מפחיד להתעמת איתם

במשרד המשפטים מנסים להשתיק את הביקורת על מינויו של שי ניצן לפרקליט המדינה. גם כשהדברים נכתבים בנימוס, יש בהם מימד של איום

עמנואל שילה , כ"ד בטבת תשע"ד

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

מיהו איש הציבור הישר ביותר במדינת ישראל? נדמה לי שאני יודע. על פי כל הסימנים, שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן הוא הפוליטיקאי הראוי לתואר שומר החוק מספר 1 בתולדות המדינה. על סמך מה אני קובע? מיד אנמק.

במסכת קידושין (פרק ד' משנה ה') נאמר שישנם תפקידים ציבוריים מסוימים שמי שמכהן בהם ולא יצאו עליו שמועות רעות - אפשר להיות בטוח שהוא צח כשלג. למשל גבאי הצדקה, מי שבתקופת המשנה היו ממונים לעבור מבית לבית ולחייב כל תושב לתרום סכום מסוים לפרנסת עניי העיר. הגבאים הללו היו שנואים על הציבור, או לפחות על אלו שלא ששו לתרום לצדקה. לכן תמיד היו מי שחיפשו אחר מומיהם ובדקו האם אין איזה סיפור עסיסי שאפשר להפיץ עליהם. על יסוד זה קובעת המשנה שאם לא נודע על אותם גבאי צדקה שיש שמץ פסול בייחוס של משפחתם, אפשר להיות בטוחים שאין אצלם חשש לממזרות וכדומה בדורות קודמים. אפילו לכוהנים מותר לבוא בברית הנישואין עם בנותיהם בלי לבדוק אחריהם. כי אם היה שם פגם בייחוס המשפחתי - שונאיהם הרבים כבר היו דואגים שכולנו נדע את זה.

נעזוב את תקופת המשנה ונחזור אל תקופת שלטונה של האוליגרכיה המשפטית במדינת ישראל המודרנית. בדומה לאותם גבאי צדקה, גם תפקיד שר המשפטים במדינת ישראל הוא מבחן יושר קפדני מאוד למי שמכהן בו. גם אחריו יש מי שבודק היטב ומחפש כל שמץ פסול שאפשר למצוא בו. אני לא מתכוון לשרי משפטים דוגמת טומי לפיד בעבר או ציפי לבני בהווה, שהם נאמניה ועושי דברה של הפקידות המשפטית. כל עוד שר המשפטים זורם עם המערכת ולא מתעמת איתה הוא יזכה ליחס אוהד - אפילו אם הוא חשוד בפלילים כפי שהיה שר המשפטים לשעבר צחי הנגבי. אבל אוי לו לשר משפטים שיעז לגלות עצמאות ולנסות להוביל רפורמות על אפה וחמתה של קבוצת המשפטנים המובילה במשרד המשפטים ובבית המשפט העליון. שר משפטים לעומתי, מובטח לו שיארבו לו כמו שארבו לשר המשפטים לשעבר חיים רמון, ובהזדמנות ראשונה יגישו נגדו כתב אישום שיאפשר להעיף אותו מהמשרד. גם בעברו יפשפשו, כמו שעשו לשר המשפטים יעקב נאמן בקדנציה הראשונה שלו. הגישו נגדו כתב אישום מופרך והוא יצא זכאי, אבל למשרד המשפטים הוא כבר לא חזר, אז הם את שלהם הרוויחו. וכשהוא שב לשם אחרי שנים לקדנציה שנייה, הוא כבר בא קצוץ כנפיים. את הלקח שלו הוא למד ולא העז יותר להרים ראש מול האוליגרכיה המשפטית. הוא נכנס לתפקיד עם יוזמות ורעיונות, אבל כשהוא נתקל בהתנגדות של הפקידות המשפטית, נאמן מיהר לסגת ולהתפשר. היה ניכר עליו שלאחר שנכווה ברותחין הוא נזהר גם בצוננים.

במשרד המשפטים זוכרים עד היום את תקופת כהונתו של השר דניאל פרידמן כטראומטית ביותר. לא היה בתולדות המשרד שר לעומתי ממנו. הוא מתח ביקורת פומבית נוקבת על האקטיביזם השיפוטי מבית אהרון ברק וסיעתו, ושלל את זכותו של בג"ץ לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. הוא יצא בגלוי נגד האצבע הקלה של הפרקליטות בהגשת כתבי אישום נגד פוליטיקאים. הוא הוביל רפורמות שונות כמו הגבלת תקופת כהונתם של נשיאי בתי המשפט השונים לשבע שנים בלבד. והגרוע ביותר, את כל זה ועוד הרבה עשה לאוליגרכיה המשפטית מישהו משלהם, פרופסור מוערך למשפטים מאוניברסיטת ת"א.

אני לא יכול להוכיח את זה, אבל די ברור לי שבתקופה הקשה שעברה על הפקידות המשפטית תחת השר פרידמן, נעשו ניסיונות להפוך כל אבן בעברו ולמצוא איזו פרשיה פלילית שאפשר יהיה באמצעותה להעיף אותו מהמשרד. אם הוא המשיך לכהן על אפם וחמתם של פקידי משרד המשפטים, כנראה שלא הצליחו למצוא בו רבב. בסופו של דבר כדי לסלק אותו היה צריך להפיל את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה. זה נעשה באמצעות הפרוצדורה המשפטית התמוהה של קבלת עדות מוקדמת ממשה טלנסקי עוד בטרם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. במסגרת ההליך החריג הזה לא התאפשר לפרקליטיו של אולמרט לבצע חקירה נגדית, שהיתה מאפשרת להם לקעקע את אמינותו של העד. וכך הכותרות שיצאו מעדותו של טלנסקי על מעטפות הכסף שקיבל אולמרט הביאו את הקץ על שלטונו. אולמרט נאלץ להתפטר, קדימה הפסידה בבחירות ודניאל פרידמן, שר המשפטים האמיץ ביותר והפוליטיקאי הישר ביותר בתולדות ישראל, חזר הביתה לאקדמיה.

בשבועות האחרונים מתקיים פולמוס סביב הביקורת על מינויו של שי ניצן, המואשם ברדיפה משפטית של פעילי הימין, לתפקיד פרקליט המדינה. יש בימין הרך מי שטוענים כי מרגע שהפור נפל והיה ברור שניצן ייבחר, מוטב לא לתקוף אותו בתקווה שהוא יפתח דף חדש. יש מי שניסו להיאבק במינוי עד לרגע האחרון. היו במחנה הדתי-לאומי מי שנחלצו לעזור לניצן לזכות במינוי. ויש מי שגם לאחר שניצן הוכתר לא מוותרים על הניסיון לשכנע אותנו כמה שהוא בסדר.

בשבוע שעבר היה זה המשנה ליועמ"ש סרוג הכיפה רז נזרי. קראתי את מאמרו הארוך ב'מקור ראשון' ולא מצאתי שם התייחסות עניינית לטענות הקשות לגבי מדיניות האכיפה הדרקונית שהנהיג ניצן כלפי אנשי הימין, בתקופת המאבק נגד הגירוש ובכלל. הטענות נגד האכיפה המפלה הוצגו בדו"חות מפורטים של ארגון זכויות האדם ביש"ע, רגבים ועוד. רבים משוכנעים שבנה של אורית סטרוק היושב בכלא משלם את מחיר מאבקה של אמו בבכירי הפרקליטות. אני לא דניאל פרידמן, ולא בטוח שאני מספיק צח כשלג כדי להעז להתעמת איתם. אבל אם יש לרז נזרי טענות לגופו של עניין, אשמח לשמוע.