, למשל, הוציאה לי חולצה אחת עם כתם בשרוול. ביבי, תתפטר!

שלוש שלגיות

א. עדיין לא הצלחתי להבין: איך יודעים להבחין בערוץ 1 מתי מסתיים מבזק החדשות עם תמונות השלג ומתחיל שידור מחזורי לילי של שלג ממיטב התקלות של שנות ה‑70?

ב. זמן לא רב לפני כתיבת המדור נפתח הכביש שבין ירושלים לתל אביב לשני הכיוונים. כמו כן, הכביש לפתח תקווה ממשיך להיות פתוח כמו תמיד. לא, כי פשוט אני מסתכל עליו עכשיו וחושב שאולי אנשים לא יודעים.

ג. סטטוס שעושה את דרכו הבטוחה אל הפייסבוק: הנה חשבון החשמל שלכם. גם עכשיו אתם חושבים שעדיף לגור באזור המרכז? הא? הא?

שיח של חירשים

טקס האשכבה למנהיג הדרום-אפריקני נלסון מנדלה, וסליחה מבני המשפחה המתאבלים, סיפק את הפארסה המשעשעת ביותר שידענו זה שנים. מתברר שהמתרגם לשפת הסימנים, גבר דרום-אפריקני שמנמן וחביב שצולם בטקס לצד הנואמים המכובדים, לא באמת תרגם את הנאומים. הוא אמנם עשה כל מיני תנועות משונות עם הידיים, אבל כל קשר בינן לבין ההספדים היה מקרי בהחלט, אפילו לא גוגל טרנסלייט. מפחיד רק לחשוב על כותרות העיתונים אם פדיחה בסדר גודל כזה הייתה מתרחשת בארץ. ב'ידיעות אחרונות' בוודאי היו קוברים את הראש של ביבי באדמה מרוב בושה.

קחו, למשל, את ההספד של ברק אובמה. אני מודה שלא התרכזתי בדבריו של הנשיא האמריקני, אבל אני בטוח שהוא נשא דברים של טעם כאילו עמד במרחק סנטימטרים מטלפרומפטר. וכיצד תרגם את הנאום אותו מתורגמן-מתחזה? ובכן, בדקתי היטב את תנועות הידיים של האיש, וגיליתי דברים מנותקים מכל הקשר. לפי המתורגמן, הנשיא אובמה אמר משהו בנוסח: "שלום, אחריות, אמון, משא ומתן, התנחלויות, כיבוש, צדק, נחישות, שגשוג, אסלאם מתון, הסכם, ביטחון אמיתי".

בקיצור, ג'יבריש מוחלט.

איים ואבודים

הקוראים הקבועים כבר מכירים את קיטוריי כלפי סדרות הטלוויזיה האמריקניות, כמו גם את התבטלותי המוחלטת מול היצירות המקבילות מהאי הבריטי. הפעם אצרף לדיון גם את האי האוסטרלי. צפיתי לאחרונה בפרק הבכורה של 'רייק', סדרה אוסטרלית המשודרת כעת פעם נוספת בערוץ יס או, ואת שתי עונותיה ניתן למצוא בספריית ה‑VOD.

גיבורה של 'רייק' הוא עורך דין פלילי, שאיכויותיו המקצועיות מתחרות רק בבעיותיו האישיות. בדומה לסדרות האנגליות, תסריט חד והומוריסטי בשילוב עיצוב אנושי ומורכב של הדמות הראשית הופכים את הסדרה לממתק ממכר. בעוד אני ממתין בסבלנות לעונה השלישית של המופת הבריטי 'שרלוק', תוהה אם שרלוק הולמס יחזור לחיים באופן שיאשר את ניחושיי הפרועים, 'רייק' מהווה בשבילי תחליף זמני ראוי. טוב, כאילו באמת יש לי צורך ופנאי לצפות בכל זה.

אה, וצפיתי גם בפרק הבכורה של 'אבודים' הוותיקה והאמריקנית. פרק נחמד, כתוב ומבוים היטב, אבל באמת אין מה להשוות.

פולקלור

"אנחנו אוהבים אתכם אבל נשרוף אתכם חיים, אם לא תביאו דרבי אתם מתים" (אוהדי הפועל תל אביב בכדורגל מעודדים את שחקני הקבוצה במהלך אימון, יום א' השבוע. מילים ולחן: עממי).

במשך ימים ארוכים, ואפילו בזמן כתיבת מילים אלו, משפחות רבות מצאו ומוצאות עצמן מנותקות מהעולם: בלי מחשב, בלי קליטה סלולרית, מכוניות מושבתות, אין אפשרות להגיע לעבודה, אין טעם לקבוע פגישות, הטלוויזיה כבויה, וגם אוכל אין יותר מדי. מה אגיד לכם: אם לא העניין הקטן הזה עם הקור, הייתי מקנא.

לא נעים לומר, אבל בביתי שבגוש דן לא הייתה אפילו הפסקת חשמל סולידרית קטנה. מקסימום ירידת מתח קלה שלא כיבתה אפילו מודם אחד. ומה לא הופעל אצלנו: התאורה, המזגן, המקרר, הדוד, מכונות הכביסה והייבוש, תנורי החימום והאפייה, מסחטת המיצים הקשים, אלפיים מכשירי המדיה השונים, ומדיח הכלים. טוב, אולי כי המדיח זה אני. לא חשוב. להגיד שלא הצטערנו בשביל אחינו ביו"ש? הצטערנו. להגיד שלא היו לנו ייסורי מצפון על חיינו השלווים? היו. אבל התגברנו. וחוץ מזה, אם להיות מדויקים, לא הכול בבית עבד כמו שצריך. מכונת הכביסה, למשל, הוציאה לי חולצה אחת עם כתם בשרוול. ביבי, תתפטר!

שלוש שלגיות

א. עדיין לא הצלחתי להבין: איך יודעים להבחין בערוץ 1 מתי מסתיים מבזק החדשות עם תמונות השלג ומתחיל שידור מחזורי לילי של שלג ממיטב התקלות של שנות ה‑70?

ב. זמן לא רב לפני כתיבת המדור נפתח הכביש שבין ירושלים לתל אביב לשני הכיוונים. כמו כן, הכביש לפתח תקווה ממשיך להיות פתוח כמו תמיד. לא, כי פשוט אני מסתכל עליו עכשיו וחושב שאולי אנשים לא יודעים.

ג. סטטוס שעושה את דרכו הבטוחה אל הפייסבוק: הנה חשבון החשמל שלכם. גם עכשיו אתם חושבים שעדיף לגור באזור המרכז? הא? הא?

שיח של חירשים

טקס האשכבה למנהיג הדרום-אפריקני נלסון מנדלה, וסליחה מבני המשפחה המתאבלים, סיפק את הפארסה המשעשעת ביותר שידענו זה שנים. מתברר שהמתרגם לשפת הסימנים, גבר דרום-אפריקני שמנמן וחביב שצולם בטקס לצד הנואמים המכובדים, לא באמת תרגם את הנאומים. הוא אמנם עשה כל מיני תנועות משונות עם הידיים, אבל כל קשר בינן לבין ההספדים היה מקרי בהחלט, אפילו לא גוגל טרנסלייט. מפחיד רק לחשוב על כותרות העיתונים אם פדיחה בסדר גודל כזה הייתה מתרחשת בארץ. ב'ידיעות אחרונות' בוודאי היו קוברים את הראש של ביבי באדמה מרוב בושה.

קחו, למשל, את ההספד של ברק אובמה. אני מודה שלא התרכזתי בדבריו של הנשיא האמריקני, אבל אני בטוח שהוא נשא דברים של טעם כאילו עמד במרחק סנטימטרים מטלפרומפטר. וכיצד תרגם את הנאום אותו מתורגמן-מתחזה? ובכן, בדקתי היטב את תנועות הידיים של האיש, וגיליתי דברים מנותקים מכל הקשר. לפי המתורגמן, הנשיא אובמה אמר משהו בנוסח: "שלום, אחריות, אמון, משא ומתן, התנחלויות, כיבוש, צדק, נחישות, שגשוג, אסלאם מתון, הסכם, ביטחון אמיתי".

בקיצור, ג'יבריש מוחלט.

איים ואבודים

הקוראים הקבועים כבר מכירים את קיטוריי כלפי סדרות הטלוויזיה האמריקניות, כמו גם את התבטלותי המוחלטת מול היצירות המקבילות מהאי הבריטי. הפעם אצרף לדיון גם את האי האוסטרלי. צפיתי לאחרונה בפרק הבכורה של 'רייק', סדרה אוסטרלית המשודרת כעת פעם נוספת בערוץ יס או, ואת שתי עונותיה ניתן למצוא בספריית ה‑VOD.

גיבורה של 'רייק' הוא עורך דין פלילי, שאיכויותיו המקצועיות מתחרות רק בבעיותיו האישיות. בדומה לסדרות האנגליות, תסריט חד והומוריסטי בשילוב עיצוב אנושי ומורכב של הדמות הראשית הופכים את הסדרה לממתק ממכר. בעוד אני ממתין בסבלנות לעונה השלישית של המופת הבריטי 'שרלוק', תוהה אם שרלוק הולמס יחזור לחיים באופן שיאשר את ניחושיי הפרועים, 'רייק' מהווה בשבילי תחליף זמני ראוי. טוב, כאילו באמת יש לי צורך ופנאי לצפות בכל זה.

אה, וצפיתי גם בפרק הבכורה של 'אבודים' הוותיקה והאמריקנית. פרק נחמד, כתוב ומבוים היטב, אבל באמת אין מה להשוות.

פולקלור

"אנחנו אוהבים אתכם אבל נשרוף אתכם חיים, אם לא תביאו דרבי אתם מתים" (אוהדי הפועל תל אביב בכדורגל מעודדים את שחקני הקבוצה במהלך אימון, יום א' השבוע. מילים ולחן: עממי).